עמית גל: שוק התיווך הפנסיוני לא נמצא כיום במקום אופטימלי
"השנה ימלאו עשרים שנה לוועדת בכר. הוועדה שינתה בין השאר את שוק התיווך הפנסיוני ולא בטוח שבנושא זה הושגו מטרותיה. שוק התיווך הפנסיוני לא נמצא כיום במקום אופטימלי". כך לדברי עמית גל, הממונה בפועל על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בכנס העיון השנתי לענף הביטוח ובתי השקעות, של מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שנערך אתמול (א').
גל הוסיף כי "ענף הביטוח בארץ ובעולם מתמודד עם איומים ואתגרים. למשל, תחום ביטוחי הרכב מתמודד עם תופעות של עלייה בגניבות ובמחירי החלפים. אנחנו ממשיכים לפעול לאסדרת התחום כך שביטוחי הרכב ימשיכו להיות מוצר הוגן ונגיש לציבור. בתחום הביטוח הסיעודי, אנו עורכים עבודת מטה מקיפה על מנת למצוא פתרון ארוך טווח ובר קיימא לסוגיה, וייתכן כי בשנים הקרובות המדינה תידרש לבחון קביעת חוזה חדש עם האזרחים בתחום זה".
בפתיחת הכנס, שהתקיים בזום, נשאו דברים פרופ' דן עמירם, דקן הפקולטה לניהול ע"ש קולר ופרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל, ועם מרצי הכנס נמנו בנוסף לגל, ד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול; רו"ח טל חי-ציון מפירמת EY ישראל; רו"ח אילנית אדסמן-נבון ורו"ח יבגני אוסטרובסקי, מפירמת KPMG ישראל.
בדברי הפתיחה, הדגיש פרופ' וייס תובנות רלוונטיות לקראת השלמת יישום IFRS17, בפרט חידד את העלויות הגבוהות הכרוכות בציות לתקן החשבונאי החדש.
השפעת הבעלות על אופן ניהול ההשקעות
ד"ר שפירר בלפר, הציגה מחקר משותף עם פרופ' וייס, המתייחס להשוואה בין בתי השקעות לחברות הביטוח בתחום החיסכון לטווח הארוך, בהיבטים שונים. לדבריה "נראה כי אפקט הבעלות מייצר הבדלים באופן ניהול ההשקעות בתחום זה בין חברות הביטוח ובתי ההשקעות. בפרט, ניכרים הבדלים במבנה תיקי קרנות ההשתלמות במסלול כללי. בקרנות המנוהלות על ידי בתי ההשקעות יש יותר מניות, פחות השקעות לא סחירות ומעט פחות חשיפה לחו"ל בממוצע. ניכר כי בתי ההשקעות שונים זה מזה וחברות הביטוח דומות זו לזו בכל הפרמטרים שנבדקו, במבנה התיקים, בתשואות וברמת הסיכון".
"שוק הביטוח בישראל רווחי, חזק ויציב"
לדברי רו"ח חי-ציון, "קבוצות הביטוח והפיננסים פרסמו לאחרונה את הדוחות הכספיים לשנת 2023. עם סיומה של שנת 2023 ורגע לפני כניסתם של תקני חשבונאות חדשים IFRS17 ו-IFRS9, ניתן בהחלט לומר שאנו בפתחו של עידן תקינה חשבונאית חדשה. תקנים חשבונאיים אלו יובילו לאחידות בדיווחים של חברות הביטוח בעולם המיישמות תקינה בינלאומית ויקרבו את החברות הישראליות למשקיעים בינלאומיים. בנוסף, אופן המדידה של ההתחייבויות הביטוחיות והמכשירים הפיננסיים ישתנו בצורה משמעותית ויחד איתם גם הדיווח והגילויים בדוחות, כך שהניתוחים של תוצאות הפעילות שהתרגלנו לראות ישתנו – ומבחינתי זוהי נקודת ציון לסכם תקופה.
