הביטקוין שובר שיאים, סוכני ביטוח מתעוררים – מה חלקם של המוסדיים בישראל ומה עמדת רשות שוק ההון?
הביטקוין התקרב אתמול (ד') לשער של 73 אלף דולר (שיא של כל הזמנים), והיו שניות בהן הוא חצה אותו. מדובר בעלייה של יותר מ-72%, כשבחודש האחרון בלבד הוא רשם זינוק של 42%. הגאות בשוק הקריפטו אינה פוסחת על מטבעות נוספים. המטבע השני בגודלו – אתריום (ETH) מציג ביצועים מרשימים ועמד אתמול על כ-4,055 דולרים. זאת לאחר שבחודש האחרון האתריום רשם עליה של כ-55%.
היקף שוק הקריפטו (מטבעות דיגיטליים) בישראל הוא זניח לעומת המסחר בעולם שחצה כבר ב-2022 את ה-2 טריליון דולר. בכל מקרה, מסתבר שאין נתונים על היקף השוק הישראלי, אבל גם הוא מתמקד בביטקוין. למרות שיש כבר רגולציה בנושא, והמסחר הפך להיות יותר ממוסד, החשש מפני התנודתיות של המטבע הדיגיטלי, שכמו שהוא יודע לעלות במאות אחוזים, הוא גם יודע לרדת באותה מידה, הוא שמשפיע בעיקר על הישראלים.
עם זאת, לדברי אלעד נומברג, סמנכ"ל התפעול של בית ההשקעות למטבעות דיגיטליים פרוקסיביט, מהפעילות המתבצעת בבית ההשקעות עולה כי ב-5 החודשים האחרונים עלו המחזורים של המסחר בביטקוין ואתריום פי שלושה. לדבריו, בולטת העלייה של לקוחות פרטיים לצד תאגידים, שמחפשים להיחשף לשוק זה.
אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון מבית אלטשולר שחם, העוסקת במכירת וקניית מטבעות דיגיטליים, מספר כי גם אצלם יש עלייה גדולה במספר המשקיעים בביטקוין וגם באתריום: "מי שהשקיעו בעבר היו בעיקר משקיעים מקצועיים ותאגידים; הפעם רואים התעניינות גדולה של הציבור הרחב שגם משקיע בפועל. ההשקעה גם מבוצעת בקלות, כשהמשקיע משלם לנו בשקלים וכשהוא רוצה למכור, הוא מקבל את הכסף שלו גם כן בשקלים ישירות לחשבון הבנק שלו, פחות 25% מס רווח הון", מסביר שטרק.
בנקים וקרנות פנסיה בארה"ב יציעו חשיפה לביטקוין ETF
יש שתי סיבות לעלייה המתמשכת של הביטקוין, אותן מסביר אסף אלמליח, אנליסט קריפטו בכיר בפרוקסיביט: "הסיבה להמשך העליות בביטקוין נעוצה, בין השאר, בכסף המוסדי החדש שנכנס לשוק בזכות קרנות ה-ETF (קרנות סל) שהונפקו לאחרונה בארה"ב. "קצב הרכישה של קרנות ה-ETF הוא לא פחות ממדהים", אומר אלמליח, "מדובר בקצב קנייה ממוצע של חצי מיליארד דולר ביום. למעשה, הקרנות קנו בחודשיים האחרונים קרוב למיליון יחדות ביטקוין".
אי אפשר להעריך בוודאות כמה זמן תימשך עליית שווי הביטקוין, אבל לדברי אלמליח, ישנם גופים בארה"ב, ביניהם מנהלי נכסים מהגדולים בעולם, שרק עתה מתחילים להציע קנייה ומסחר בקרנות ETF ביטקוין. "ההנחה", אומר אלמליח, "היא שיעברו מספר חודשים עד שרוב מנהלי הנכסים, בנקים ואפילו קרנות פנסיה יציעו חשיפה לביטקוין ETF. ההשלכה של אירוע כזה היא זרימת הון ל-ETF וזה אירוע חיובי למחירו של הביטקוין".
אלמליח מזהיר, כי "כפי שראינו בעבר, הביטקוין, כמו שאר המטבעות הדיגיטליים, יכול לזנק בחדות אולם הוא גם הוכיח שהוא יודע לרדת בחדות ועל המשקיעים לקחת זאת בחשבון".
