קנט: שיא של תשע שנים בהיקף הנזקים לחקלאות
משבר האקלים ממשיך לפגוע קשות בחקלאים הישראלים. מסיכום נתוני שנת 2024 שערכה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת שילמה קנט לחקלאים פיצויים בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקלים – שיא של תשע שנים.
בקנט מציינים כי למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות, רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה החברה לחקלאים היה גבוה יותר ועמד על כ-521 מיליון שקלים.
בקנט מדגישים כי סכום הפיצויים ב-2024 כולל רק את נזקי מזג אוויר לגידולים השונים, ולא נזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה. כמו כן, נזקים אלו אינם כוללים עדיין את נזקי הבצורת, בעיקר בדרום, שפגעה קשות בדצמבר האחרון בגידולי החיטה ותוצאותיה יתבררו רק במהלך שנת 2025. בקנט אומרים כי על רקע ההתחממות הגלובלית בשנים האחרונות, דווקא השנים "הרגילות" הופכות לשנים "חריגות".
ריבוי מקרי קיצון
לדברי קנט, שנת 2024, המדורגת במקום השני מבחינת השנים החמות ביותר מאז 1950, התאפיינה בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים, בתוך זמן קצר. בחורף 2024 נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של יותר מ-150 מיליון שקלים. בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות.
בהמשך, מסבירים בקרן, זו הייתה אחת מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו, כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים, באופן קיצוני. רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים ביותר מ-30 מיליון שקלים.
במהלך השנה התקבלו בקנט יותר מ-10,000 דיווחי נזק של חקלאים, מכל רחבי הארץ. "על רקע הנזקים הגדולים והמלחמה, בקנט ניתן דגש על פעילות מהירה מול החקלאים בכל הקשור להערכת הנזקים ותשלום הפיצויים. בכלל זה מעריכי הנזקים של קנט עשו מאמצים חריגים להגיע לכל השטחים שניזוקו במהירות, למרות מצב הלחימה", מציינים בחברה.
נזקי חום לעגבניות לתעשייה | צילום: שמוליק דוד
נזקי מזג אוויר כבדים לגידולי הירקות והפירות
מסיכום נתוני קנט עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת, יותר מ-118 מיליון שקלים, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשייה כגון עגבניות, תירס ושעועית. הגידולים נפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר במדינה החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי.
מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-77 מיליון שקלים, בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד, אגס וגידולים רבים נוספים.
את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-36 מיליון שקלים, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים. נזקים כבדים בשנה החולפת נגרמו גם למגדלי ההדרים (כ-21 מיליון שקלים פיצויים), גפן היין (כ-17 מיליון שקלים), הבננות והכותנה (כ-7 מיליון שקלים כ"א).
נזקים גדולים נגרמו במהלך השנה החולפת למגדלי הפלחה להם שילמה קנט סכום שיא של כ-44 מיליון שקלים, מתוכם שולמו כ-30 מיליון שקלים במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו בחורף הקודם מבצורת קשה ולעומתם בגליל הגידולים סבלו מעודפי מים קיצוניים.
בקנט מציינים כי גם החורף הנוכחי אינו מיטיב עם מגדלי הפלחה. רק בדצמבר האחרון קנט פרסמה שמגדלים, בצפון ובדרום, נאלצו לזרוע מחדש עשרות אלפי דונמים של חיטה כתוצאה מהבצורת. מאז ירדו גשמים בצפון, אבל בדרום הארץ המצב ממשיך להיות קשה.
לא רק הגידולים החקלאיים ניזוקים ממשבר האקלים, גם בעלי החיים ממשיכים להיפגע. בעיקר בשל התפרצות מחלות שונות שחלקן נובעות מההתחממות הגלובלית. את מגדלי הלול, ובכלל זה תרנגולי ההודו והרבייה, פיצתה השנה קנט בכ-40 מיליון שקלים, את מגדלי הבקר והצאן בכ-17 מיליון שקלים ואת מגדלי המדגה בכ-8 מיליון שקלים.
עוד מוסרת החברה כי תופעות הקיצון כמו הרוחות העזות והשיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה כי במהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים ביותר מ-2 מיליון שקלים בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול. כאמור, סכום זה אינו כולל פגיעה בתשתיות כתוצאה מהמלחמה וממעבר כלים צבאיים בשדות.
נזקי חום במנגו | צילום: אסף שמיר, קנט
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "השנה החולפת הייתה אחת הקשות ביותר לחקלאות, הן בשל נזקי המלחמה וחוסר היכולת לעבד שטחים רבים, והן בשל הגידול הנמשך בהיקף נזקי משבר האקלים. יתרה מכך, בעקבות המלחמה הוטלו חרמות שונות על ייצוא לישראל ובכלל זה בתחומי המזון והחקלאות".
תורג'מן ציין: "ישראל חייבת להבטיח לעצמה, בעצמה, את ביטחון המזון והיכולת לספק לתושבי המדינה תוצרת חקלאית טרייה, בכמות מספיקה. נקווה שהמלחמה תסתיים במהרה, אבל לצערנו, משבר האקלים צפוי להחריף בשנים הקרובות דבר המחייב היערכות לאומית והגדלת רשת הביטחון הכלכלית באמצעות ביטוח נזקי הטבע. רשת זו תאפשר לחקלאים לקחת סיכונים, להרחיב את ההשקעות והסיכונים שהם לוקחים ולהבטיח לכולנו תוצרת חקלאית טרייה, כחול לבן, בהיקפים גדולים ובעלויות סבירות".
כתבות נוספות
סקר פורטינט: 61% מהארגונים דיווחו כי דאגות אבטחה ותאימות מהוות את החסם העיקרי למעבר לענן
ביהמ"ש דחה טענות של הפול למרמה: "תפקוד גבוה אינו שולל מוגבלות"
איילון תעניק פטור מהשתתפות עצמית בפרקי רכוש בפוליסות חדשות בביטוח עסקים
הושק פתרון ביטוחי פרמטרי להתמודדות עם סופות
At-Bay משיקה שני פתרונות אבטחת סייבר חדשים
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות סיסמה קבועה)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת