חלפו מספר שבועות מאז שיורם לביאנט מונה באופן רשמי ליו"ר הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח. בפרק הזמן שחלף הוא אינו רואה שינוי כלשהו פעילות של הוועדה או שלו באופן אישי. "למעשה, עקב שירות המילואים הארוך של קודמי אלון דור, שבהזדמנות זאת ארצה להביע את תודתי העמוקה והערכתי לפועלו ועבודתו המשובחת כיו"ר הועדה, כבר מילאתי בפועל את תפקיד היו"ר כממלא מקום מזה קרוב לשנה. לכן לא חלה כל מהפכה עם מינויי. אנחנו ממשיכים לעבוד כדי לקדם את האינטרסים המקצועיים של הסוכנים והציבור".

התמונה שמצטיירת בריאיון עם לביאנט היא חיובית על תנאי. ישנן נקודות אור, אבל כוכבית בצדן. כך למשל דעתו על מצב החיסכון הפנסיוני בישראל. "מצד אחד לישראל יש מערכת פנסיונית טובה ביסודה. ישראל עברה כבר בשלהי המאה הקודמת לפנסיה צוברת ונפטרה מחלק משמעותי מהפצצה של פנסיות זכויות. בסך הכל הכיסוי הפנסיוני של האוכלוסייה בישראל טוב", הוא אומר ומציג את הטעון שיפור: "עם זאת, יש במערכת הפנסיונית בישראל הרבה מקום לשיפור. החקיקה הפנסיונית והמיסויית מורכבת יתר על המידה, מספר הגופים המוסדיים הקטן ששולט בשוק, רגולטור דל במשאבים שקצת מרגיש מנותק מהשטח, תשתיות מידע מיושנות, עודף בירוקרטיה, תהליכי תפעול ושירות שבורים ומיושנים, אוריינות פנסיונית נמוכה של הציבור, מודלי תמריצים ותגמול שאינם מעודדים שירות ועוד. הרשימה ארוכה מאוד".

מה תפקיד סוכן הביטוח הפנסיוני בהקשר זה ואיך אתה רואה את תפקידו של הסוכן הפנסיוני במבט קדימה?

"אני חושב שתפקידו של הסוכן הפנסיוני עבר מהפכה שאני מקווה שכל בעלי העניין בתחום יבינו. הסוכן הפנסיוני היום הוא נקודת עוגן של המשפחה לעניין עתידה הכלכלי. הוא אחראי שהחיסכון יתופעל כראוי, ששכירים ועצמאים לא ייפגעו, שמעסיקים ימלאו את חובותיהם, שהמשפחה תהייה מוגנת בהיבטי ניהול סיכונים בצורה נכונה, שההבנה הפנסיונית שלה תהיה הולמת ועוד. כל זאת תוך ניווט במבוכי הבירוקרטיה, התפעול, הרגולציה והשירות שכאמור אינם במיטבם, שלא לומר בלתי אפשריים לעיתים. כל נגיעה בחיסכון הפנסיוני לאורך החיים יש לה ערך עצום לאחר עשרות שנים. זהו תפקיד לדעתי שמביא סיפוק עצום ואחריות כבדה. הוא גם דורש רמת מקצועיות גבוהה ושיפור מתמיד שלה".

"איני מבין את תכלית הפרסום של עמלות הסוכנים"

בדוח הממונה על שוק ההון האחרון פורסם שבשנת 2023 שולמו לסוכני ביטוח פנסיוני כ-2.67 מיליארד שקלים עמלות בגמל ופנסיה. ויש שתוהים: מה הסוכנים עושים עם כל כך הרבה כסף? האם לא ראוי שהציבור ייהנה ממנו?

לביאנט משיב: "ראשית, אינני מבין את תכלית פרסום נתוני ההכנסה של סוכני ביטוח מבלי לפרסם את אלה של היועצים בגין עמלות הפצה או של המשווקים. מצד שני, אני לא מפחד משקיפות. רק שצריך לשים את כל הנתונים על השולחן ולתת להם הקשר. למשל, בדוח הממונה פורסם ש-44% מהסוכנים הפעילים מכניסים פחות מ-21,000 שקלים בחודש, לפני הוצאות ומיסוי! זה נתון מדאיג שחייבים לטפל בו. נתון  מעניין נוסף שלא פורסם הוא על כל המניפולציות שעושים גופים מוסדיים באי מתן תגמול לסוכנים שנותנים שירות מלא ללקוח אך לא עומדים בתנאי החוזה הדרקוני שהגוף המוסדי כפה עליהם".

"יש עשרות דוגמאות מטרידות כאלה. וכמובן צריך לתת פרסום לייבוש העמלות בתחומי החיסכון הכי חשובים – מוצרי הפנסיה. בסוף, אם נחלק 2.67 מיליארד ל-11,000 סוכנים נגלה שההכנסה הממוצעת של סוכן מתחום הפנסיה היא נמוכה, נמוכה מדי לטעמי, בוודאי לאור חשיבות התפקיד והעשייה בתחום", טוען לביאנט.

האם אתה מרוצה ממודל התגמול הפנסיוני שמוכתב על ידי הגופים המוסדיים?

"אני אישית לא. אני יודע שמדובר באמירה שאולי תעורר רגשות אבל אני חושב שצריך לתקן שני עיוותים בסיסיים מאוד:

א. הסוכן הפנסיוני מרוויח מעט מדי באופן כללי, ובוודאי ממוצרי הליבה הפנסיוניים, בהשוואה לכמות העבודה הנדרשת ממנו בגינם.