אירוע החצייה באפריל
לדברי אלמליח, בנוסף לכניסת קרנות ETF ביטקוין בארה"ב, יש להוסיף את "אירוע החצייה הקרב" במסגרתו היצע הביטקוין החדש שייוצר ייחתך ב-50%, וגם הוא גורם לעלייה בביקושים.
שטרק מוסיף לגבי "אירוע החצייה": "כל ארבע שנים מתבצע אירוע חצייה, כשבו התגמול על כריית בלוקים חדשים של ביטקוין נחתך ב-50%. היום התגמול הוא 6.25 ביטקוינים עבור הכרייה. באירוע החצייה הקרוב (אפריל 2024) – התגמול ייחתך שוב ל-3.125 מטבעות בלבד. יש לציין, כי בתחילת דרכו של ביטקוין כל כורה קיבל 50 מטבעות על כל בלוק שייצר".
למה זה אירוע שמשפיע על המסחר? בפרוקסיביט מסבירים: "אירועי החצייה בביטקוין הם אירועים חשובים לסוחרים מכיוון שהם מפחיתים את מספר המטבעות החדשים שנוצרים על ידי הרשת. ההגבלה הזו של ייצור המטבעות החדשים, גורמת לכך שהמחירים עלולים לעלות אם הביקוש למטבע יישאר חזק. עם זאת, ההיסטוריה (בשלושת אירועי החצייה שאירעו עד כה) מלמדת אותנו שההשפעה של אירועי החצייה הם בדרך כלל בחודשים שלפני ואחרי החצייה. הציפייה לכך שהירידה בהיצע קרובה, מפעילה טריגר פסיכולוגי בו אנשים מעדיפים 'להעמיס' ביטקוין לארנק שלהם לפני שקורה אירוע החצייה – מה שמייצר עליית מחירים בחודשים שלפני החצייה, אבל גם כך גם בחודשים שאחרי החצייה, תחושת ה-FOMO (החשש להחמיץ הזדמנות) בדרך כלל גוברת על כל התחושות האחרות ומשקיעים וסוחרים ממשיכים לרכוש את המטבע".
הגופים המורשים למתן שירות במטבעות קריפטו
בישראל מתבצעת בשנים האחרונות אסדרה של שוק הקריפטו, כך שרק בעלי רישיון יוכלו לעסוק בו עבור לקוחות חיצוניים. הרגולטור הראשי בתחום הוא רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. רשות ניירות ערך מקדמת חקיקה בנושא שתאפשר לה להוסיף "נכסים דיגיטליים" בסעיף הגדרות ניירות ערך ובסעיף "מכשיר פיננסי", ומגדירה אותם כ"ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, המשמשים למטרת השקעה פיננסית, וניתנים להעברה ולאחסון באופן אלקטרוני על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) או טכנולוגיה אחרת". חקיקה כזאת תעביר את הפיקוח על שוק זה אליה, כנראה.
מרשות שוק ההון נמסר לעדיף, כי בישראל פועלים חמישה גופים המחזיקים רישיון מרשות שוק ההון למתן שירות בנכסים קריפטוגרפיים. "על גופים אלו חלה אסדרה המבוססת על סטנדרטים בינלאומיים, בין היתר בתחומי ניהול סיכונים, ניהול סיכוני סייבר, איסור הלבנת הון וטיפול בפניות ציבור. במקביל, ננקטו פעולות כנגד גופים אשר החלו לפעול בישראל ללא רישיון. כמו כן, חלק מהגופים אשר הגישו בקשה לרישיון נדחו מכיוון שלא עמדו בדרישות הרשות".
הגופים הנוספים, מלבד פרוקסיביט והוריזון מבית אלטשולר שחם, המורשים מטעם רשות שוק ההון למתן שירות בנכסי קריפטו הם: HBH מבית IBI Bits of Gold ובי.טו.סי. יש גופים שפועלים בתחום תחת היתר רישיון חבר בורסה של רשות ניירות ערך, בהם הפניקס בית השקעות באמצעות אקסלנס טרייד, המציעה השקעות בביטקוין דרך מוצרים עוקבים.
