מספר ראשי איגודים הפועלים בשוק ההון קוראים לוועדת הכספים של הכנסת לגבש שינויים בהצעת החוק למיסוי הרווחים הצבורים – כדי לעודד השקעה בשוק ההון הישראלי. על המכתב חתומים  איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך תל אביב; עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות; אילן פלאטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות; אלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי קרנות להשקעה בנאמנות; אושר טובול, יו"ר איגוד הברוקרים בבורסה בתל אביב.

במכתב שנשלח לחברי הוועדה וליו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, נטען כי הצעת החוק למיסוי הרווחים הצבורים, כחלק מחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025, כוללת סעיף המטיל "קנס" על השקעות בשוק ההון הישראלי. החוק מציע, בין היתר, כי השקעות של חברות (עליהן חל החוק) במניות ו/או אג"ח של חברות ציבוריות בישראל, ו/או באג"ח ממשלתיות, ייחשבו כהשקעות "רעילות" וימוסו מדי שנה במיסוי עודף של 2% לשנה, מעבר למס החברות. מס זה לא יקוזז מהמס המוטל  בעת חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות.

לדעת הפונים, מדובר על הצעה שאין לה תקדים בעולם, והיא תגרום ליציאת כספים משמעותית מהבורסה בתל אביב ומשוק ההון, עלולה להרתיע משקיעים מקומיים וזרים ולפגוע בצמיחת המשק.

במכתב מצוין כי אין לחתומים עליו התנגדות להצעה עצמה לעודד משיכת עודף רווחים. כמו כן על רקע המצב הפיסקאלי המאתגר לשנת התקציב 2025 ברור כי משרד האוצר נדרש לגיוס מקורות תקציביים משמעותיים וברור כי על כלל הסקטורים, לרבות המגזר העסקי – לתרום את חלקם לכיסוי הבור התקציבי שנוצר מהוצאות המלחמה. עם זאת, הם קוראים לחברי הוועדה לגבש שינויים בהצעת החוק אשר יעודדו השקעה בבורסה בישראל חלף השקעה בבורסות זרות, נדל"ן בחו"ל וכיו"ב.

עוד הם מציינים כי לאור החשיבות שמייחסת הוועדה לשוק ההון ולעידוד השקעות בישראל ועידוד הצמיחה – הם בטוחים שהוועדה תוכל לגבש מתווה לשינוי הנוסח המוצע כך שיעודד השקעה בבורסה לניירות ערך בתל אביב – וכך תסייע לחברות הנסחרות בה, המנפיקות בה והמגייסות בה אג"ח על מנת להגביר את ההשקעות והצמיחה במשק. "אין חולק כי מתווה כזה גם יסייע לממשלה בגיוסי ההון הרחבים  אותם היא עתידה לבצע בשנת 2025 בבורסה", הם מוסיפים.

השלכות המיסוי הנוסף והעיתוי הבעייתי

הכותבים מציינים ששוק ההון בישראל מהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית, והוא מאפשר לחברות מכל המגזרים לגייס הון ואשראי לצורך הרחבת פעילותן ופיתוח עסקי. בנוסף, שוק ההון הוא גם ערוץ גיוס מרכזי לממשלה, במיוחד באמצעות הנפקות אג"ח. הפגיעה בו עלולה להכביד על גיוסי הממשלה בשנים הקרובות, שכבר נדרשות להתמודד עם גיוסי שיא עקב המלחמה.

עוד נכתב, כי המיסוי הנוסף המוצע צפוי לגרום לחברות למשוך השקעות מהבורסה המקומית ולהעביר את כספן לאפיקים שאינם ממוסים, כמו השקעות בחו"ל או נדל"ן למגורים. "מהלך זה יחליש את שוק ההון הישראלי, יפגע בחברות הנסחרות בו, ויעמיק את הפער הכלכלי שנוצר עקב המלחמה והבריחה של משקיעים זרים.

"דוגמה לכך היא החלטת קרן העושר הנורבגית, שנבעה מהמצב הביטחוני, למכור את אחזקותיה במניות בזק. יציאה נוספת של משקיעים זרים והקטנת ההשקעות המקומיות עלולות להוביל לפגיעה קשה בצמיחת המשק".

קידום החוק נעשה בעיצומה של תקופה מאתגרת למשק הישראלי. שוק ההון, שנפגע גם כך מהמצב הביטחוני, זקוק לתמריצים שיעודדו השקעות ולא למהלכים שיגרמו לבריחה של כספים.

החוק מקודם ללא בחינה מעמיקה של השלכותיו על שוק ההון או הערכת היקף הכספים שייצאו ממנו. בנוסף, הוא מצטרף להצעה להעלאת מס הייסף על השקעות פאסיביות, מהלך נוסף שמערער את יציבות השוק ומוביל להסבת השקעות לאפיקים אחרים.

הצעות לתיקון החוק

המכתב כולל גם הצעות לתיקון החקיקה במטרה לצמצם את הפגיעה בשוק המקומי – להחריג את "הקנס" בגין השקעות פאסיביות – כך שלא יחול על השקעות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "ככל שמטרת משרד האוצר היא 'למסות השקעות במדד S&P500' כפי שנטען בדיוני הוועדה, הרי שנבקש להחריג השקעה של חברות (עליהן יחול החוק) במניות ואג"ח הנסחרים בבורסה לניירות ערך בת"א, כך שהשקעות אלו יהיו חלק מכרית הביטחון ולא ימוסו".

לחילופין, ועל רקע הצרכים הפיסקאליים, מתבקשים חברי ועדת הכספים להחריג לפחות אפיקי השקעה נבחרים אשר משיכת השקעות בהם עלולה לגרום נזק נרחב במיוחד. בין אפיקים אלו שאותם מבקשים להחריג: השקעות פאסיביות שביצעו חברות (עליהן יחול החוק) באפיקים הבאים בהם עלול להיגרם נזק גדול יותר כתוצאה ממשיכת השקעות לרבות בהיבטי הפגיעה בצמיחה המשקית: השקעות במדדי אג"ח ממשלה; השקעות במדדי אג"ח תעשייה, תשתיות, תחבורה, אנרגיה ומים; השקעות במדדי אג"ח חברות טכנולוגיה; השקעות במדדי מניות ואג"ח חברות קטנות ובינוניות (יתר, SME).