תקן IFRS 17 נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, באיחור של שנתיים בהשוואה לאירופה וקנדה, שם נכנס התקן לתוקף בינואר 2023. הדחייה בישראל נבעה מאי מוכנות של חברות הביטוח ליישום התקן, כפי שקבעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

בדוחות השנתיים לשנת 2024 יכלול הדיווח רק חלק מהפרמטרים שמחייב התקן. כך שלמעשה, היישום המלא של הדוחות הכספיים של חברות הביטוח בהתאם ל-IFRS 17 יהיה ברבעון הראשון לשנת 2025.

(International Financial Reporting Standard 17) IFRS 17 הוא תקן חשבונאות בינלאומי שפורסם על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) שמחליף את תקן IFRS 4 שהיה נהוג בישראל מאז 2008 ומסדיר את אופן הדיווח הפיננסי של חוזי ביטוח.

התקן נועד לשפר את שקיפות הדיווחים הפיננסיים של חברות ביטוח, כך שיהיה קל יותר להשוות בין תוצאותיהן הפיננסיות של חברות שונות, בין מדינות ובין ענפי פעילות. הצורך בתקן החדש נבע מהעובדה שתקן הדיווח הקודם, IFRS 4, אפשר לחברות ביטוח להשתמש בשיטות חשבונאיות מקומיות שהיו שונות זו מזו, מה שהוביל לחוסר עקביות ולחוסר שקיפות בהשוואה בין דוחות כספיים של חברות שונות.

בנוסף, IFRS 4 לא קבע מתודולוגיה אחידה למדידת התחייבויות ביטוחיות, ולכן חברות השתמשו במודלים אקטואריים שונים, מה שגרם להבדלים משמעותיים בדרך שבה הוצגו תוצאות פיננסיות. חוסר האחידות הזה הקשה על משקיעים, רגולטורים וגורמים נוספים להבין את הרווחיות האמיתית של חברות ביטוח ואת הסיכון הגלום בהתחייבויות הביטוחיות שלהן.

יתר על כן, בתקן הקודם לא הייתה הבחנה ברורה בין מרכיבים שונים של חוזה הביטוח, כגון חלק החיסכון, העלות הביטוחית והרווחיות הצפויה, מה שהוביל לכך שחברות ביטוח יכלו להכיר ברווחים באופן מיידי, גם אם ההתחייבויות הביטוחיות היו לטווח ארוך. מצב זה עלול היה ליצור תמונה מעוותת של יציבות פיננסית ושל רווחיות אמיתית.

כתוצאה מכך, IFRS 17 נועד להכניס שיטה אחידה ושקופה שמבוססת על עקרונות עקביים, על מנת לאפשר השוואה מהימנה יותר בין חברות ביטוח ברחבי העולם ולספק מידע פיננסי אמין וברור יותר למשתמשים בדוחות הכספיים.

עקרונות מרכזיים של IFRS 17

1. מדידת התחייבויות ביטוחיות. התקן החדש קובע כי יש למדוד את ההתחייבויות הביטוחיות על בסיס הערכת תזרים המזומנים העתידי שנובע מהחוזה הביטוחי, תוך שימוש בהנחות עדכניות ומתואמות עם המציאות הכלכלית.

בניגוד לתקן הקודם (IFRS 4), שבו לא הייתה שיטה אחידה למדידה זו, IFRS 17 מחייב הערכה מדויקת יותר של תזרימי המזומנים הנכנסים והיוצאים, כולל חישוב ההסתברויות השונות למימוש התחייבויות הביטוח. בנוסף, ההתחייבויות מחושבות תוך ניכוי ריבית נוכחית מותאמת לסיכון, כדי לשקף את הערך הכלכלי של הכספים על פני זמן ולהימנע מהערכת יתר או חסר של התחייבויות החברה.

2. זיהוי רווחיות. אחת הבעיות בתקן הקודם הייתה שחברות ביטוח יכלו להכיר ברווחים באופן מיידי, גם כאשר ההתחייבויות הביטוחיות שלהן היו ארוכות טווח. IFRS 17 משנה את הגישה ומחייב הכרה הדרגתית ברווחים לאורך חיי הפוליסה, כלומר, הרווחים יוכרו בהתאם לשירותי הביטוח שסופקו במהלך תקופת הכיסוי הביטוחי.

גישה זו מונעת מצבים של רווחיות מדומה ומספקת תמונה נאמנה יותר למציאות הכלכלית של החברה, תוך יצירת עקביות עם עקרונות חשבונאיים בינלאומיים אחרים.