נזהרים מחוסר היציבות של המטבעות
לעומת ארה"ב, בישראל הגופים המוסדיים לא עוסקים עדיין בהשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, בעיקר חוסר היציבות של מטבעות אלה. גם רשות שוק ההון לא אוהבת את הרעיון.
ב-2020 השקיע בית ההשקעות אלטשולר שחם, כ-100 מיליון דולר בביטקוין, באמצעות קרן הסל GBTC העוקבת אחרי מחיר הביטקוין. ההשקעה בוצעה באמצעות כספי עמיתים. לאור זאת, ספג בית ההשקעות ביקורת נוקבת מהרשות, שבין היתר טענה כי "שינויי המחיר התכופים במחירם של מטבעות אלה עשויים להוות סיכון משמעותי עבור ציבור החוסכים לטווח ארוך. חשיפה של מסלולים סולידיים (ובעיקר מסלולים לבני 60 ומעלה) לתחום הקריפטוגרפיה בכלל ולקרן GBTC בפרט אינה 'טבעית', ומן הראוי כי לכל הפחות תיבחן התאמתה של ההשקעה למאפייני המסלולים", כתב הממונה דאז ד"ר משה ברקת בדוח הביקורת על ההשקעה של אלטשולר שחם.
לעומת זאת, הלחץ מהלקוחות שמתעניינים לאחרונה יותר ויותר בהשקעה בביטקוין, בעיקר, הביא סוכני ביטוח (פנסיונים/פיננסים) לספק שירותים בתחום זה לטובת לקוחותיהם. השירות מתבצע על ידי הפניית הלקוח לאחד מהגופים המורשים למתן שירות במטבעות דיגיטליים, שמשלמים על כך עמלת ליד לסוכן הביטוח.
לדברי לידור לבקוביץ, יו"ר ועדת הפיננסים בלשכת סוכני הביטוח, מעט מאוד סוכנים עוסקים בכך. לעומת זאת, אלעד נומברג מפרוקסיביט, מציין כי "סוכנים פנסיונים הגבירו את קצב ההפניות של לקוחות, בעקבות צורך ועניין של הלקוחות בהשקעות במטבעות הדיגיטליים".
גם אילן שטרק מהוריזון טוען שבחודשים האחרונים חלה התעוררות מכיוון סוכני הביטוח בהפניית לקוחות אליהם.
ברשות שוק ההון אין התנגדות לפעילות סוכני הביטוח בנושא: "לא קיים איסור על הפניית לקוחות לקבלת שירות בנכס וירטואלי תמורת עמלה, בכפוף לכך שהעברת המידע מתבצעת בהתאם לדין", נמסר מהרשות.
עובדים גם על שקל דיגיטלי
בשנים האחרונות עובדים בבנק ישראל על הנפקת שקל דיגיטלי. מדובר במיזם עתידי שמתוכנן על ידי משרד האוצר. בעיקרון מדובר במטבע ממוחשב אשר יונפק ויפוקח על ידי בנק ישראל. עם זאת, לא מדובר בקריפטו; בניגוד למטבעות מבוזרים כמו הביטקוין, מטבע "השקל הדיגיטלי" אינו נסמך על רשת מחשבי המשתמשים במטבע אלא על שרתים מרכזיים של בנק ישראל ותחת פיקוחו. שימוש בכסף דיגיטלי יחייב את כל האזרחים להשתמש בחשבון בנק, שכן הכסף עצמו מתוכנן להיות שורת קוד אשר יימצא באמצעים דיגיטליים, בעיקר טלפונים ניידים חכמים, ויאפשר בכך להעביר תשלומים לבעלי עסקים באמצעים אלקטרוניים.
כתבות נוספות
הביטקוין עבר אתמול את החציה הרביעית
24.5% מהזכויות בפרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן הוקצו לכלל ביטוח תמורת כ-160 מיליון שקלים
פורסמה הרשימה הסופית של מסלולי ההשקעה בקופות הגמל
אשרא העניקה ליצואנים ביטוח אשראי בערבות מדינה בהיקף של כ-3.1 מיליארד שקלים ברבעון הראשון
תשואות גבוהות לביטוחי המנהלים ברבעון הראשון של 2024
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות קוד חד פעמי)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת