מה מידת השפעתם של רגולטורים בסוגיות המתבררות בבתי משפט? האם ההוראות שלהם הם בבחינת "ראה וקדש" בזירה המשפטית? איזה משקל יש לתת לפרשנות של עמדת רשות מינהלת מאסדרת ביחס להנחיותיה?
פסק דין שניתן בראשית השבוע (א') בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים נותן לשאלות אלה תשובה ברורה. שאלת עמדתה של רשות מינהלית מאסדרת עלתה כבר בפסק דין שניתן בתיק זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואשר משם התגלגל לעליון.
בפסק הדין הטרי נקבע כי אין מקום לאמץ כלל המעניק מעמד מיוחד לעמדתה הפרשנית של רשות מינהלית מאסדרת ביחס להנחיותיה. דעת הרוב (ארבעה שופטים) קבעה כי בדומה לפרשנות חקיקה, ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה לבית המשפט, כאשר יש לתת משקל לעמדתה של הרשות המינהלית המאסדרת, אולם אין זה משקל מכריע. בנוסף, נקבע כי הגנת "זוטי דברים" לא חלה ככזו בתובענות ייצוגיות, ואולם ניתן להתחשב בחלק מהשיקולים שעומדים בבסיסה, בבחינת השאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לניהול ההליך. כתוצאה מכך האישור שניתן לניהול ההליך כתובענה ייצוגית כנגד חברות הביטוח שנתבעו הוחזר על כנו.
עו"ד שלומי הדר ממשרד ג'ון גבע, הדר ושות' שעוסק רבות בתחום דיני הביטוח והרגולציה חיווה דעתו לגבי פסק הדין. "פסק הדין של בית המשפט העליון מנתח בצורה מופלאה ומעמיקה סוגיה בסיסית בלימודי אזרחות ובעקרונות של הדמוקרטיה הישראלית. באותה נשימה, פסק הדין מעביר מסר ושיעור חשוב לכל מי שכפוף לרגולציה, תהא אשר תהא", מסביר עו"ד שלומי הדר ממשרד ג'ון גבע הדר ושות'.
הדר, שעוסק רבות בתחום דיני הביטוח והרגולציה, מציין בניתוח פסק הדין לעדיף, מציין: "תחילה יש להבין בענייננו, כי לחוזרים של רשות שוק ההון ביטוח וחסכון ('הפיקוח') יש מעמד תחיקתי ולהוראות ולהנחיות יש אף משקל במישור המינהלי. לפיקוח יש עוד כובע כאשר הוא מפעיל סמכויותיו ואף מטיל סנקציות כאשר פועלים בניגוד לדיני הביטוח. הדיון בפסק הדין מתמקד בשאלת המעמד של הפיקוח בבואו לפרש את הנחיותיו ונקבע, כי מעמד הפיקוח לא שונה מזה של כל מחוקק אחר".
באשר לדיון האמור בעליון, אמר הדר: "במקרה הנדון בפסק הדין, בית המשפט הוא שביקש את עמדתו של הפיקוח בהליך שנדון בפניו ולכך דוגמאות בעוד שורה של הליכים שנוהלו בשנים האחרונות בסוגיות עקרוניות בדיני ביטוח.
"בית המשפט העליון העלה נימוקים שונים לגבי המעמד שיש לתת לפרשנות הפיקוח, תוך שהוא מעלה אף שיקולים מוטים שעשויים להיות לכל רגולטור על רקע דעות או זיקה קודמת לגורמים בענף שאותו הוא מאסדר כטעם מוצדק להכרעה, אף כי נימוקים אלו יכולים להיטען כלפי כל גורם במערכת הציבורית שהייתה לו זיקה או מעורבות בתחום או בענף שהוא נדרש לגביו במסגרת תפקידו, לרבות שופטים.
"טעם נוסף יש לסוגיה שנבחנה והוא, כי דברי חקיקה בעיניים משפטיות הם כמו יצור חי ונושם – דינמיים, משתנים ויש לקרוא אותם בהתאם לנסיבות ולרוח הזמן וכפי שנקבע בבית המשפט העליון הבהיר בעניין אחר, 'כמו הנשר בשמיים, השומר על יציבותו רק כאשר הוא בתנועה, כך גם המשפט יהא יציב, רק כאשר ינוע".
הדר מתמצת את הסוגיה ואומר: "חוזרים, הוראות והנחיות הפיקוח הם הנורמות שיש לפעול על פיהם, יש להם ולעמדות של הפיקוח – גם אם נאמרות בעל פה – חשיבות רבה ומשקל רב בקבלת כל החלטה עסקית או מקצועית או משפטית. ואולם, לצד החשיבות הרבה שיש למעמד הפיקוח כאמור – הגורם המכריע בפרשנות דברי החקיקה הוא בית המשפט".
לכתבה המקיפה על פסק הדין – לחצו כאן
לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
(על פסק הדין ירחיבו עוה"ד ג'ון גבע ושלומי הדר בפרקים הקרובים בסדרה הזווית המשפטית בעדיףTV)