3. הבחנה בין רכיבי חוזים. התקן החדש קובע הפרדה ברורה בין המרכיבים השונים של חוזה הביטוח, בהם:

• המרכיב הביטוחי. החלק הנוגע להגנה מפני סיכון ביטוחי (למשל, במקרה של פוליסת חיים או בריאות).

• מרכיב החיסכון. אם קיים, זהו הרכיב שבו המבוטח צובר ערך חיסכון לאורך תקופת הפוליסה.

• שירותים נוספים. שירותים נלווים שאינם קשורים ישירות לכיסוי ביטוחי, כגון שירותי ייעוץ או מוצרים פיננסיים משולבים.

הפרדה זו נועדה למנוע מצב שבו חברות מציגות את כל החוזה כהתחייבות ביטוחית אחידה, מה שעלול היה ליצור תמונה מעוותת של ההתחייבויות והנכסים הפיננסיים של החברה.

מעבר לאמור לעיל, התקן יוצר הפרדה בין הרווח החיתומי, לבין הרווח הפיננסי מביטוח, רכיב שאינו מופיע בצורה מפורשת כיום בדוחות הכספיים.

4. מעבר לגישה עקרונית. IFRS 17 מחליף את IFRS 4, לפיו חברות ביטוח יכלו להשתמש בגישות חשבונאיות מקומיות שונות, מה שהוביל לחוסר אחידות בדיווח הפיננסי בין מדינות ותחומי פעילות שונים. התקן החדש מבטל את השיטות השונות ומגדיר גישה אחידה ומבוססת עקרונות, כך שכל חברות הביטוח בעולם ימדדו וידווחו על התחייבויותיהן הביטוחיות בצורה עקבית ושקופה.

מעבר זה משפר את היכולת של משקיעים, רגולטורים ובעלי עניין אחרים להשוות בין דוחות כספיים של חברות שונות, ללא תלות במיקום הגיאוגרפי או בשיטות המדידה המקומיות שהיו נהוגות בעבר. בישראל, רמת ההשוואתיות צפויה להיות טובה ביחס לעולם, בעקבות הסדרה רוחבית שערכה רשות שוק ההון בסוגיות שונות.

השפעות IFRS 17 על חברות ביטוח

תקן IFRS 17 מביא עמו שינויים משמעותיים לאופן שבו חברות ביטוח מודדות, מכירות ומדווחות על חוזי הביטוח שלהן. שינויים אלו משפיעים על המודלים הפיננסיים, הדיווחים החשבונאיים, מערכות המידע והבקרה, וכן על האופן שבו משקיעים ורגולטורים מפרשים את הדוחות הכספיים של חברות הביטוח. להלן ההשפעות המרכזיות:

1. שינוי באופן הכרה בהכנסות ורווחים

במודל החשבונאי הקודם (IFRS 4), חברות ביטוח יכלו להכיר ברווחים מוקדם יותר, לעיתים אפילו במועד מכירת הפוליסה, או לחלופין, מאוחר יותר. גישה זו עלולה הייתה להוביל להערכת יתר של הרווחיות בטווח הקצר, או להיפך, ולתנודתיות רבה בין תקופות דיווח, במיוחד במוצרים כדוגמת פוליסות סיעוד פרט או מוצרי חיסכון כדוגמת ביטוחי מנהלים.

לעומת זאת, IFRS 17 קובע כי ההכרה ברווחים הצפויים תתבצע באופן הדרגתי לאורך חיי הפוליסה, בהתאם למתן הכיסוי הביטוחי. כלומר, הרווחים יוכרו על בסיס תזרימי מזומנים צפויים והתפתחויות בשוק הביטוחי, מה שמוביל לשקיפות גבוהה יותר ולשיקוף נכון יותר של הרווחיות האמיתית של החברה. שינוי זה משפיע בעיקר על פוליסות ביטוח ארוכות טווח, כגון ביטוחי חיים ובריאות, שבהם התשלומים והכיסוי נפרסים על פני שנים רבות.

2. עדכון מודלים אקטואריים ודיווחיים

IFRS 17 מחייב חישוב תקופתי מחדש של ההתחייבויות הביטוחיות בהתבסס על תזרימי מזומנים צפויים וריבית שוק.

שינויים אלו דורשים מחברות הביטוח לעדכן את המודלים האקטואריים שבהם הן משתמשות לחישוב התחייבויות ביטוחיות, כולל חישובי רגישות, אומדני סיכון וחיזוי תזרימי מזומנים עתידיים.

