בהמשך למאמר הקודם שלי על ההשקעות הכספיות בבינה מלאכותית וכיצד השקעות אלה מראות מה המגמות בבינה מלאכותית לעתיד, ככה ניתוח המספרים והפרמטרים של ענף ההייטק הישראלי ב-2023 מראה מה הכיוון לשנים הבאות, והתמונה על פניו מאוד קודרת לכל עם ישראל. ובאיזה עוד תחום ישראל כבר מפגרת מאחור שיכול להיות דרמטי על ענף ההייטק ומדינת ישראל?

אם עד לפני כמה חודשים יכולנו לנסות ליפות את המציאות בהשוואות ל-2021 ול-2022 בסיפורים על המצב העולמי, בועה שהתפוצצה, סביבת ריבית ועוד, אנו יכולים היום להסתכל ולהבין באמצעות השוואה לעולם כי המצב בישראל הוא קריטי, במיוחד לאור נקודת הפתיחה המאוד משמעותית של השפעת ההייטק על כלכלת המדינה בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם.

ישראל נמצאת כרגע באי ודאות גדולה שמשפיעה על כל הענפים ואנו סובלים מסביבת ריבית גבוהה שמשפיעה על ההשקעות בסטרטאפים, אנחנו במלחמה שסופה לא ידוע, אנחנו חלק מהגלובליזציה אשר משפיעה על ישראל במיוחד, ולאור הנתונים האחרונים חייבים להבין לאן הספינה הזו שטה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לתת לספינת ההייטק לשקוע. בסופו של דבר, אין תחום שלא מושפע ממצב הייטק – בריאות, חינוך, כלכלה, צבא ועוד. מספר מחקרים שונים (סטרטאפ ניישן ו-PWC)  מספרים את הסיפור העצוב במספרים.

כדי להבין עד כמה ההשפעה בישראל היא דרמטית, חשוב להבין את חלקו של ההייטק בכלכלה הישראלית והמספרים מראים שהייטק מייצר 240 מיליארד שקלים במונחי תמ"ג המהווים 16% לעומת ארצות הברית שבה ההייטק מהווה 8% ואירופה כ-4%. ההייטק בישראל אחראי על כ-45% מהצמיחה הכלכלית ומייצר בין 50-60 מיליארד שקלים ממיסים ישירים. בנוסף, ישנה השפעה של כוח הקנייה של עובדי ההייטק לנותני שירותים נוספים. כל עובד עשירי בישראל עובד בהייטק. בשנת 2022 עבר לראשונה בישראל סך היצוא של שירותים את סך היצוא של מוצרים וכ-78% מהשירותים מקורם בהייטק.

נתונים אלו והנתונים הבאים בהשקעות, מראים שלישראל אין מנועי צמחיה איכותיים וחשובים כמו ההייטק ולכן כאשר אנו רואים שכ-90% מההשקעות במו"פ (מחקר ופיתוח) הם מהמגזר העסקי, כאשר כ-50% מהם באים מהשקעות מחברות בחו"ל וההשקעה של הממשלה היא רק 1.3%, אפשר כבר להבין שמדינת ישראל בבעיה לקראת העתיד.

1. השקעות

המנוע הכי חשוב לתעשיית ההייטק הינו ההשקעות ובשנים 2021-2022 אכן חווינו סוג של בועה עם כמות השקעות גדולה אשר כמעט נמחקה בשנת 2023 וברבעון הרביעי גירדה את האפס.

סך ההשקעות ב-2023 בהייטק הישראלי היה כ-7.3 מיליארד דולר לעומת כ-25 מיליארד דולר בשנת 2022. כשאנו בוחנים כמות של סבבי גיוס, אנו בכ-624 סבבים ב-2023, אשר מהווים פחות ממחצית לעומת 2022, ואם נצלול לסבבי A (סבבי גיוס הון לחברות בשלב מתקדם כשיש עסק פעיל המעסיק עובדים), אנו רואים כי בישראל בוצעו רק 17 סבבי גיוס A לעומת מעל ל-100 בכל שנה ושנה קודמת.

כשאנחנו בודקים במי הושקעו הכספים, אנו מגלים שמעל 17% הלכו לחברות גדולות, כ-1.6 מיליארד דולר, ולכן לא משאירות מספיק השקעה ליצרנים החשובים שהם הסטרטאפים בשלבי פרה סיד וסיד. הם הזרעים שאנו כל כך צריכים לעתיד. לפי בלומברג, אנחנו בשנה עם הכי מעט השקעות מאז 2009, אבל בישראל הנתונים דרמטיים יותר – מעל 58% ירידה לעומת 30% בארה"ב ובאירופה.

כשצוללים לקרנות הון סיכון, אנו רואים ירידה של 42% בהשקעות של קרנות זרות בישראל, לעומת 32% ירידה בקרנות ישראליות, ששליש מהן לא השקיעו כלל בשנת 2023.

אז מה ניתן לעשות כדי לשנות את המגמה ולסייע לענף ההייטק בנושא הכי חשוב, שהוא הגיוסים וההשקעות? באמצעות חקיקה הקובעת כי אחוז מסוים מכספי החסכונות של קרנות הפנסיה יופנו אך ורק להשקעות של סטרטאפים בשלבים מוקדמים, ובכך להזרים הון גדול שירים את הענף ויסייע למדינה.

נכון, כבר היום יש כל מיני ערבויות ממשלתיות להשקעות של חברות ביטוח בסטרטאפים, אבל בפועל מעט מאוד השקעות בוצעו עקב רגולציה שמקשה, תהליכים ארוכים וסכומים לא גבוהים. לכן, הפעם צריך בלי חסמים, שההחלטות והכסף יועברו במהירות. באנגליה זה כבר מיושם וקרנות הפנסיה מחויבות להשקיע 5% בסטרטאפים. אם נקביל זאת לישראל – אז אם הקרנות החדשות ישקיעו את ה-5%, אנחנו מדברים על השקעה של 32.5 מיליארד שקלים שיכולים להזניק מחדש את ההייטק. מי שחרד לתשואות של קרנות הפנסיה במידה וכל ההשקעות יהיו שליליות (במיוחד בשנים הראשונות), הוא יכול להיות רגוע, מכיוון ש-5% הפסד בתשואה הינו כאפס לעומת ההפסדים של טריליונים והשפעות הרוחב בשנים הבאות, במידה וההייטק לא יתאושש, והקרנות הגדולות מנהלות פורטופוליו השקעות רחב שיכול לכסות על הפסדים אלו.

2. בינה מלאכותית

אחד הנושאים החמים בעולם עם השקעות מאוד גבוהות, מתחיל להיעלם מהרדאר בארץ ותהיה לכך השפעה מרחיקת לכת. כיום אנו כבר עדים ליכולות של הבינה המלאכותית על כל תחום בחיינו, כאשר סך הרווחים מבינה מלאכותית בשנת 2031 יחצה את הטריליון דולר! כרגע, חוץ מלאב 21 הישראלית שגייסה בסכומים יפים, אנו עדים לסטגנציה בשאר החברות. זהו פער שלא ניתן יהיה להדביק, ואם לא נשקיע בחברות ובפתרונות מבוססי בינה מלאכותית, נפספס את הרכבת הזו בשנים הקרובות. ההשפעה תהיה דרמטית מעבר למקומות עבודה, מיסים ויצוא. אנו מדברים על טכנולוגיה שתשתלט על הפעילויות ומי שישלוט בטכנולוגיה, ישלוט באמצעים ויוכל להשפיע על הכלכלה העולמית.

חשוב לציין שמשך הזמן עד להנפקה של חברה הוא בין 7-10 שנים, וכאשר נחבר את הירידה במספר הסטרטאפים שנפתחים, אנו מבינים שעוד כמה שנים יצטמצמו החברות והסטרטאפים המונפקים בישראל באופן שלא יאפשר יותר לחברות בינלאומיות להשקיע, לפתוח מרכזי מחקר ולקדם את ענף ההייטק בכלל ובינה מלאכותית בפרט. מכיוון שהטכנולוגיה מתקדמת בכל יום ואנו עדים לעשרות פיתוחים וכלים חדשים בתחום, יהיה כמעט בלתי אפשרי להדביק את הפער והחברות בארץ יצטרכו להסתמך על חברות מחו"ל על כל המשתמע מכך.

3. מחשוב קוונטים

תחום נוסף שתהיה לו השפעה על ענף ההייטק הינו מחשוב הקוונטים. היתרון המרכזי הוא היכולת לבצע חישובים מסוימים במהירות אדירה לעומת מחשבים קלאסיים.

תחום זה נמצא עדיין בחיתוליו, אבל צפוי להוות מהפכה בעולם המחשוב. בישראל ישנן כבר כעת מספר חברות סטרטאפ מובילות בתחום, וממשלת ישראל הכריזה עליו כאחד התחומים האסטרטגיים לקידום בשנים הקרובות.

המשך התקדמות במחשוב קוונטי צפוי לחולל שינויים מרחיקי לכת בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. החשיבות לתחום זה קריטית לענף ההייטק, כי כרגע מי שמשקיעות בתחום זה הן המדינות שבונות מחשבים אלו לצורך מחקר ופיתוח. ישראל השיקה את ישראל 1 ובסך הכל הנושא כלול בתכניות האסטרטגיות שלה, אבל ישראל תצטרך להשקיע סכומים רבים נוספים, שלא בטוח שיהיו בנמצא לאור ההקדמה והעלייה הדרמטית של כ-10% בגרעון של המדינה עקב המלחמה. הדבר מטיל ספק ביכולות שלנו להמשיך ולקדם את מחשוב הקוונטים.

כדי לסייע ולהבטיח שנושא זה לא יתפספס כמו הבינה המלאכותית, חייבים לגייס הון מחו"ל (שלאור הצפי להורדת הדירוג של ישראל יעמיס על העלויות) ולהעניק לחברות מחו"ל תמריצים והטבות לצורך השקעות אלה בישראל, כפי שעשתה ממשלת פינלנד אשר הציבה כיעד לאומי את הנושא וכבר השיקה מחשב דור 2 בעל 20 קיוביטים. לשם ההמחשה, מחשב זה יבצע בשנייה כ-4 מיליון חישובים. ליכולת זו יש השפעה דרמטית על חישובים מורכבים כגון ניסויים בתרופות, חלל והבנת היקום, מיפוי גוף האדם והמוח ועוד.

השפעה של תהליכים אלו על הביטוח היא דרמטית בהיבטים רבים. ההיבט הראשון בהם, שגם ענף הביטוח יסבול מפיטורין ומהורדות שכר אם תהיה נפילה בהייטק, יסבול מהמשך ירידה ברווחיות ובהיקף הכספים שהחברות מנהלות. ולסיום והחשוב מבחינתי, שההייטק הוא הקטר אשר מעסיק מאות סטרטאפים מתחום הביטוח (אינשורטקים) שגם מייצרים פתרונות חשובים ומובילים את ענף הביטוח בישראל ובעולם לעבר ייעול, חוויית שירות והתאמה אישית – וכל זה יכול להיעלם בבת אחת במידה וההייטק שלנו ימשיך להתרסק.

• הכותב הינו מנהל קהילת עדיףTech