המשבר בשוק הביטוח הסיעודי – הזווית האקטוארית
בשנים האחרונות עבר שוק הביטוח הסיעודי טלטלות ומשברים מאתגרים ומדאיגים. משנת 2020 חברות ביטוח כבר לא מוכרות ביטוח סיעודי פרט. מבטחי המשנה הבינלאומיים החליטו כבר ב-2019 להפסיק לתת כיסוי לביטוח סיעודי למוצרי הפרט ועכשיו גם לפוליסות של קופות החולים. הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים עברו משבר אשר הוביל לצעדים משמעותיים ואף לבג"ץ, ותהליך פתרון המשבר טרם הושלם.
אכן, ההנחה הרווחת כי הגידול באוכלוסייה המבוגרת והארכת תוחלת החיים הם הגורמים העיקריים למשברים בתחום הביטוח הסיעודי, אינה ממצא או מסבירה את המשבר. המערכת מודעת לתהליכי ההזדקנות ולהארכת תוחלת החיים, ותמחור הפוליסות נעשה תוך התחשבות בגורמים אלו. בפועל, משברים אלו נגרמו על ידי גורמים נוספים כמו החלטות מדיניות ושינויים במנגנונים הרגולטוריים. האתגר הוא בזיהוי ובניהול הסיכונים שאינם נחזים מראש ובהתמודדות עם תנאים שינויים בשוק הביטוח.
לפני המשברים האחרונים בשוק הביטוח הסיעודי, התרחש משבר נוסף:
במהלך תהליך הדרגתי שנמשך שנים רבות, הוחלט להפסיק את הקולקטיבים הסיעודיים של מעסיקים וארגונים והחל משנת 2016 נאסר על חברות הביטוח לחדש פוליסות של קולקטיבים אלו עם תום תוקפן.
הסיבות להפסקת פעילותם של הקולקטיבים:
• פוליסות אלו התנהלו לטווח קצר ותומחרו בהתאם לסיכון של התקופה הקרובה בלבד.
• כתוצאה מכך, עם הזדקנות המבוטחים וחוסר הצטרפות מספקת של צעירים חדשים, הגיל האקטוארי (הממוצע) עלה.
• גידול זה גרם לעלייה נדרשת בפרמיה, עד לסכומים שהמבוטחים לא יכלו לשלם.
משבר זה לא נבע מהגורמים שהובילו למשברים המאוחרים יותר, אלא ממבנה בעייתי של פוליסות הקולקטיבים, שלא התאים לביטוח סיעודי.
לסיכום, המבנה הקצר של ביטוחים אלו לא התאים לכיסוי אירועים סיעודיים, המתרחשים בעיקר בגילאים גבוהים, כאשר הפרמיה צריכה להתקבל לאורך זמן לפני כן.
הגורמים למשברים הנוכחיים בשוק הביטוח הסיעודי
• הגורם הראשון: הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הוראות אלו פורסמו בין השנים 2016-2020, והתמקדו בנושאים כמו אופן אישור תביעות סיעוד והגדרת תלות תפקודית. כתוצאה מהוראות אלו, חברות הביטוח נדרשו להקל על תנאי אישור תביעות, מה שהוביל לעלייה משמעותית במספר התביעות שאושרו ולכתוצאה גם על מספר התביעות המוגשות.
כמובן, מהצד השני, הוראות אלו הקלו על המבוטחים שמגישים תביעות, צמצמו את הבעיות והסבל שחלק מהמבוטחים, או משפחותיהם, חוו מתהליך הגשת תביעות, ואת כמות דחיות התביעות שחלק מהן אולי לא היו מוצדקות בעבר
• הגורם השני: שינוי משמעותי במדיניות הביטוח הלאומי בנוגע לקצבת הסיעוד. שינוי זה התרחש בתקופת הקורונה שמהותה הקלה משמעותית על תהליך הגשת תביעות לגמלת סיעוד ועל אישורן. התוצאה, עלייה משמעותית במספר גמלאות הסיעוד של הביטוח הלאומי שלא נבעה מהחמרה במצבם התפקודי של הקשישים.
לשינוי זה השפעה על ביטוחים סיעודיים מסחריים ושל קופות חולים:
הוראת רשות שוק ההון מחייבת חברות ביטוח לקבל את החלטת הביטוח הלאומי, אלא אם ישנה סיבה מוצדקת ואפשרות להוכיח בתום חלון זמן קצר שההערכה של ביטוח לאומי שגויה או לא רלוונטית להגדרת הזכאות בפוליסה.
