תעשיית קרנות הנאמנות צמחה ברבעון הראשון של השנה מ-456 מיליארד שקלים לכ-496.3 מיליארד שקלים, עלייה של כ-8.8%. נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, מסביר שהצמיחה נבעה בחלקים שווים מהתשואה החיובית שתרמה עליית ערך של כ-20.3 מיליארד שקלים וכניסת הכספים שהסתכמה בכ-20 מיליארד שקלים, מה שהביא לצמיחה כוללת של כ-40.3 מיליארד שקלים בנכסי התעשייה.

הקרנות הפסיביות שבשנה שעברה עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל, הן גם המגייסות הגדולות בתעשיית הקרנות ברבעון הראשון של השנה, עם גיוס כולל של כ-8.4 מיליארד שקלים שנחלק בצורה די מאוזנת בין קרנות הסל שגייסו כ-4.3 מיליארד שקלים לבין הקרנות המחקות אשר גייסו כ-4.1 מיליארד שקלים.

בקרנות המחקות ובקרנות הסל, הגיוס הגבוה ביותר נרשם בקטגוריה של מניות בחו"ל – 6.4 מיליארד שקלים שמייצגים כ-76% מסך הגיוס של הקרנות הפסיביות (כ-1.8 מיליארד שקלים בקרנות המחקות וכ-4.6 מיליארד שקלים בקרנות הסל).

קטגוריית אג"ח בארץ-חברות והמרה סיימה את מרץ עם גיוס גבוה של  כ-1.8 מיליארד שקלים, הקרנות המחקות גייסו כ-1.1 מיליארד שקלים וקרנות הסל הוסיפו כ-0.7 מיליארד שקלים.

בקרנות הסל שאר הקטגוריות התאפיינו ביציאת כספים, כאשר הפודה ביותר היא קטגוריית מניות בארץ עם פדיון כולל של כ-800 מיליון שקלים, זאת חרף עליות השערים שנרשמו בשוק המניות המקומי, ואילו בקרנות המחקות הקטגוריה היחידה שפודה היא אג"ח בארץ-כללי עם פדיון של כ-80 מיליון שקלים.

הקרנות הכספיות עם גיוס נאה של 7.7 מיליארד שקלים, כאשר רובו נכנס בחודש האחרון.

הקרנות האקטיביות המסורתיות עוברות לגיוסים, לאחר שבשנתיים האחרונות ידעו יציאת כספים מסיבית ומסכמות את הרבעון הראשון של 2024 עם גיוס של כ-3.7 מיליארד שקלים. עיקר הגיוס הגיע לקטגוריית אג"ח בארץ-כללי כשגייסה כ-2.1 מיליארד שקלים.

התעשייה האקטיבית ברבעון הראשון

כהן מציין כי התעשייה האקטיבית המסורתית התעוררה לחיים וחזרה לגייס ברוב הקטגוריות, כאשר הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג"ח כללי, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס נאה של כ-2.1 מיליארד שקלים, לאחר שבשנה שעברה סיימה כקטגוריה הפודה ביותר. אחריה קטגוריית אג"ח בחו"ל אשר גייסה סכום של כ-860 מיליון שקלים, קטגוריית אג"ח בארץ-חברות והמרה עם גיוס דומה של כ-750 מיליון שקלים, הקטגוריה של  מניות בישראל הוסיפה גיוס של כ-380 מיליון שקלים וקטגוריית מניות בחו"ל גייסה כ-90 מיליון שקלים, הקטגוריה האחרונה במגייסות היא אגד קרנות אשר גייסה סכום של כ-40 מיליון שקלים.

לעומת זאת, קטגוריית אג"ח בארץ מדינה פדתה סכום גדול של כ-450 מיליון שקלים, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם פדיון של כ-60 מיליון שקלים, וקטגוריית גמישות פדתה כ-20 מיליון שקלים.

התעשייה הפסיבית ברבעון הראשון

לאחר שבשנה שעברה עקפו לראשונה הקרנות הפסיביות את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל, ברבעון הראשון של השנה הן גם המגייסות הגדולות בתעשיית הקרנות עם גיוס כולל של כ-8.4 מיליארד שקלים, אשר נחלקו בצורה די מאוזנת, כך שבסיכום רבעוני תעשיית קרנות הסל גייסה כ-4.3 מיליארד שקלים והקרנות המחקות גייסו כ-4.1 מיליארד שקלים. אולם, רק בחודש האחרון הושג האיזון הזה בעקבות פדיונות מצד גופים מוסדיים בקרנות הסל, בעיקר בקטגוריית המתמחות במניות בישראל בעקבות שינויים שחלו בהחזרי דמי ניהול שהם קיבלו. עד לפדיונות אלו, קרנות הסל הובילו את הגיוסים באופן ניכר הרבה יותר.

הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו"ל, סיכמה רבעון עם גיוס של כ-6.4 מיליארד שקלים. כשעיקר הגיוס הגיע מקרנות הסל אשר גייסו כ-4.6 מיליארד שקלים והקרנות המחקות הוסיפו גיוס של כ-1.8 מיליארד שקלים.

הקטגוריה הבאה בהיקף הגיוס היא קטגוריית חברות והמרה שגייסה ברבעון כ-1.85 מיליארד שקלים אשר נחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקלים וקרנות הסל אשר גייסו כ-740 מיליון שקלים.

קטגוריית מניות בארץ מסכמת את הרבעון הראשון כפודה ביותר, עם פדיון של כ-280 מיליון שקלים, בעיקר בעקבות הפדיונות הגבוהים מצד קרנות הסל בחודש האחרון אשר פדו כ-1.1 מיליארד שקלים ומסיימות את הרבעון עם פדיון כולל של כ-790 מיליון שקלים ולעומת זאת הקרנות המחקות מקזזות חלק מהפדיון עם גיוס נאה של כ-510 מיליון שקלים.

הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז גיוסים גבוהים

הקרנות הכספיות ממשיכות בגיוסים גבוהים, אם כי בקצב פוחת לעומת 2023. הן מסכמות את הרבעון הראשון עם גיוס מרשים של כ-7.7 מיליארד שקלים. הקרנות הכספיות השקליות רשמו ברבעון הראשון גיוסים נאים של כ-6.6 מיליארד שקלים, והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו לגיוס כ-1.1 מיליארד שקלים.

לדברי כהן, תודות לגיוסים ברבעון הראשון, שמרו הקרנות הכספיות על נתח השוק שלהן מתחילת השנה מתוך סך נכסי הקרנות אשר עומד על כ-23.5%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עלה מתחילת השנה מ-41.9% לכ-42.4%. סך נכסיהן, כ-116.5 מיליארד שקלים, נמצא בשיא כל הזמנים.

גיוס עוצמתי של כ-7 מיליארד שקלים במרץ

התעשייה האקטיבית (מסורתיות וכספיות) חוזרת לרכז את עיקר הגיוסים, כשגייסה בחודש מרץ כ-5.5 מיליארד שקלים. התעשייה הפסיבית שהוסיפה גיוס של כ-1.5 מיליארד שקלים.

הקרנות הכספיות חוזרות להוביל את הגיוסים בתעשייה, עם גיוס גדול של כ-4.1 מיליארד שקלים. התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה להגביר את קצב הגיוסים כשסיימה את מרץ עם גיוס של כ-1.45 מיליארד שקלים.

התעשייה הפסיבית גייסה כאמור כ-1.5 מיליארד שקלים, כאשר הקרנות המחקות סיימו את מרץ עם גיוס של כ-1.54 מיליארד שקלים ואילו קרנות הסל פדו סכום זעיר של כ-25 מיליון שקלים.

"כמעט כל הגיוס בתעשייה הפסיבית הגיע לקטגוריית מניות בחו"ל, ובמידה קטנה יותר לקרנות אג"ח בארץ-חברות והמרה", מציין כהן.

סך נכסי התעשייה כולה עלה במרץ בכ-17.0 מיליארד שקלים, מכ-479.3 מיליארד שקלים, לכ-496.3 מיליארד שקלים. עלייה שנובעת מכניסה של כ-7 מיליארד שקלים לתעשייה ומתשואה חיובית (כ-10 מיליארד שקלים).

התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות

התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת הגיוסים שהחלה בדצמבר ואף מגבירה את הקצב. קטגוריית אג"ח כללי מסכמת את מרץ כקטגוריה המגייסת ביותר עם גיוס של כ-910 מיליון שקלים, ואחריה קטגוריית אג"ח בארץ-חברות והמרה שגייסה כ-320 מיליון שקלים.

קטגוריית אג"ח בחו"ל תרמה לגיוס של כ-230 מיליון שקלים, אחריה קטגוריית מניות בחו"ל שהוסיפה גיוס של כ-130 מיליון שקלים. קטגוריית מניות בארץ סיימה את מרץ עם גיוס קל של כ-40 מיליון שקלים. קטגוריות גמישות ואגד קרנות הוסיפו לגיוס כ-15 מיליון שקלים כל אחת. קטגוריית אג"ח מדינה סיימה את מרץ, כמו בפברואר, כקטגוריה הפודה ביותר כשפדתה כ-155 מיליון שקלים, ואחריה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שפדו כ-45 מיליון שקלים.

הקרנות הכספיות חוזרות להוביל בגיוסים

לאחר שבפברואר פחתו מעט הגיוסים בקרנות הכספיות, הרי שבמרץ הואץ הקצב כאשר נכנס אליהן סכום גבוה של כ-4.1 מיליארד שקלים. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-3.75 מיליארד שקלים והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו כ-0.35 מיליארד שקלים.

ב-24 החודשים האחרונים מאז החלו הקרנות הכספיות לגייס סכומים משמעותיים, הן גייסו סכום גדול של כ-93.9 מיליארד שקלים ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-23.5%.

סך נכסיהן של הקרנות הכספיות עומד על כ-116.5 מיליארד שקלים, שיא של כל הזמנים במונחי סוף חודש.

התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות

חודש מרץ בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה מעורבת, עם גיוס כולל של כ-1.5 מיליארד שקלים, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.55 מיליארד שקלים ואילו קרנות הסל פדו סכום זעיר של כ-25 מיליון שקלים.

קטגוריית מניות בחו"ל מרכזת את עיקר הגיוס במרץ בתעשייה הפסיבית עם סכום גדול של כ-1.4 מיליארד שקלים, שהתחלק בצורה מאוזנת בין קרנות הסל לקרנות המחקות אשר גייסו כ-0.7 מיליארד שקלים כל אחת. אחריה בגיוס קטגוריית חברות והמרה עם כ-835 מיליון שקלים, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-440 מיליון שקלים וקרנות הסל הוסיפו כ-395 מיליון שקלים.

קטגוריית אג"ח בחו"ל גייסה כ-180 מיליון שקלים, כאשר רובו המוחלט של הגיוס הגיע מהקרנות המחקות שגייסו כ-175 מיליון שקלים וקרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום נמוך של כ-5 מיליון שקלים.

קטגוריית אג"ח מדינה שהייתה בפברואר הקטגוריה הפודה ביותר, סיימה את מרץ עם גיוס של כ-135 מיליון שקלים, הקרנות המחקות גייסו כ-80 מיליון שקלים וקרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-55 מיליון שקלים.

הקטגוריה הפודה ביותר בקרנות הפסיביות במרץ היא קטגוריית מניות בארץ אשר ידעה במהלך החודש גיוסים ואפילו גבוהים, ואילו בשבוע האחרון של מרץ נרשם פדיון גבוה מקרנות הסל, כאשר בסוף מרץ פדתה הקטגוריה כ-1 מיליארד שקלים, קרנות הסל פדו כ-1.15 מיליארד שקלים, תוצאה של הפחתת החזר דמי ניהול למשקיעים מוסדיים בכמה מקרנות אלה, ואילו הקרנות המחקות גייסו כ-0.15 מיליארד שקלים.

בקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות פדו קרנות הסל כ-35 מיליון שקלים, וקטגוריית אג"ח כללי סיימה את מרץ עם פדיון של כ-25 מיליון שקלים.