לקראת הנפקת השקל הדיגיטלי: בנק ישראל בוחן מודל תפעול
בנק ישראל הודיע, כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם אשר עוסקים בסוגיית העיצוב וההנפקה האפשרית של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי (CBDC), המודל הנבחן בבנק ישראל לתפעול מערכת השקל הדיגיטלי הינו המודל הדו-נדבכי (Two- tier). במודל זה, הגישה של משתמשי הקצה אל המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי תבוצע באמצעות גופים מתווכים מהמגזר הפרטי.
בבנק ישראל מסבירים כי בחינת החלופות בנייר נעשתה תוך מתן דגש ופירוט על מספר נושאים מרכזיים: סוגי המשתתפים במערכת; החלוקה הפונקציונלית בין המשתתפים במסגרת מימוש הפתרון המלא; מודל ההפצה של השקל הדיגיטלי מהבנק המרכזי אל משתמשי הקצה, וחלופות שונות למימוש שכבת ה-"back-end", או "מנוע" המערכת אשר יוקם וינוהל על ידי בנק ישראל.
הניתוח המוצג בנייר מוביל למספר מסקנות עיקריות לגבי היבטים מרכזיים של ארכיטקטורה לוגית למערכת CBDC, ובפרט למערכת השקל הדיגיטלי:
• סוגי המשתתפים במערכת. מעבר לספקי שירותי התשלום בשקל הדיגיטלי, הנייר מפרט סוגים שונים של מוסדות המנהלים חשבונות עו"ש ללקוחות אשר ידרשו לאפשר המרה מהחשבון אותו הם מנהלים, או ממזומן, אל השקל דיגיטלי. בנוסף, הנייר מתאר את האפשרות לשילוב סוג נוסף של משתתף במערכת, אשר יעניק שירותי ערך מוסף אופציונליים.
• מודל ההפצה. המסקנה בנייר היא כי המודל האופטימלי הוא מודל הפצה עקיף, במסגרתו יפיץ בנק ישראל שקלים דיגיטליים אל המוסדות המנהלים חשבונות עו"ש, ואלה יתמכו בהפצה אל משתמשי הקצה; למודל זה מספר יתרונות; בפרט, הוא תומך בביצועים טובים יותר של פעולות הטעינה והפדיון, והוא מהווה צעד בכיוון למטבע דיגיטלי רב תכליתי, משום שהשימוש באותה מערכת הן על ידי המוסדות הפיננסיים והן על ידי משתמשי הקצה יכול לסלול את הדרך למערכת שתתמוך גם בשימושי Wholesale וגם בשימושי Retail.
• שכבת ה-back-end. הנייר מציג עקרונות לניהול מנוע הסליקה, תוך הפרדה ברורה בין פעולת הסליקה לניהול המידע.
• עקרונות ראשוניים לסוגיית האינטראופראביליות של המערכת עם תשתיות קיימות ועתידיות.
עוד נמסר, כי בשלב זה של הפרויקט, צוות הפרויקט אינו עוסק בבחירה בין טכנולוגיות שונות (למשל, טכנולוגיות רישום מבוזר או טכנולוגיות בסיסי נתונים מסורתיות). עם זאת, מטבע הדברים, המודעות לקיומן ומידת הישימות של טכנולוגיות כאלה או אחרות משליכות על אופן החשיבה אודות הארכיטקטורה הלוגית.
שקל דיגיטלי הוא מיזם עתידי שמתוכנן על ידי משרד האוצר. בעיקרון מדובר במטבע ממוחשב אשר יונפק ויפוקח על ידי בנק ישראל. בניגוד למטבעות מבוזרים כמו הביטקוין, מטבע "השקל הדיגיטלי" אינו נסמך על רשת מחשבי המשתמשים במטבע אלא על שרתים מרכזיים של בנק ישראל ותחת פיקוחו.
שימוש בכסף דיגיטלי יחייב את כל האזרחים להשתמש בחשבון בנק, שכן הכסף עצמו מתוכנן להיות שורת קוד אשר יימצא באמצעים דיגיטליים, בעיקר טלפונים ניידים חכמים, ויאפשר בכך להעביר תשלומים לבעלי עסקים באמצעים אלקטרוניים.
יתרונות השקל הדיגיטלי ביחס למטבע הפיזי
באשר ליתרונות של שימוש בשקל דיגיטלי ביחס למטבע פיזי, והאם הוא יחליף את המזומן, נכתב באתר הבנק כי הוא ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומעות, כל עוד יהיה לכך ביקוש מצד הציבור וכל עוד הבנק יעריך שהדבר נדרש על מנת לתמוך ביתירות וביעילות של מערך התשלומים בישראל. במידה ויוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי, הוא יתקיים במקביל למזומן. שק"ד (שקל דיגיטלי) יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת על ידי הבנק המרכזי.
בעיצוב השקל הדיגיטלי מנסה צוות הפרויקט לשלב בין היתרונות של המזומן לאלו של אמצעי התשלום הדיגיטליים. בדומה למזומן, השקל הדיגיטלי יהיה התחייבות של בנק ישראל וייתכן שיספק אפשרות לבצע תשלום דיגיטלי ברמת פרטיות גבוהה מזו המתאפשרת כיום. בנוסף, השקל הדיגיטלי עשוי לתמוך בביצוע תשלומים דיגיטליים ללא חיבור לרשת (Offline), כפי שמתאפשר במזומן. מהצד השני, השקל הדיגיטלי יאפשר לשלם בנוחות באמצעים שונים כגון הטלפון הנייד, כרטיסים חכמים ואביזרים לבישים. השקל הדיגיטלי יאפשר לבצע תשלומים ברשת וצפוי להציע יישומי תשלום מתקדמים שאינם אפשריים כיום באמצעים הקיימים.
כתבות נוספות
היתר החזקה מעודכן שניתן לסנטרברידג' וגלטין פוינט עשוי להפוך את הפניקס לחברה ללא גרעין שליטה
האוצר פרסם קול קורא לקבלת עמדות הציבור לצמצום ארביטראז' רגולטורי בחיסכון לטווח קצר ובינוני
האוצר פרסם טיוטת תקנות להפחתה של סכומי עיצום כספי
הביטקוין עבר אתמול את החציה הרביעית
24.5% מהזכויות בפרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן הוקצו לכלל ביטוח תמורת כ-160 מיליון שקלים
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות קוד חד פעמי)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת