קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פרסמה את סיכום נזקי מזג האוויר לחקלאים בחורף האחרון. מסיכום נתוני החורף (דצמבר 2023 עד אפריל 2024) שנערך בקנט עולה כי החברה תפצה את החקלאים ביותר מ-150 מיליון שקלים בעקבות נזקים שנגרמו לגידולים החקלאיים בחודשי החורף.

מהקרן נמסר, כי מדובר בסכום נמוך במעט מזה ששולם לחקלאים עבור נזקי החורף הקודם,  אולם היקף השטחים שבהם בוצעה שתילה בחורף האחרון, כגון ירקות חממה – בעיקר עגבניות וגידולים בשטחים פתוחים כמו גזר, תפו"א, בצל ושטחי פלחה, היה נמוך ביחס לשנים קודמות. זאת בשל חוסר היכולת של חקלאים לגשת לשדות, בצפון ובדרום, כתוצאה מהמלחמה.

בקנט מציינים כי הגידול בהיקף הנזקים בחורף נמצא בעלייה מתמדת, כאשר בחורף 2021-2022 שולמו למגדלים כ-140 מיליון שקלים ובחורף 2020-2021 הם פוצו בכ-130 מיליון שקלים. יצוין כי סיכום נזקי החורף מתייחס רק לנזקי מזג אוויר, ואינו כולל את הנזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה בדרום ובצפון.

נזקי ברד בשסק בחוף הכרמל – פברואר 2024

מנתוני קנט עולה כי למרות הגידול הכולל בהיקף הפיצויים לעומת החורפים האחרונים, מספר הדיווחים על הנזקים היה דווקא נמוך יותר ועמד על כ-3,200 דיווחים שהתקבלו מהמגדלים, לעומת כ-4,700 דיווחים בחורף הקודם. בקנט אומרים כי עובדה זו ממחישה את השלכות משבר האקלים: האירועים הקיצוניים הופכים לממוקדים יותר, עוצמתיים יותר כאשר כל אירוע חריג גורם להיקף נזקים גדול יותר. משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים, למעט באזורים בהם נמנעה כניסת מעריכי החברה לשטחים שנפגעו, בהוראת גורמי הביטחון.

על פי נתוני קנט, את עיקר נזקי מזג האוויר בחורף האחרון, כ-41 מיליון שקלים ספגו מגדלי הפלחה. את מגדלי הירקות ובכללם מגדלי הפלפל, שום, בצל והתבלינים תפצה קנט בכ-34 מיליון שקלים. את מגדלי הפירות ובכללם מגדלי המשמש, שקד, אגס ועוד קנט תפצה בכ-25 מיליון שקלים. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו במהלך החורף למגדלי ההדרים (כ-10 מיליון שקלים), האבוקדו (כ-6 מיליון שקלים) ובתי הצמיחה (יותר מ-2 מיליון שקלים).  נזקים כבדים נרשמו גם לגידולי בעלי החיים, כתוצאה מהתפרצות מחלות שונות. את בעלי הלולים תפצה קנט בכ-20 מיליון שקלים ואת מגדלי הבקר בכ-6 מיליון שקלים.

נזקי ברד בשזיף ביסוד המעלה – אפריל 2024

"הלקח מהחרם הטורקי: אסור לישראל להסתמך על ייבוא מחו"ל"

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "השילוב של הגידול המתמיד בהיקף הנזקים, יחד עם השלכות ולקחי מלחמת חרבות ברזל, מחייב את הממשלה להעניק פתרונות מערכתיים כוללים לתחום החקלאות ובראשם הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים באמצעות סבסוד הביטוח. כפי שנעשה בכל העולם:".

"אחד הלקחים המשמעותיים של המלחמה, כפי שראינו בהתנהלות הטורקית שהטילה חרם על ייצוא סחורות קריטיות לישראל, הוא שאסור לישראל להסתמך על ייבוא מחו"ל. בטח לא כשמדובר בתחום המזון הטרי, הפירות והירקות. הדרך הנכונה והיעילה ביותר להבטיח רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ושמירה על עצמאות המזון כחול-לבן, היא באמצעות הגדלת את התמיכה הישירה בחקלאים".