ב. הגופים המוסדיים מנהלים את מודל התגמול לפי צרכיהם העסקיים, לעיתים קצרי זמן, ולא לפי טובת הציבור ובוודאי לא לפי טובת הסוכן. ברצותם יתגמלו את הסוכן וברצותם לא. זה עיוות, ניצול של כוח, בצורה קרטליסטית שהייתי שמח לשנות. זה לא טוב לסוכן ולא טוב ללקוח. עם זאת, דיונים בנושא צריכים להיות בהסכמה ובכבוד".

מערכת היחסים עם הרגולטור והמוסדיים

מערכת היחסים בין הרגולטור לסוכנים אינה מתנהלת על מי מנוחות. גם בינם לבין הגופים המוסדיים. ישנם דברים שלביאנט היה רוצה לשנות במערכת היחסית בינו לבין הרגולטור וגם בינו לבין הגופים המוסדיים: "הייתי רוצה שנפסיק לנהל מערכות יחסית נפרדות ונפעל כצוות מקצועי שטובת הציבור בעדיפות עליונה, תוך כבוד והקשבה לכל בעלי העניין. כאמור, יש המון מה לשפר בעולם הפנסיוני ואם לא נשתף פעולה לא נצליח לקדם ולשפר".

מנקודת מבטך, עד כמה הרגולטור מחפש את נקודת האיזון שבין טובת החוסכים, הסוכנים והחברות?

"אני חושב שהרגולטור שואף להיטיב את המערכת הפנסיונית ככל יכולתו ולהגן על הציבור. יתכן שמנקודת מבטו הוא אינו מקבל תמונה מדויקת ואינו חשוף מספיק לכשלים ועיוותים במערכות הפנסיוניות והתוצאה היא חוסר איזון. אני מציע לפתוח ערוצי שיח מקצועיים וקבועים בינינו".

בטיוטת חוק ההסדרים 2025 הוצעו מספר שינויים בנוגע להטבות מס בחיסכון הפנסיוני. מה דעתך על ההצעות?

"אני מאוד לא אוהב את קלות הדעת שבה נוגעים בחיסכון הפנסיוני כדי לתת מענה למטרות פיסקליות, אפילו זמניות. החיסכון הפנסיוני הוא קדוש ויציבותו צריכה להיות משודרת לציבור כדי לחזק את אמון הציבור בו. יש לזה אפקט ארוך טווח ליציבות ולעתיד הכלכלי של הציבור. לצערי, המחוקקים לא תמיד מבינים את הנזק ארוך הטווח שנגרם בהחלשת אמון הציבור במערכת הפנסיונית. אני קורא להפסיק עם הנוהג הזה ולהתייחס לחקיקה פנסיונית ביראת קודש".

בעידן של AI ושל יכולת לנתח בצורה מדויקת ודיגיטלית תיקים פנסיוניים – מדוע בכלל צריך סוכן פנסיוני והאם הוא יוחלף על ידי אלגוריתם?

"אין ספק שטכנולוגיה בכלל ו-AI בפרט הן תשתית הכרחית לניהול העולם הפנסיוני. עם זאת, הסוכן הפנסיוני פוגש את הציבור מכל הסוגים והגילים. הדילמות, החששות, ניהול הסיכונים, הצורך בתמיכה אמוציונלית, כל אלה מקבלים מענה אצל הסוכן הפנסיוני באופן אינדיבידואלי בצורה שיש לה הרבה מאוד ערך מעבר למה שאלגוריתם כזה או אחר יכול לתת. לכן, לדעתי הטכנולוגיה היא כלי אך אינה תחליף".

"הפורשים לפנסיה חווים סרבול מיסויי שחייב להיפסק"

באשר למצב הפורשים לפנסיה, לביאנט מציין שמצבם בישראל יחסית סביר בהשוואה למדינות אחרות בעולם, בעיקר עקב חובת ההפקדה לפנסיה צוברת אצל שכירים. "עם זאת, רבים אינם מגיעים לפנסיה מספקת בעיקר בשל תקלות ותאונות בשנות החיסכון, בין היתר האפשרות למשוך כספים פנסיוניים לאורך החיים בלי להבין את ההשלכות".

נושא נוסף שלדבריו מחייב טיפול, הוא הסרבול המיסויי שלדעתו חווים פורשים לפנסיה שחייב להיפסק. "לא יתכן שפנסיונרים רבים מדי נאלצים לבצע תיאומי מס, לשלם מיסים מיותרים, להיות מסורבים לקבל הטבות מס כי חסר להם טופס ממעסיק שפרשו ממנו לפני 20 שנה ובאופן כללי להתחנן כדי לקבל זכויות המגיעות להם. מערכת המיסוי הפנסיוני יחד עם הגופים המוסדיים חייבים ליישר קו חדש ולשים את טובת הפנסיונר בחזית.

"בנוסף, הדרישה לייעוץ פרישה מקצועי והוליסטי למשפחת הפורש הולכת וגדלה מאוד. הרקע לכך הוא עלייה בתוחלת החיים ומעבר הדרגתי לפנסיות צוברות. הרגולטור לא מכיר עדיין בהסדרת המקצוע של מתכנן פרישה הוליסטי וגם הרשויות (למשל רשות המסים) אינן מאפשרות למתכנן פרישה הוליסטי לפעול מולן בצורה מיטבית. אנחנו צריכים לחזק את ההכשרה המקצועית בתחום הקריטי הזה, להכיר בו ולתת לבעלי המקצוע יכולות לפעול עבור הפנסיונר למיצוי זכויותיו באופן מיטבי".

• הריאיון פורסם לראשונה במגזין עדיף "מעגלי צמיחה", נובמבר 2024

לקריאת המגזין – לחצו כאן