"בשבועות האחרונים ערכנו ניתוח מקיף של מגמות בשוק הביטוח החל מתחילת העשור הקודם, 2010, ועד היום. מורכב לנתח מגמות בשוק הביטוח הישראלי ברמת השוק כולו ולאורך תקופת זמן כל כך ארוכה מאחר ולאורך התקופה קיימים כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על התוצאות של השוק בכללותו. יחד עם זאת ניתן בהחלט לומר ולסכם ששוק הביטוח בישראל הוא שוק רווחי, חזק ויציב".
חי-ציון הוסיף כי "תוצאות שוק הביטוח שמושפעות בעיקר מתנודתיות בשוק ההון, משינויים בעקום הריבית חסר הסיכון, רפורמות ושינויים שהותוו על ידי הממונה על שוק ההון במהלך השנים הללו, תחרות שמתחזקת עם כניסת חברות ביטוח חדשות לשוק, פרסומים של מחקרים דמוגרפיים בביטוח ובפנסיה, כניסת משטר כושר פירעון כלכלי, הפסקת שיווק מוצרי סיעוד ועוד. יחד עם זאת, עם כל האמור, שוק הביטוח בישראל אדפטיבי".
לדבריו, "מגמות מאוד מעניינות שנצפות במהלך התקופה האמורה היא כניסה של קבוצות הביטוח לפעילויות פיננסיות נוספות. כלומר הרווחיות של המגזר 'האחר' בקבוצות הביטוח, הנובע בעיקר ממרווחים ופחות מושפע משוק ההון, תרם בתחילת העשור הקודם אחוזים בודדים מהרווח הכולל המצרפי, הרי שבתום שנת 2023 הפעילות האחרת כאמור מניבה כ-20% מהרווח המצטבר בתקופה הנמדדת. בפעילות ביטוח כללי בענפי הרכב אנו עדים לתופעה שמצביעה על כך שהשוק מאוד משוכלל, תחרותי ודורש תגובה מהירה לשינויים. בעיקר ברכב רכוש, ניתן להבחין שכשמנטרלים את ההכנסות מהשקעות, השוק מפסיד במצטבר החל מתחילת העשור הקודם. גם בתוספת ההכנסות מהשקעות הרווחיות אינה משמעותית.
"בענפי החבויות ורכוש אחר בעיקר, שמתאפיינים בתחרות נמוכה יותר מענפי הרכב אך יחד עם זאת דורשים מקצועיות רבה, רווחי החברות גם בנטרול הכנסות מהשקעות הינם משמעותיים. כמובן שהרווחיות בחלקה נובעת מכיסויי הקטסטרופה / רעידת אדמה שלשמחתנו לא התרחשו".
באשר לביטוחי בריאות וסיעוד, הסביר חי-ציון כי "בפעילות ביטוחי בריאות מצד אחד קיימת שונות גבוהה בתוצאות הביטוח הסיעודי, שנובעת בעיקר משינוי בעקום הריבית במהלך התקופה ומנגד ליציבות חיובית ברווח במוצר הוצאות רפואיות. מאוד מעניין לראות כי בשנים המדוברות והרווחיות המוצגת בדוחות הכספיים של החברות סך העסק החדש בביטוח הוצאות רפואיות נותר ללא שינוי משמעותי ועומד בממוצע על כ-750 מיליון שקלים לשנה מאז שנת 2014".
בפעילות ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך שהושפע מאוד מהשינויים המשמעותיים שהזכרתי בתקופה המדוברת, נצפה קיטון בפרמיה בשנת 2023 בחברות הביטוח בפוליסות חיסכון משנת 2004 שמגיע לסך של כ-2.7 מיליארד שקלים", ציין והוסיף כי "לעניין ביטוחי ריסק פרט אנו רואים מגמה של יציבות ורווחיות מתחילת העשור הקודם ועד לשנת 2019. משנה זו בה חברות הביטוח הפסיקו את השיווק של ביטוחי המנהלים בשילוב מוצרי ריסק קיימת שונות בתוצאות שנובעת מתחרות החברות והרווחיות במוצר".
"תנודתיות גדולה מאוד ברווחים של החברות כתלות בביצועי שוק ההון"
אדסמן-נבון ואוסטרובסקי התמקדו במגמות העולות מהשוואת הניסיון הנצבר בעולם לגבי תקן IFRS17 וביחס שבינו לבין משטר כושר הפירעון הכלכלי (סולבנסי 2).
