על שולחנה של הגברת דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, מונחות שתי הצעות חלופיות לצורך התמודדות עם הפער בין הנחת הריבית הנוכחית לפיה נקבעת הפנסיה של הפורשים, לבין הריבית המצויה בפועל במשק – פער היוצר סבסוד צולב בין דור הגמלאים לדור החוסכים. הצעה אחת היא של פרופ' עודד שריג, קודמה בתפקיד, לפיה יש ליישר קו בין הנחת הריבית לבין הריבית בפועל. ההצעה השנייה, שהוצגה על ידי, נועדה להביא לשיפור קרנות הפנסיה החדשות, ובין יתר התועלות הגלומות בה, פותרת את הבעיה עמה מבקש להתמודד פרופ' שריג בהצעתו האמורה.
הצעתי הונחה על שולחנו של פרופ' שריג עוד ביולי 2012. כשנה לאחר מכן, בעקבות פרסום הצעתו של שריג, הועברה הצעתי לשר האוצר, יאיר לפיד, וממנו לסלינגר. אזכיר בקצרה כי הצעתי מבוססת על שינוי אופן חלוקת האג"ח מבטיחות התשואה בין גמלאים למבוטחים, ואינה מבקשת להגדיל או להפחית את שיעורן מתוך נכסי הקרנות, העומד על שיעור של 30%. כך, למעשה, יישום הצעתי אינו כרוך בעלות כלשהי למדינת ישראל.
הצעתו של פרופ' שריג זכתה לסיקור תקשורתי נרחב ועוררה התנגדות מצד גורמים רבים, בעוד שמתווה הפתרון שהצגתי זכה לתמיכה מצד אנשי מקצוע מובילים, בהם מאיר שביט, הממונה על שוק ההון לשעבר, וכן דיוויד אנגלמאייר ואלן דובין, שהינם אקטוארים של מספר קרנות פנסיה. על רקע הצעתו של פרופ' שריג, הצטרפו לתמיכה בהצעתי גם מרכז אדוה לצד אבי אקהאוס, עומר גטניו, דן פנחסי וקובי יתח, שכיהנו בעבר כמנכ"לים של קרנות פנסיה, בעוד האחרון שימש גם כמנהל תחום קופות הגמל בנציבות מס הכנסה, וכן דני קהל, מנכ"ל איילון פנסיה וגמל, והיועצים הפנסיוניים דודי הרשברג, איתן לידור ורן שאול.
על פי הפרסומים, באגף שוק ההון ממשיכים לשקוד על הצעתו של פרופ' שריג, כדי להוציא טיוטת חוזר בקרוב, למרות כל האמור.
יש לחדד כי הפגיעה או התוספת בפנסיה בשני המתווים האמורים יקובעו בפרישה, ויישמרו גם לאחר עליית שערי הריבית.
בנוסף, המתווה המוצע על ידי מבטיח שפנסיות הזקנה, הנכות והשארים יהיו צמודות למדד ללא חשיפה לתנודות שוק ההון, ואף מוזיל את עלות הביטוח בקרנות הפנסיה ומגדיל כתוצאה מכך את חלקן של ההפקדות אשר ישמשו לצורך חיסכון.
באוצר נמקו את עיתוי המהלך בכך ששערי הריבית הנמוכים ילוו אותנו עוד תקופה ארוכה. אם נכונה הערכתם, הרי שיישום מתווה שריג יפגע אנושות בפנסיה של אלפי ואף עשרות אלפי גמלאים שיפרשו במהלך תקופה זו, למשך כל ימי חייהם, ושל שאיריהם אחריהם.
הפגיעה בשכבות החלשות תהא קשה יותר
בעלי מקורות כספיים אשר יקבלו יעוץ בטרם פרישתם, יוכלו לדחות את מועד קבלת הפנסיה עד למועד בו תעלה הריבית, וכתוצאה מכך לרכך את הגזירה הגלומה ביישום הצעתו של פרופ' שריג. לעומתם, מרבית הציבור, אשר אינו נוטה לקבל יעוץ טרם פרישתו, ובוודאי השכבות החלשות, לא ידחו את מועד קבלת הפנסיה. כתוצאה מכך יווצר מצב אבסורדי, לפיו דווקא השכבות החלשות ומעמד הביניים יספגו את מירב הנזק מהמהלך הצפוי.
לו אלו שעתידים לפרוש במהלך השנים הקרובות היו מודעים לכך שהאוצר נדרש להכריע בין שתי הצעות, כאשר אחת מהן צפויה להגדיל את הפנסיה שלהם בעשרות אחוזים וללא כל עלות מצד המדינה, יש להניח כי היו מקימים קול צעקה (כפי שהתרחש בסוף 2012, כאשר קרנות הפנסיה הוותיקות שאינן בהסדר נדרשו להפחית את הפנסיה).
ולסיום, שאלה למחשבה: מתי עדכן האוצר את הנחת התשואה על השקעות חופשיות הגלומה בחישוב מקדמי ההמרה לקצבה, וקבע כי שוק ההון צפוי להקנות לגמלאים תשואה ריאלית בשיעור של 4%, במקום 3.55% ? רמז: מתי הפחיתה מדינת ישראל את הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה ?
הכותב הינו המייסד והבעלים של "פרישה מוקדמת" ומשמש, בין היתר, כיועץ מקצועי וכמרצה בתחום הביטוח הפנסיוני, במסגרת מרבית הגופים המוסדיים הגדולים.