בנוסף, יש צורך בהתאמת מערכות הדיווח הפנימיות כך שיתמכו בדרישות החדשות של התקן.

3. צורך במערכות מידע מתקדמות יותר לתמיכה בדיווחים החדשים

החישובים המורכבים והמודלים החדשים שמחייב IFRS 17 דורשים מערכות מידע חזקות וגמישות יותר שיכולות להתמודד עם כמויות גדולות של נתונים פיננסיים, חישובי הסתברויות וניתוחי סיכונים.

ואכן, חברות הביטוח השקיעו במערכות טכנולוגיות חדשות שמאפשרות איסוף, ניתוח ודיווח על נתוני חוזים ביטוחיים בצורה מהירה ומדויקת. בנוסף, יש צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין מחלקות הכספים, האקטואריה וה-IT כדי להבטיח עמידה בדרישות התקן החדש.

4. השפעה פוטנציאלית על מאזן החברה ותנודתיות בדוחות הפיננסיים

המעבר ל-IFRS 17 עשוי לגרום לשינוי משמעותי בהצגת ההתחייבויות הביטוחיות במאזן של חברות הביטוח, ולשינוי משמעותי ברווח או הפסד. במקרים מסוימים, החברות עשויות לראות גידול בהתחייבויות המדווחות שלהן, בשל המעבר למדידה על בסיס תזרים מזומנים עדכני וניכוי ריבית מותאמת לשוק.

השיטה החדשה עשויה להוביל לתנודתיות רבה יותר בדוחות הכספיים בגין גורמים פיננסיים, במיוחד אם קיימים שינויים משמעותיים בריבית השוק. מצד שני, במצבים מסוימים השיטה החדשה תייצר יציבות גדולה יותר בדוחות, ככל שמדובר על תחזיות המתייחסות לכיסוי עתידי, כדוגמת שינויים בתוחלת החיים של המבוטחים, או בהיקפי התביעות העתידיות.

בנוסף, IFRS 17 משנה את הדרך שבה מוצגים הרווחים של חברות ביטוח: הרווחים העתידיים צפויים להיות מפוזרים על פני תקופה ארוכה יותר, מה שעשוי להשפיע על תפיסת הרווחיות של החברה מצד משקיעים ואנליסטים.

ההשפעה השלילית שצופות חברות ביטוח גדולות

על ההשפעה הצפויה של התקן החדש, ניתן ללמוד מהדוחות כספיים של חברות ביטוח לרבעון השלישי של 2024.

לפי סקירה שפורסמה על ידי פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין בחודש דצמבר 2024, חלק מחברות הביטוח בחרו לכלול גילוי על יתרות הפתיחה החזויות שלהן לפי תקני דיווח כספי בינלאומי 17 ו-9 (IFRS17,9). הגילוי מתייחס למועד המעבר (1 בינואר 2024) וכולל יתרות שהן בלתי סקורות ובלתי מבוקרות. החברות הדגישו כי ייתכנו שינויים באומדנים האמורים בהמשך וכי מדובר על מידע צופה פני עתיד.

בדוח של KMPG סומך חייקין מצוין כי קיימת שונות מסוימת בהיקפי הגילוי בין החברות, כאשר חלקן נקבו בטווחים. השונות כללה גם התייחסות לקצב פריסת מרווח השירות החוזי (CSM) ותיאום הסיכון בגין סיכון לא פיננסי (RA) על ידי חלק מהחברות בלבד.

הנתונים מצביעים כי ארבע החברות הגדולות שדיווחו על השפעות התקנים כללו יתרת מרווח שירות חוזי מצרפית של כ-45-47 מיליארד שקלים. בולט כי מבין ארבע החברות, בשלוש מהן – הפניקס, מגדל וכלל – צפויה ירידה בהון העצמי בסך מצרפי של כ-2.8-4.3 מיליארד שקלים בעקבות המעבר. המשמעות הטכנית של הירידה בהון היא גידול מצרפי ברווח העתידי של החברות.

"בשים לב למשך החיים הארוך של חוזי הביטוח וההשפעות של עסקים חדשים, קשה לקבוע בשלב זה כיצד תיראה תבנית שחרור הרווח בהשוואה למצב הדברים הקיים בתרחישי שוק שונים. חלק מן החברות ציינו כי הן צופות שיפור ברווח החיתומי בעקבות המעבר", נכתב בדוח של KMPG סומך חייקין.