אוסטרובסקי סקר את המגמות העולות מיישום התקן בעולם בהשוואה לישראל. בין היתר, הוא הדגיש שאחת הבעיות שמסתמנות בעולם, היא השונות המשמעותית בשיעורי ההיוון. בישראל, שונות זו אינה צפויה להתקיים לאור המעורבות של רשות שוק ההון שפרסמה ריבית סטנדרטית.
בנוסף, אוסטרובסקי התייחס לאופן הטיפול בדמי הניהול המשתנים שגובות חברות הביטוח בפוליסות המנהלים הישנות. "כיום, דמי הניהול מאותן פוליסות נרשמים כהכנסה כאשר החברות מצליחות לגבות אותם, דבר היוצר תנודתיות גדולה מאוד ברווחים של החברות כתלות בביצועי שוק ההון. תחת התקן החדש, דמי ניהול משתנים שיושגו בפועל בעקבות תשואה שוטפת הגבוהה מהתשואה חסרת הסיכון, ייזקפו ברובם המוחלט לרווח או הפסד רק בתקופות עתידיות, באמצעות פריסה". אוסטרובסקי הוסיף כי "טיפול זה יביא למצב שבו הרווח יאופיין בתנודתיות פחותה ביחס למצב כיום, אך התשואה העודפת הצפויה לאורך זמן גם עשויה להביא לדפוס רווחים עולה – ולא אחיד. לדבריו, "חברות ביטוח בחו"ל מצאו פתרונות טכניים שונים לתופעה זו – שמכונה בעגה המקצועית Bow Wave".
"אלישקוב יזמית ששברה כל תקרת זכוכית אפשרית"
בכנס הושק זו השנה הראשונה פרס "מנהלות מובילות בביטוח" של מרכז הראל לחקר שוק ההון. חברי ועדת הפרס היו פרופ' יעל שטיינהרט, הדקנית הבאה של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב; לילך אשר טופילסקי ורו"ח בני גבאי, אשר בחרו באתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה, לזוכה השנה בפרס.
פרופ' וייס הסביר שהפרס מוענק למנהלות בתחום הביטוח שלפועלן השפעה משמעותית על החברה בישראל, מנהלת מובילה בתחום הביטוח אשר יוזמת ומקדמת את תחום הביטוח ככוח מיטיב עם החברה, ובמטרה להביא לקדמת הבמה נשים מנהיגות בתחום הביטוח, ולעורר השראה בדורות הבאים של המנהיגות.
אשר טופליסקי הסבירה את נימוקי הוועדה ובכלל זה את היותה של אלישקוב יזמית ששברה כל תקרת זכוכית אפשרית. בנוסף להיותה מנכ"לית ליברה, היא בעלת השליטה בחברה, אשר הקימה לפני שש שנים חברת ביטוח חדשה, וכל זאת בגיל צעיר עם הרבה חוצפה, נועזות ויזמות. עוד ציינה כי פריצת הדרך, ההובלה והיזמות, זו דוגמה לנשים בתעשיית הביטוח ובכלל.
אלישקוב הודתה לוועדה על הבחירה ואמרה ש"זהו סיפוק גדול להיות מקור השראה לנשים צעירות, ומקווה שבעתיד לא יהיה צורך בפרס מיוחד לנשים, אבל כל עוד לא כך המצב אז צריך לשים זאת על המפה. אני שמחה להיות איפה שאני היום, אני אוהבת את העשייה ומרגישה שאני בתחילת הדרך" .
כתבות נוספות
קבוצת הראל וקבוצת צבע טרי ישתפו פעולה לקידום אמנות ותרבות ישראלית
הכשרה העניקה לרגל חג הפסח תווי שי למאות משפחות מעוטות יכולת
הממונה אישר את מינויו של דוד סבן למנהל הכספים של מגדל
נילי כספי, דמות מובילה בענף הביטוח ומרצה במכללת עדיף, הלכה לעולמה
לכבוד החג: עובדי איילון בשיתוף ארגון לתת הכינו 720 מארזי מזון לנזקקים
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות קוד חד פעמי)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת