ככלל פסק דין או הסדר פשרה שמקבל תוקף של פסק דין בבתי הדין האזוריים לעבודה מחויב במס, מהטעם שמדובר בכספים המתקבלים עקב עבודה וסיומה המוגדרים בתקנות מס ההכנסה "כהכנסה חייבת
במס".

התשלומים המתקבלים לא רק שמחויבים במס אלא מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי הכולל מס בריאות, למעט הסכומים הפטורים כגון תשלום פיצויים או השלמה עד לגובה התקרה הפטורה.

לדוגמה: סכום תקרת הפיצויים הפטורים ממס לשנת מס בשנת 2025 עומד על 13,750 שקלים. קרי, מועסק שעבד נניח 5 שנים במקום עבודה ושכרו עמד על 15,000 שקלים, מבקש לפדות או לקבל פיצויים ללא חבות מס, יוכל לקבל פטור בסך 68,750 שקלים. הוא הדין גם על הסכם פשרה שמקבל תוקף של פסק דין.

אלפי הליכים המצויים על שולחנם של שופטי בתי הדין לעבודה מגיעים להסדרי פשרה ומקבלים תוקף של פסק דין, כאשר הצדדים מגדירים את הסכום שישולם "כשכר", "כתגמולי פנסיה על חשבון המעסיק" או "כפיצויים", במטרה להקטין את שיעור המס המוטל על כספים אלו.

במקרים רבים הצדדים לא שמים לב לכך שסכומים על הגדרותיהם מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בסכום של 6% בקירוב, שאלו סכומים לא מבוטלים.

לדוגמה: תביעה בשל אי תשלום שעות עבודה נוספות בסכום של 100,000 שקלים, המס שיחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות יגיע לכ-6,000 שקלים. בנוסף לתשלום מס הכנסה.

על מנת להקטין את חבות המס יש להגדיר בהסכם הפשרה את הסכום המוסכם עליו או את חלקו כעוגמת נפש (ישנן הגדרות נוספות הפטורות ממס). אין חבות מס על סכום המתקבל כפיצוי בגין עוגמת נפש מאחר שהסכום לא מוגדר כרכיב שכר בתקנות מ"ה וממילא הסכום לא יחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מכאן, שגם אם מגיעים להסדר פשרה יש לדעת כיצד יסווגו הסכומים בפסק הדין.

מעשה שהיה כך היה:

א.פ עבד שנים רבות באחת החברות המסווגות בישראל. כאשר יחסי העבודה עלו על שרטון, א.פ פוטר ותבע סכום של 150,000 שקלים כפיצויי פיטורים שלא כדין. לאחר הגשת כתבי טענות וניהול מספר הליכים, הצדדים הגיעו לפשרה שא.פ יקבל סך של 100,000 שקלים כפיצוי בגין עוגמת נפש. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין. אך לשם קבלת הסכום היה על א.פ לקבל אישור ניכוי מס מפקיד שומה. במס הכנסה לא אהבו את ההגדרה "עוגמת נפש", אך השלימו עמה ודרשו לקבל את הסכם הפשרה לעיון. לאחר דין ודברים העניקו לא.פ פטור על מרבית הסכום.

בביטוח הלאומי התעוררו ודרשו את הנתח שלהם. אך לא נותרה להם ברירה ופטרו את א.פ מתשלום ביטוח לאומי ודמי בריאות בסכום של 70% מהסכום שקיבל. כפועל יוצא מהגדרת סכום באופן נכון, א.פ השאיר בחשבונו סכום נוסף של 4,200 שקלים פטורים ממס.

• הכותב הינו עו"ד ונוטריון, יועץ פנסיוני ומומחה בדיני פנסיה