השלכות: קשיים עבור חברות ביטוח לתמחר פוליסות סיעודיות בצורה נכונה בצד עלייה בעלויות הביטוח הסיעודי.
• הגורם השלישי: צמיחה. צמיחה מרשימה בתעשייה המסייעת לקשישים או משפחותיהם בתהליך תביעת קצבאות סיעוד מהביטוח הלאומי וחברות הביטוח, מהווה התפתחות משמעותית שלישית.
נראה כי הצמיחה הזו היא תוצאה של שתי ההתפתחויות הקודמות, אשר הפכו את העסק הזה למשתלם יותר. התעשייה הזו, הכוללת חברות מימוש זכויות ומשרדי עורכי דין, גדולים וקטנים כאחד, החלה להתמקד בשנים האחרונות בתחום הסיעוד. באמצעות פרסומות ושיווק אפקטיביים, וגם דרך פנייה ישירה למשפחות של חולים וקשישים, אפילו בבתי חולים, היא מציעה סיוע בהגשת תביעות לקבלת קצבת סיעוד, תמורת תשלום או אחוז מסוים מסכום התביעה.
המומחיות שלה בהגשת תביעות מורכבות והדרכת רופאים בניסוח סיכומים רפואיים, כמו גם ההכנה של הקשישים להערכה תפקודית, מגבירה את הסיכוי לאישור התביעות. כמובן, מי שזכאי באופן מוחלט לקצבה או פיצוי, צריך לקבל את הזכויות שמגיעות לו, ועזרה ממומחים בתחום זה מהווה ברכה. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שחלקים מהתעשייה מצליחים לקדם תביעות שאינן מוצדקות לחלוטין או אף לעוות תהליכי החלטה לטובת זכאות בתחום אפור.
לבסוף, גם במקרים של תביעות מוצדקות והוגנות לחלוטין, התעשייה הזו תרמה לעלייה בכמות התביעות המוגשות ובאחוז האישורים, בהשוואה למה שהיה בעבר עליו התבסס המחיר של הביטוחים.
ההבדלים בין תחום הפנסיה לתחום הסיעוד
תחום הפנסיה: מושפע בעיקר מהטבע האנושי ומהתפתחויות רפואיות. שינויים רגולטוריים משפיעים הרבה פחות, כיוון שגם אם יכולים לשנות את גיל הפרישה, מקדמי הקצבה יותאמו באופן אקטוארי ולעומת זאת הם אינם יכולים לשנות את תוחלת החיים.
קביעת הזכאות לפנסיה (האם המבוטח בגיל מסוים והאם הוא בחיים) היא חד משמעית וברורה, ולא ניתן להשפיע על זכאות אדם לפנסיה גם דרך גורמים חיצוניים כמו עורכי דין או חברות "מימוש זכויות".
תחום הסיעוד: מושפע מגורמים רבים נוספים, ביניהם: שינויים רגולטוריים, כמו הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, התנהלות תעשיית "מימוש זכויות" ופרשנות רפואית של תפקוד ותלות.
כתוצאה מכך, תחום הסיעוד הוא "תחום אפור" וקביעת הזכאות בו היא "נזילה".
ניתן במקרים רבים להשפיע על זכאות אדם לתגמול סיעודי, דרך גורמים חיצוניים כמו עורכי דין או חברות "מימוש זכויות".
השלכות ההבדלים:
בתחום הפנסיה משברים נוטים להיות איטיים ומתונים יותר והאתגרים העיקריים עבור חברות ביטוח וקרנות פנסיה נובעים מהערכות שגויות בעבר של תוחלת חיים כאשר המערכת מאזנת את עצמה בהתאם ברמה האקטוארית.
לעומת זאת, בתחום הסיעוד משברים נוטים להיות חמורים ומהירים יותר, ויוצרים קשיים רבים עבור חברות הביטוח הנובעים מקושי בתמחור נכון של פוליסות סיעוד.
המשבר של ביטוח סיעודי פרט
משבר ביטוח הסיעוד הפרטי נבע מכך שמחיר הפוליסות נקבע מראש לתקופה ארוכה, עד עשרות שנים לפני שהתביעות מתרחשות. זה יצר בעיה מובנית, שכן בלתי אפשרי באמת לחזות את ההתפתחויות הרפואיות והרגולטוריות העתידיות אשר ישפיעו על תביעות הסיעוד לאורך הזמן. למרות שחברות הביטוח ומבטחי המשנה היו מודעים לבעיה, הם לא יכלו לנבא את קצב ועוצמת השינויים שהתרחשו, אשר הגבירו את היקף התביעות. להגנתם, רוב תנאי הפוליסות הותירו פתח לחברות לשנות את הפרמיה בעתיד אם תתרחש עלייה משמעותית בתביעות. עם זאת, זכות זו כפופה לאישור רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלא הכירה באפשרות להגדיל פרמיה לאור עליית תביעות עתידית.
המשבר החל כשמבטחי המשנה סירבו, אחרי פרסום ההוראות החדשות של הרשות בנוגע ליישוב תביעות סיעוד, לכסות את הפוליסות, והסתיים בהפסקת מכירת הביטוחים על ידי חברות הביטוח. הסיבות לכך כוללות את הבעיות המתוארות, חשש מהתפתחויות שליליות נוספות בעתיד, והתפיסה שלא ניתן להסתמך על הזכות להגדיל פרמיות בעתיד במידת הצורך. בנוסף, דרישות ההון המשמעותיות לביטוח סיעודי, והאיסור של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לקחת בחשבון בחישובי דרישות ההון את האפשרות להעלות פרמיות בעתיד, היוו סיבה נוספת להפסקת מכירת הביטוח הסיעודי הפרטי.
משבר הביטוח הסיעודי של קופות החולים
הביטוח הסיעודי בקופות החולים מספק כיסוי קולקטיבי וולונטרי לחבריה. כל קופה מציעה פוליסה נפרדת עם כיסוי אחיד, אך פרמיות לא אחידות, ותקופת ביטוח של עד 5 שנים. בניגוד לקולקטיבים הישנים של מעסיקים וארגונים, הביטוח בקופות החולים מתוכנן לטווח ארוך, מתחשב בהזדקנות הצפויה של המבוטחים וצובר "קרן המבוטחים" למימון התביעות בעתיד. המודל נועד לשמר איזון וקיימות לביטוח, גם ללא התלות בהצטרפות חדשה של חברים צעירים.
הפוליסות של קופות החולים שהיו בתוקף עד 2023 או 2024, לפי הקופה, תומחרו בתחילת 2017 בהתאם לנתוני תביעות משנים קודמות. תמחור זה, שכלל גם עלייה שנתית בפרמיה, מבוסס על נתונים עד כ-2015, מכיוון שתהליך הגשת ויישוב תביעות סיעוד אינו קצר ובהתאם לוקח זמן עד שנתוני תביעות של סיעוד מבשלים. עם זאת, הרבה מההתפתחויות המשמעותיות, שהובילו לקפיצה בהיקף התביעות, התרחשו אחרי תמחור הפוליסות. כתוצאה מכך, התביעות בשנים האחרונות חרגו בהרבה מהנתונים על בסיסם בוצע התמחור, מה שהביא לכך שהפרמיות לא היו מספיקות והקרנות לא צברו די כספים ובחלק מהמקרים אף נשחקו.
עקב העלייה המשמעותית בהיקף התביעות, חברות הביטוח, שנשאו ב-20% מהוצאות התביעות תמורת פרמיית סיכון שנקבעה בתחילת הפוליסה, וכן מבטחי המשנה, שנטלו חלק מהסיכון על חברות הביטוח, נתקלו בהפסדים כלכליים. בעקבות זאת, רבים מהם לא היו מוכנים לחדש את הפוליסות שפג תוקפן בסוף שנת 2023 באותם תנאים, וזאת בשל הסיכון הגדול והבלתי צפוי שהפוליסות הללו הציגו.
דיונים ממושכים נערכו בין רשות שוק ההון, חברות הביטוח וקופות החולים בניסיון למצוא פתרון למשבר בביטוח הסיעודי לקראת תום תוקפן של הפוליסות. משרד הבריאות, שהתערב בתהליך, גרם לעיכוב הפתרון ואף הוביל לתביעת בג"ץ של קופת חולים כללית נגד הרשות ומשרד הבריאות.
לבסוף, גובש פתרון זמני שכלל שני שינויים עיקריים. הראשון הוא הפחתה של כמעט 20% בגובה הפיצוי החודשי לתביעות חדשות. השינוי השני היה מתן היתר לחברות הביטוח לחדש את הפוליסות ללא השתתפות בסיכון הישיר של התביעות. חברות הביטוח שחידשו את הפוליסות של מכבי וכללית בתחילת 2024 ממשיכות לנהל את הביטוח ולטפל בתביעות תמורת דמי ניהול, אך ללא קבלת "פרמיית סיכון" וללא השתתפות בעלויות התביעות.
הביטוח הפך להיות 100% ביטוח הדדי שבו המבוטחים עצמם נושאים במלוא עלות התביעות. הביטוח של מכבי עבר מהפניקס למנורה, עקב חוסר רצון, כנראה, של הפניקס לחדש את הפוליסה גם תחת התנאים החדשים. בנוסף, קופת חולים כללית נדרשה להעלות את הפרמיה בשיעור של 5% עד 13%, בהתאם לגיל המבוטחים.
בנוגע לפתרון ארוך טווח למשבר הביטוח הסיעודי, המדינה התחייבה לגבש פתרון עד אמצע שנת 2024. הלחץ של לוח הזמנים הוא תוצאה לא רק מדחיפות המשבר, אלא גם מכך שהפוליסות של מכבי וכללית חודשו לשנה אחת בלבד. הקופות נדרשות להיערך לחידוש הפוליסות לתקופה נוספת או למציאת מבטח חדש. לכן, התכנון וההחלטות לגבי חידוש הפוליסות תלויים בפתרון שיתגבש ובשינויים שייעשו במערכת הביטוח הסיעודי על פי ההחלטות המדיניות החדשות.
בהתייחס לפתרון משבר הביטוח הסיעודי, הדיונים בכנסת ובקרב הרשויות השונות, כולל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומשרד הבריאות, חושפים מגוון רחב של דעות ואינטרסים. סוגיות עקרוניות נפתחות, ומוצגים עמדות שונות של נציגים מכל חלקי האוכלוסייה.
גיבוש פתרון מוצלח ומוסכם במספר חודשים בלבד הוא אתגר מרכזי, במיוחד בהתחשב במורכבות התקופה הנוכחית מבחינה כלכלית, ביטחונית ופוליטית. התהליך מחייב שיתוף פעולה בין כל הגורמים ויכולת להגיע להחלטות מהירות ויעילות. יש לזכור כי גם שינויים פחות דרמטיים בעבר, כמו החלת פוליסה אחידה לקופות החולים, לקחו שנים לגיבוש וליישום, מה שמצביע על האתגרים במציאת פתרון מקיף ומהיר למשבר הנוכחי.
דוגמאות לסוגיות העומדות על הפרק – והערות לגביהן
מדיניות המדינה לתמיכה באנשים סיעודיים ומשפחותיהם מתבטאת בשילוב של תמיכה מביטוח לאומי וביטוחים סיעודיים של קופות החולים. התמיכה מביטוח לאומי כוללת גמלת סיעוד תחת מבחני הכנסה, שבהם ככל שהכנסות האזרח גבוהות יותר, תמיכתו מופחתת.
הביטוח הסיעודי של קופות החולים, שהוא וולונטרי ולא ממומן על ידי המדינה, יוצר בעצם רובד שני של תמיכה על גבי הביטוח הלאומי. הביטוח הזה נתפס על ידי רבים כמענה לאומי, המשלים את גמלת הסיעוד הלא מספקת של הביטוח הלאומי.
זו סוגיה עמוקה ומורכבת, שכן היא פוגשת בשאלות עקרוניות על אחריות המדינה לגבי קיום הביטוחים, ואופיים ושמירת הזכויות של המבוטחים. האם המדינה צריכה לסבסד או לתמוך בביטוחים אלו? ובאיזה מידה צריך לשמור על האינטרסים של המבוטחים, במיוחד אלה שמגיעים לגיל המבוגר ונתונים לסיכון של הפכתם לסיעודיים? דיונים אלו מצביעים על צורך במדיניות מובנת ומתואמת היטב, שתיקח בחשבון את כל הגורמים ותמצא את האיזון הנכון בין הצורך הסוציאלי לבין היעילות הכלכלית.
זכויות המבוטחים בפוליסת ביטוח סיעודי מוגדרות בחוזה הביטוח וכפופות לתנאים המופיעים בו. לפי תנאי הפוליסה, מבוטחים זכאים לקבלת פיצוי במידה והם הפכו להיות סיעודיים במהלך תקופת הביטוח. אומנם קיימות זכויות "המשכיות" לפי תקנות, אך לא קיימת הבטחה להמשיך את הזכויות בפוליסה כפי שהן בתום תקופת הפוליסה הנוכחית, למעט עבור אלה שכבר הפכו להיות סיעודיים ולהם מובטח המשך תשלום הפיצוי.
עם זאת, ברור כי יש תחושת אי נוחות בקרב הציבור לגבי עתיד הזכויות בביטוח סיעודי. רבים רואים בביטוח הסיעודי של קופות החולים מעין זכות מובטחת לאורך כל החיים, ולכן קשה להם לקבל מציאות שבה הם יכולים להימצא ללא כיסוי או עם כיסוי מופחת ופרמיה מוגדלת לאחר שנים רבות של תשלום פרמיות.
הדיון הציבורי והפוליטי בנושא זה מעלה שאלות על האחריות החברתית והמוסרית של המדינה והחברות המבטחות כלפי המבוטחים, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה המבוגרת והסיעודית. האם המדינה צריכה להגן על זכויות אלו גם אם ישנם שינויים הפוגעים באיזון האקטוארי של הביטוחים? התשובה לכך מחייבת דיון מעמיק ומאוזן בין הצורך הכלכלי לבין המחויבות החברתית.
למי מגיע לקבל פיצוי? על מנת לקבל פיצוי מהביטוח הסיעודי, נדרש שהמבוטח יעמוד בקריטריונים מסוימים. לפי הוראות הרשות, אדם זכאי לתביעה אם יש לו חוסר תפקוד של 50% לפחות בשלוש מתוך שישה פעולות יומיומיות (ADL) או אם הוא סובל מפגיעה קוגנטיבית כמו אלצהיימר. מי שמקיים את התנאים האלו זכאי לפיצוי מלא, ומי שלא – לא יקבל פיצוי כלל.
הגדרה זו של זכאות יכולה להיות בעייתית, כיוון שהיא אינה מתחשבת בהבדלים ברמת החומרה של המקרים של חוסר תפקוד. במדינות ומערכות ביטוח אחרות קיימות הגדרות זכאות מגוונות יותר, הכוללות אפשרות לפיצויים חלקיים למצבים של סיעודיות קלה יותר ופיצויים מוגדלים למצבים חמורים יותר.
בנוסף, התחשבות בניצול לא הוגן של המערכת על ידי משפחות או עוזרים היא חשובה. על מנת לשמור על עלות סבירה לביטוח, קיים צורך לגבש הגדרות ותהליכי בדיקה שיצמצמו את האפשרות לניצול לרעה של המערכת, תוך שמירה על הזכויות של המבוטחים האמיתיים.
במערכת הביטוח הסיעודי קיימים לחצים ודרישות רבות מגורמים שונים, כולל פוליטיקאים ונציגי זכויות אזרחים. הם דורשים להגדיל את התמיכה הכלכלית למבוטחים, לשמור על הכיסוי הנוכחי, ולא להגדיל את עלות הפרמיות.
דרישות אלו נובעות מהרצון להגן על המבוטחים, אך יש לזכור שמדובר בביטוח פרטי, שבו המימון נשען על המבוטחים עצמם. לכן, קיים צורך באיזון זהיר בין הרחבת הכיסוי לבין שמירה על עלות סבירה ונגישה של הפרמיות. עלויות ביטוח גבוהות מדי עלולות להוביל לאי צירוף ועזיבות מהביטוח, ולסכן את יציבות המערכת.
שאלת התמיכה התקציבית בביטוח הסיעודי של קופות החולים מציבה אתגרים רבים וכרוכה בשקלולים מורכבים. הביטוח הסיעודי הוא אינו רק שאלה כלכלית, אלא גם סוגיה חברתית ואתית עמוקה. נסקור כמה מהנקודות המרכזיות בדיון זה:
אחריות חברתית וציבורית: קיימת תחושה בחברה כי המדינה אמורה להיות אחראית לרווחת אזרחיה, במיוחד הזקנים והחלשים. ביטוח סיעודי פרטי, כמו זה של קופות החולים, נתפס לעיתים כרכיב במערכת הרווחה הרחבה יותר של המדינה.
סיוע תקציבי כדרך לשמור על יציבות המערכת: כאשר שיעורי התביעות עולים והמערכת נמצאת תחת לחץ כלכלי, תמיכה תקציבית יכולה להוות פתרון לשמירה על יציבותה. זה יכול לסייע למנוע עליות פרמיה חדות או צמצום בכיסוי, שיכולים להוביל לביטול הביטוח מצד מבוטחים רבים.
השוואה למקרים אחרים: כפי שהוזכר, המדינה כבר תמכה בעבר במערכות כלכליות אחרות, כגון קופות הפנסיה הוותיקות. תמיכה כזו ניתנת לעיתים כדי להבטיח את המשך קיומן של מערכות חשובות לחברה, אף על פי שהיא מיטיבה רק לחלק מהאוכלוסייה.
הצורך באיזון: ישנו צורך לאזן בין הצורך החברתי לספק רשת ביטחון לאזרחים הזקוקים לסיעוד לבין העמידה באילוצים הכלכליים של המדינה. תמיכה תקציבית יכולה להיות פתרון מועיל, אך יש לשקול אותה בזהירות תוך בחינת ההשלכות הרחבות יותר על הכלכלה והחברה.
התמודדות עם השינויים בשוק הביטוח: המערכת צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם שינויים ואתגרים, כגון הארכת תוחלת החיים ועלייה בשיעורי התביעות. תמיכה תקציבית יכולה לתת דחיפה נדרשת בזמנים של משברים ולשמור על קיימות המערכת לאורך זמן.
בסופו של דבר, החלטה לגבי תמיכה תקציבית בביטוח הסיעודי של קופות החולים תהיה תוצאה של שקלול מורכב של גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.
הסיפור של ביטוח סיעודי בישראל הוא אכן דוגמה מרכזית למצב שבו התמודדות עם אתגרים כלכליים וחברתיים גדולים נדרשת לכל הגורמים המעורבים – מהממשלה והרשויות הרגולטוריות, דרך חברות הביטוח ועד לאקטוארים ומקצוענים אחרים בתחום.
הנושא של טיפול ותמיכה לאנשים סיעודיים ולקשישים מעורר שאלות עמוקות לגבי האופן בו החברה והכלכלה צריכות להתמודד עם ההזדקנות של האוכלוסייה, השינויים בדפוסי החיים והצרכים המשתנים של קבוצות אלה. כמו כן, יש לשקול את השפעות של הפתרונות הנלקחים על המבוטחים ועל החברה כולה.
מעבר לכך, הנושא מחייב בדיקה עמוקה ולמידה מפתרונות בינלאומיים, תוך כדי התחשבות בהבדלים התרבותיים, הכלכליים והמדיניים. יש צורך בחדשנות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה כדי למצוא פתרונות אופטימליים שיתאימו למציאות המשתנה ויספקו תמיכה ראויה ומספקת לקבוצות הזקוקות לכך. אין לזנוח את השאיפה לצעדים היחידים שהם באמת "win-win" לכל הצדדים, והם צעדים שישפרו את אורך החיים של האוכלוסייה ומערכות הבריאות והחברה, כך שהירידה ברמת התפקוד של קשישים תתרחש יותר מאוחר ובאופן יותר מתון.
בסופו של דבר, הסיפור של ביטוח סיעודי בישראל ובעולם הוא סיפור של כל החברה, משקף את האתגרים והאחריות המשותפת שלנו לטובת הדור המבוגר ולטובת עתיד הדורות הבאים.
• נכתב על ידי צוות זרקור אקטוארי – אגודת האקטוארים בישראל (ע"ר)
כתבות נוספות
מדיהו מציגה פתרון לכשל בתחום בריאות הנפש
"חדשנות זו לא רק טכנולוגיה – היא מוצרית, שירותית"
תמונה מעט מורכבת ומגמות מעורבות
ישראל מזדקנת בקצב מהיר – הכשלים בביטוח הסיעודי והפתרונות
צוות חילוץ של פספורטכארד איתר זוג ישראלים מנותקי קשר בעקבות רעידת האדמה בטאיוואן
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות קוד חד פעמי)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת