התלבטויות, ללא תשובה ברורה אחת
לאחר התרחשות מקרה ביטוח, פונה המבוטח אל חברת הביטוח על מנת לדווח על התרחשותו של האירוע.
המבוטח מקווה כי זמן קצר לאחר הודעתו זו, תעביר לו חברת הביטוח את מלוא תגמולי הביטוח. הרי לשם כך רכש פוליסת ביטוח. אולם בפועל, המציאות מורכבת יותר. בחלק מהמקרים, חברת הביטוח מתעכבת בהתייחסותה, והמבוטח כלל אינו יודע האם חברת הביטוח מכירה בהיות האירוע מקרה ביטוח. במקרים אחרים, מתחיל "פינג פונג" בין חברת הביטוח ואנשי המקצוע מטעמה, לבין המבוטח.
בנזקי מבנה קונסטרוקטיביים, לעתים יתבקש המבוטח על ידי מהנדס מטעם חברת הביטוח, למסור את פרטי הקבלן שבנה את המבנה, וכן למסור את תכניות הבניה. מהי מידת המאמץ שעל המבוטח להשקיע על מנת "לרצות" את המהנדס? הרי חלק מהנתונים שמחפשת חברת הביטוח לא נועדו לצורך בחינת חבותה, אלא לצורך איתור נתבעים בתביעות שיבוב.
בנזקי פריצה או שריפה, יתבקש המבוטח לספק מסמכי הנהלת חשבונות, ספירות מלאי, מסמכי ייבוא וכדומה. לעתים רשימת הדרישות נראית למבוטח מאוד קשה לאיתור.
בחלק מהמקרים, חברת הביטוח "שואלת" את המבוטח, האם יסכים לעבור בדיקת פוליגרף. חברת הביטוח אינה מציגה זאת כדרישה שהמבוטח חייב להיענות לה, והפנייה אל המבוטח הינה בדרך כלל סטנדרטית ומנומסת.
אולם כמות הפניות אל משרדנו לצורך קבלת ייעוץ, האם להיעתר לבקשת חברת הביטוח ולהסכים לבדיקת פוליגרף, מלמדת שהדבר מעורר קשיים אובייקטיביים אצל מבוטחים רבים מדי. זאת, גם בהתחשב בכך שכבר ראינו לא מעט מכתבי דחיית כיסוי, אשר אחד הנימוקים בהם היה חוסר שיתוף פעולה מצד המבוטח.
מחד, המבוטח רכש פוליסת ביטוח, שילם את דמי הביטוח, התגונן ביטוחית מפני מקרה ביטוח אשר עלול להתרחש, ואם חו"ח התרחש מקרה ביטוח, המבוטח מצפה לקבל את דמי הביטוח ללא עיכובים ומבלי לעבור "חקירה" של חברת הביטוח.
מאידך, חברת הביטוח מבקשת לוודא שהאירוע אכן התרחש ו/או שהתרחש כפי שנמסר לה ו/או מה היו נסיבות האירוע או הגורמים לנזק. את הבירורים הללו עורכת חברת הביטוח באמצעות חוקרים פרטיים, חוקרי שריפות, מומחים לאזעקות ואמצעי מיגון, מהנדסים, בודקי לחות, רואי חשבון ובעלי מקצוע נוספים, בהתאם לאופי האירוע. כל אלה יבואו, יבדקו, יחקרו, יתעדו, לעתים יתבקש שיתוף פעולה מצידו של המבוטח, לעתים הבדיקות תהיינה ברקע.
ואולם, בדיקת הפוליגרף שהזכרתי, היא שמטרידה יותר מכל את המבוטחים. מדובר מבחינתם בחדירה לפרטיות, בפגיעה ביושרה שלהם, מדובר באירוע שהינו מפחיד כשלעצמו, הכולל התייצבות במשרד שאינו המגרש הביתי של המבוטח, התחברות למכשירים ו"חוטי חשמל" שאנו רואים בסרטים – זהו אירוע בעל היבטים שליליים מצידו של המבוטח, ללא כל קשר לשאלה אם יש לו מה להסתיר.
וכנגד כל זה, המבוטח חושש שסירוב שלו להסכים להצעתה של חברת הביטוח לעבור בדיקת פוליגרף, עלול להיחשב כחוסר שיתוף פעולה, והמבוטח עלול להיחשב כמי שיש לו מה להסתיר. בעיני חברת הביטוח, בית המשפט, מגשר וכדומה.
סוגיה זו מייצרת לא מעט התלבטויות, ללא תשובה ברורה אחת. לעתים ההמלצה תהיה תלוית אירוע ונסיבות. אם ננסה לפשט, השאלה הינה מהי מידת חבותו של מבוטח להסכים לבדיקת פוליגרף, והאם סירוב לעבור בדיקה כאמור, עלול להיחשב מצידה של חברת הביטוח, או בעיני בית המשפט, כחוסר שיתוף פעולה מצד המבוטח.
רבים לא יודעים או לא זוכרים, שלפני למעלה מעשרים שנה, ביום 29 במאי 2002 פורסם חוזר המפקח בנושא "תוצאות סירובו של מבוטח לעבור בדיקת פוליגרף . . . ". המפקח קובע כי:
"סירוב של מבוטח לעבור בדיקת פוליגרף אינו יכול לשמש לכשעצמו נימוק לאי בירור חבותה של חברת הביטוח על פי הפוליסה, משהוגשה תביעה או לדחיית תביעת הביטוח על הסף – רק מטעם זה. למבוטח עומדת הזכות לסרב לעבור בדיקת פוליגרף ואין לראות בסירובו לעבור את הבדיקה משום אי שיתוף פעולה עם חברת הביטוח".
לכאורה, הנחיות המפקח מספקות לנו תשובה לשאלה. סירוב של מבוטח לעבור בדיקת פוליגרף אינו מהווה אי שיתוף פעולה ולא יהווה כשלעצמו נימוק לדחיית תביעה.
אך האם גם השופט או המגשר, כשהם מתלבטים בינם לבין עצמם האם להאמין לגרסתו של המבוטח, יזכרו זאת ויחליטו בהתאם?
• הכותב הינו ראש משרד עורכי הדין א. שניאורסון, דיאב ושות', אשר עוסק בייצוג מבוטחים בתביעות ביטוח רכוש מול חברות ביטוח. מחבר הספר "ניהול תביעות ביטוח רכוש"
כתבות נוספות
סדר פסח גם בעסק
"אין לי פנסיה והרופאים הרשעים האלה סידרו לנו חיים ארוכים"
הפינה המקצועית: גיל תום ביטוח בקרן הפנסיה
זריקה למים או קפיצה מוצלחת?
הפינה המקצועית: אלמנת פנסיונר
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות קוד חד פעמי)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת