אם נעשה סקר בקרב הציבור הרחב ונציג לפניו את השאלה האם מצבו הוטב בכל הקשור לחיסכון פנסיוני, אני מניח שרבים יגידו שמצבם עדיין רע.
כמי שמלווה באדיקות את משק החיסכון הפנסיוני, דעתי הנחרצת היא שהמצב כיום טוב יותר. ניתן להסתפק בשתי מילים שיבטאו את השינוי והן שקיפות ופשטות. כיום העסק יותר פשוט וברור, ובכל רגע ניתן לשנות את ההחלטה ומחיר השינוי לרוב נמוך יותר.
פניו של הרגולטור, בעבר כמו גם בהווה, ליצירת שוק חופשי, מתוחכם, בו הלקוח, דהיינו המבוטח, הוא הקובע. ברצותו יבחר את התוכנית הפנסיונית המתאימה לו, ברצותו ינייד את הכסף לתוכנית אחרת או ישנה את מסלול החיסכון, וברצותו יבחר בסוכן שיתפעל בעבורו את התוכנית.
החיסכון הפנסיוני הוא הנכס הגדול ביותר של מרבית הציבור בישראל, הנבנה לאורך שנות עבודתו של כל אחד ואחת מאתנו. בעוד שבעבר העובד קיבל את שהחליטו בעבורו, כיום יכול וחייב הוא לבדוק את צבירתו ואת מחיר הסיכונים. מדי שנה החוסך יצטרך לקבל החלטה, וייתכן שההחלטה שיקבל תהיה לא להחליט.
האוצר אומנם מעניק את כוח ההחלטה לעובד, אך השאלה הנשאלת כאן היום היא האם יש לפרט את הכלים לניהול כספי החיסכון הפנסיוני שלו. נכון להיום התשובה לשאלה זו היא לא. לרוב רובו של הציבור אין את ההשכלה והידע הפיננסי המאפשר את הבנת הדקויות של תכניות החיסכון ארוך הטווח וההבדלים ביניהן.
פנסיה הינה חלק ממערכת יחסי העבודה בין עובד למעסיק. למרות שהכוח עבר לכאורה ליידי העובד, למעסיק יש את ההבנה ואת יכולת המיקוח, ויש לו גם את הכוח הכלכלי לנהל משא ומתן על התנאים שיקבל בעבור עובדיו.
עופר נוריאל, עורך ראשי עדיף