תעשיית הביטוח והפיננסיים צפויה להשתנות משמעותית בשנים הקרובות. השינויים נובעים משני הנושאים החמים שעל סדר יומה: אינשורטק ותקן חשבונאות בינלאומי מספר 17 בדבר חוזי ביטוח ("17 IFRS", התקן). כל אחד מהנושאים הללו הוא עולם ומלואו, כאשר לאקטוארים יש תפקיד מרכזי וחשוב בעולמות האלה וביצירת מציאות Eco system חדשה בהתנהלות התעשייה.
במאמר זה אתייחס לתקן החדש 17 IFRS, שעל-פניו נתפס בעיני רבים כנושא אפור ומסובך, השייך לרואי חשבון ולאקטוארים בלבד. עם זאת, באופן מעשי מדובר בלא פחות ממהפכה של ממש, הצפויה להביא להשלכות תפעוליות, חשבונאיות, רגולטוריות ובעיקר עסקיות, כך שבהחלט לא כדאי להתעלם ממנו.
עד כמה מדובר במהפכה? ניתן להקביל את השפעת התקן החדש להשפעת יישום מודל Solvency II על תכנון הסיכון ותמהיל העסקים והמוצרים. כידוע, לאחר יישום המודל עברו החברות לניהול במונחים של עלות ההון למול הרווחיות הכלכלית הנגזרת מאותו מוצר.
20 שנה של עבודה על התקן החשבונאי
לא כולם מכירים את העובדה כי 20 שנה לקח לוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים IASB לגבש את תקן 17 IFRS, מתחילת עבודתה ב-1997 וסיומה ב-2017. על פי מפת הדרכים שפרסמה רשות שוק ההון ביוני 2020, החברות בישראל נדרשות ליישם את התקן כבר עבור חוזים המתחילים בינואר 2023 (עם מספרי השוואה לשנת 2022).
מבלי לצלול לפרטי התקן עצמו, ברור לעוסקים במלאכה כי התקן מורכב הן ברמת ההבנה והן ברמת היישום. לכן, נדרשים משאבים משמעותיים בהטמעת התקן בעיקר בחברות הפועלות בתחומי החיים והבריאות, כחלק מפרויקט חוצה ארגון לתאום בין "קודקודי משולש" החשבונאות, מערכות המידע והאקטואריה.
לאקטוארים, בהקשר זה, תרומה מהותית לחשיבה העסקית, מעבר לתפקידם המרכזי ביישום התקן. אקדים ואומר כי ביישום מודל Solvency II חברות הביטוח ורשות שוק ההון עברו יחד תהליך על-פני זמן. תהליך זה כלל תרגילים פנימיים כמותיים ואיכותיים שבצעו החברות, במקביל לדיונים מקצועיים משותפים עם הרשות. ראוי לשקול תהליך דומה ביישום תקן כל-כך מורכב, כמו ה-17 IFRS.
תקן אקטוארי הלכה למעשה
כאמור, תקן חשבונאות בינלאומי מטפל בחוזי ביטוח שהם למעשה שירות מתמשך לאורך זמן. לכן, מודל המדידה של התקן מבוסס על מימוש החוזה תוך שימוש במידע צופה פני עתיד, בדומה לעקרונות ה-EV (חישוב רווח גלום בפוליסות ארוכות טווח) ו-Solvency II. השפעת התקן והמורכבות הינן משמעותיות יותר בחוזים ארוכי טווח במגזרי החיים והבריאות. לצד מגזרים אלה, גם בביטוח כללי, שלרוב חוזי השירות בו הינם עד שנה, קיימות מורכבות וסוגיות המשפיעות על המדידה.
בתקן החדש, מבוסס תחזיות, נדרשים האקטוארים לערוך מחקרים בהקשר של הנחות עתידיות, כגון: ביטולים, תמותה, תחלואה, פידיון, סילוק, שיעורי מימוש גמלה וכדומה. האקטוארים מחשבים את תזרמי המזומנים הצפויים של ההכנסות וההוצאות (לדוגמא פרמיות, תביעות) לאורך תקופת החוזה.
תזרימי המזומנים כוללים מרכיב היוון תוך התאמה למרכיבי הנזילות, בנוסף לתוספת מרווח הסיכון, המשקף את עלות האי-וודאות ביחס שבין תמחור הסיכון לבין התוצאות בפועל, בפוליסות המכסות סיכונים ביטוחיים.
בחישוב מרווח הסיכון קיימות מספר גישות, אום העיקרון המנחה אותן הוא אחד. למה הכוונה? במצב רגיל אנו מצפים כי חברה עסקית מוכרת מוצרים ברווח ולכן חוזה הביטוח מיועד לייצר מרווח שירות חוזי, שמייצג את הרווח בגין השירות העתידי CSM)). את הרווח פורסים לאורך תקופת השירות העתידי. במידה ותזרים המזומנים מייצר CSM שלילי הרי מדובר בחוזה הפסדי ועל פי כללי התקן יש להגדיר אותו בתור קבוצה נפרדת ולהכיר מיידית בהפסד.
ישנה חשיבות רבה בקביעת הקבוצות הואיל והפסדים יוכרו מידית והרווח ייפרס לאורך השירות העתידי ברמת הקבוצה. כפועל יוצא מכך, נדרש חיבור נכון בין התמחור של מוצרי הביטוח לבין ההסתכלות החשבונאית והעסקית. בהקשר זה, התקן מתייחס בנפרד לחוזי ביטוח שאינם תלויי תשואה ולחוזי ביטוח תלויי תשואה, בהתאם לקריטריונים ולמדידות דרך מודלים שונים. בפוליסות רגילות ישנה הקלה מסוימת עבור חוזים עד שנה הקיימים בביטוח כללי.
למה אנו צריכים את זה?
על מנת לנסות להשיב על השאלה חשוב להבין את החידושים בתקן. להלן היתרונות הצפויים וההשלכות העסקיות שאנו צופים כתוצאה מהמעבר לתקן החדש:
• התקן הנו בינלאומי ולראשונה מאפשר יכולת השוואתיות בין מדינות ובין מוצרים דומים. לכן, הוא יגביר את השקיפות וההשוואתיות, משמע – לאנליסטים וחברות הדירוג תהיה יכולת ניתוח והשוואה טובה יותר, כך שהנגזרת של זה יכול להיות ציבור משקיעים רחב יותר לתעשייה.
• מעבר לחשבונאות מבוססת אומדנים והנחות עדכניות, לעומת בסיס היסטורי והנחות שנקבעו בעבר ופחות על מידע צופה פני עתיד.
• תתקיים הפרדה ברורה בדוח רווח והפסד בין הרווח החיתומי לבין הרווח מהשקעות, לרבות ההשפעות הפיננסיות על עתודות הביטוח שנכללו עד היום בתוך הגידול בעתודות.
• הקטנת מחזורי הפעילות להכנסות מביטוח בלבד ללא מרכיבי חיסכון שנכללו עד כה במחזור הפעילות.
• עבור כל שנת חיתום (Annual Cohort) תחושב פריסת רווחיות מתאימה וספציפית לאורך תקופת השירות ע"י שחרור ה- CSM לאורך זמן.
o ניקח לדוגמה פוליסת ריסק בפרמיה משתנה. הרווח במאזן לא נפרס באופן אחיד על פני תקופת החוזה היות וישנן השפעות שונות כמו השפעת הסלקציה בשנים הראשונות, פריסת הוצאות רכישה (DAC) והגידול בפרמיה שעולה עם הזמן יחד עם הגיל. בהקשר של השפעת הריבית ניתן להגיד כי בשיטת חשבונאות הנוכחית לשינוי ריבית אין השפעה על עתודות הריסק, בעוד שבתקן החדש תהיה השפעה לשינוי בריבית.
o בתקן החדש נלקחים כל הנקודות שציינתי לעיל בחשבון, כך שבמידה ולא היו שינויים בהנחות, הרווח צפוי להתפרס באופן יותר אחיד על פני תקופת החוזה.
o כדוגמה נוספת ניקח פוליסת חיסכון משתתפת ברווחים. בתקן החדש דמי הניהול הנו חלק מהתמורה בגין השירות ולכן הערך הנוכחי של דמי הניהול הצפויים יהיו חלק מה-CSM, לעומת המצב היום בו ההכרה בהכנסות הנה על בסיס חיוב המבוטחים.
o מרבית השינוי בערך הנוכחי של דמי הניהול ייזקף ל-CSM ומשמעותה הקטנת התנודתיות בתוצאות הנובעות משוק ההון. היום, להבדיל, השינוי מיועד לרווח והפסד.
o בשיטה הקיימת פוליסה חיסכון חדשה משתתפת ברווחים מייצרת הפסד בשנים הראשונות בשל הוצאות גבוהות והכנסה נמוכה מדמי ניהול. ככל שהצבירה גדלה בהמשך באופן משמעותי דמי הניהול עולים ולכך תתווסף השפעת פריסת הוצאות הרכישה והביטולים. לעומת זאת, בתקן החדש הרווחים יפרסו באופן יותר שווה על פני השנים, ושוב – במידה ואין שינוי בהנחות.
• השירות העתידי יכול לשמש כרית לספיגת שינויים בהנחות ואומדנים, בעוד שכיום ישנה השפעה מיידית.
• נמשיך עם הדוגמא של פוליסת חסכון משתתפת ברווחים. נניח והיה עדכון בהנחות כתוצאה מעליה בתוחלת חיים, בחשבונאות הנוכחית יהיה הפסד מידי בעוד שבתקן החדש השירות העתידי יספוג את מרבית העדכון ותהיה רווחיות עתידית נמוכה יותר עבור יתרת שנות החוזה (למעט במצב בו שינוי בהנחות יביא למחיקת כל השירות העתידי והחוזה יהיה הפסדי).
• שינויים בריבית ישפיעו מידית על הרווח וההפסד.
• כפי שצוין, הרווח נפרס לאורך שנות החוזה בעוד שבחוזה "מכביד" תהיה הכרה מידית בהפסד.
• ניתן יהיה להעריך מהדוחות הכספיים את הרווחיות של עסק חדש, בעוד שכיום יש ערבוב של תיק חדש עם תיק ישן.
השלכות עסקיות
• מכיוון שהשירות העתידי ואופן הפחתתו הנו מרכיב משמעותי בתקן, הוא יהפוך לאחד ממדדי הרווחיות העיקריים בתמחור מוצרי חיים ובריאות. לכן, צפוי תכנון והתאמה של מוצרי הביטוח בתמחור, כאשר תהיה בין היתר התייחסות והכרה בסבסוד בין מוצרים וכיסויים, בגלל הכרה וגילוי לגבי חוזה מפסיד.
• החברות ינהלו את העסק בהתאם לתוצאות התקןIFRS 17 בנוסף לניהול הקיים על פי מודל הסולבנסי, בה בעת שבשניהם שיטת המדידה מבוססת על תחזית תזרימים לפי אומדן טוב ביותר.
• החברות תצטרכנה לעבור למדידה ובדיקה של הנחות והגדרת קבוצות הפסדיות ומרוויחות כבר במועד הפקת הפוליסה.
• לאור זאת, החברות תידרשנה לבנות פלטפורמה של מידע ניהולי ומדדי הצלחה ניהוליים מתאימים.
• מנהלים צפויים להיות מתוגמלים לפי תוצאות רווחיות ארוכת טווח ולכן החשיבה העסקית והמוטיבציה לייצר הישגים קצרי טווח תצטמצם באופן מהותי.
תפקיד האקטוארים ביישום 17 IFRS
לתקן צפויות השפעות עמוקות על חברות הביטוח, כולל מורכבותו של הדוח הכספי והצורך בחיזוק התקשורת החיצונית והפנימית. מעבר לתרומה של האקטוארים בחישובים הנדרשים לדוח הכספי וניתוח תחזיות למול התוצאות בפועל (Actual vs Expected), צפוי להם תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בניווט האסטרטגיה של החברות וביכולתן לקבוע שורה של היבטים, בהם: ניהול נכסים מול התחייבויות – ALM, הגדרת מדדי ניהול למנהלים – KPI'S, ניהול הרווח, פיתוח מוצרים, אנליטיקה עסקית, מתן תובנות לדוח הכספי וקשרי משקיעים.
לסיכום, מהפכת תקן 17 IFRS כבר מעבר לפינה, כך שהמלאכה רבה וההיערכות בעיצומה לקראת יישומו המיטבי בתעשייה.
* האקטואר דניאל ישראלי F.IL.A.A; חבר הוועד המנהל של אגודת האקטוארים בישראל, האקטואר הראשי וחבר הנהלה של חברת הביטוח איילון.