"קיימת סכנה לשגשוג מערכת פרטית שתבוא על חשבון מערכת הציבורית"


"במדינה חופשית כדוגמת ישראל קיימת חשיבות לפעילותו של שוק ביטוח בריאות פרטי לצידה של מערכת הציבורית. עם זאת, ללא הסדרה קפדנית עם ראייה כלל-מערכתית, קיימת סכנה לשגשוגה של מערכת פרטית שתבוא על חשבונה של מערכת הציבורית, דבר שיפגע בתושבי ישראל ככלל ומכאן החשיבות הרבה להסדרתו של שוק זה" – כך אמר היום (ב') ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, בכנס הבריאות והסיעוד ה-10 בענף ביטוחי הבריאות והסיעוד.
לדבריו, ההסדרה צריכה לענות על תחומים הנוגעים להגנה מיטבית על הצרכן ולשמירה על המערכת הציבורית. "ההסדרה צריכה להביא בחשבון את התכליות של המודלים הביטוחיים השונים, כלומר השב"ן והביטוח המסחרי, ולמצוא את הדרך לשיתוף פעולה בין הרגולטורים, כדי למזער את האפשרות להשפעות בין-מערכתיות שליליות".
ישראל מצויה בצמרת בהיקף החדירה של ביטוחים פרטיים ביחס למדינות העולם המערבי. פרמיות ברוטו בשב"ן עומדות על היקף בסך 3.1 מיליארד שקלים, פרמיות ביטוחי בריאות עומדות על סך 3.2 מיליארד שקלים, ואילו פרמיות ביטוחי סיעוד מוערכות בסך 2.4 מיליארד שקלים.
מקור: OECD
"עלייה תלולה נרשמה בהוצאת משקי הבית לאורך השנים האחרונות בגין ביטוחי בריאות", אמר חורב. "שיעור ההוצאה הפרטית במערכת הבריאות בישראל גם הוא מהגבוהים בעולם. קצב הגידול של ההוצאה הפרטית מיוחס ברובו לביטוחים למיניהם. עד לפני שנים מעטות ההוצאה העיקרית של משק הבית היתה רפואת שיניים. מדובר בהוצאה שירדה בשנים האחרונות בשל החלטות שהתקבלו בדרג המדינה בנושא, מצד שני חל גידול דרמטי בהוצאות הביטוחים הוולונטריים".
לדברי חורב, בשנת 1997, כשנה לפני השינוי המכונן בדמות חוק הבריאות הממלכתי, שיעור ההוצאה על הבריאות עמד על 3.8% מהוצאות משק הבית. לאחר מכן, בשנת 2002, חל גידול בשיעור של כ-191% בשב"ן וכ-57% מהביטוחים הפרטיים. בשנת 2011 70% מהשב"ן ו-91% בביטוחים פרטיים.
הסיבות להתערבות הרגולטור בנעשה בביטוחים הפרטיים הם התוויית מגמות רב-שנתיות בהוצאה, כשלי שוק, הגנה על הצרכן, מאפיינים ייחודיים וכן יחסי הגומלין בין מערכת פרטית לציבורית. חורב הציג שני מודלים של התערבות רגולטורית. האחד הוא רגולציה פיננסית, במסגרתה קיימת מעורבות מינימלית של המדינה, אשר מתרכזת בעיקר בנושאים הנוגעים לכושר פירעון, יחס הון וכללי השקעות, במטרה לעודד תחרות בין המבוטחים. "הרגולציה באירופה בחלק גדול מהמקרים היא כזו, מטעמים השמורים עם האיחוד האירופאי לצורך פתיחת התחרות בין המדינות", אמר חורב. "שם קיים צורך בעידוד סחר חופשי בין מדינות השוק וצמצום גבולות הסחר ביניהן שעלולים לנבוע עקב כללי רגולציה שונים. אך כל זאת אינו נוגע למדינת ישראל, כיוון שאין צורך להסיר חסמים ולהכניס חברות זרות נוספות לצורך חילופי מטבע, ולכן יש להתמקד ברגולציה מהותית".
רגולציה מהותית מתייחסת לנושאים שבמהות הביטוח, ובין היתר גם לפיקוח על מחירים ושירותים. רגולציה זו יורדת לשורשו של עניין, ובוחנת גם קשרים בין מערכות.
מקןר: OECD
לצפייה במצגת לחצו כאן
כתבות נוספות
BMC ציינה 15 שנות פעילות וסיכמה את שנת 2024
תחרות מצטייני המחשוב 2024 של אנשים ומחשבים: שתי זכיות להכשרה
איילון ביטוח זכתה בפרס מצטייני המחשוב לשנת 2024 של אתר אנשים ומחשבים
בעמדת מיעוט: עמית גל מתנגד למסקנות הביניים של הוועדה לבחינת ארביטראז' רגולטורי ומיסויי במכשירי חיסכון לטווח קצר ובינוני
אשכול קדם הציגה בכנס שקיימה מערכת ניהול בלעדית לסוכני החברה
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות סיסמה קבועה)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת