בתום יותר משנתיים של דיונים ושנים רבות מאז עוגנו בישראל תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכי השקעת כספי חסוי), פורסמה רפורמה מקיפה במסגרתה נקבעו שורה של תקנות חדשות (הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, השקעת כספים בידי אפוטרופוס או מיופה כוח) במטרה להביא לשינוי דרמטי בהשקעת כספי חסוי בישראל והרחבה משמעותית את דרכי ואפשרויות ההשקעה גם מעבר לפיקדונות בנקאיים ואג"ח מדינה (כפי שהיה נהוג עד היום), באופן הצפוי להטיב עם משפחות רבות של חסויים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם.

הרפורמה נכנסת לתוקף לאחר שבמהלך יותר מעשור התפתחו בשוק מוצרי השקעה סולידיים רבים שהוצעו לציבור ומהווים תחליף יעיל לפיקדונות בנקאיים. ברקע הדברים, קבע משרד האוצר כי כספי הפנסיה של הציבור ינוהלו בשוק ההון, לרבות חשיפה גבוהה לשוק ההון עבור חוסכים צעירים לפנסיה (המודל הצ'יליאני – מותאם גיל).

לפני כשנה וחצי שינה משרד האוצר את מתכונת האג"ח המיועדות כך שיהיו חשופות באופן מלא לשוק ההון. באופן דומה קבעה המדינה כי כספי תכנית חיסכון לכל ילד יכללו העדפה מלאה לניהול בשוק ההון. אי לכך, נותרה בודדה האנומליה שקבעה עד לאחרונה מגבלות כבדות מאוד על השקעת כספי חסוי בשוק ההון, וזאת בסתירה מוחלטת לכספים אחרים של הציבור אותם התיר האוצר לפני שנים רבות להשקיע במוצרים שונים בשוק ההון.

במסגרת המגבלות שהיו קיימות עד התקנות החדשות, ככל שהאפוטרופוס של כספי החסוי רצה לנהל את הכספים בשוק ההון – היה עליו לפנות לבית משפט. במסגרת התקנות החדשות, ובהתאם לתהליכים אחרים כאמור שקידמה הממשלה בנוגע להגדלת חשיפת חסכונות לשוק ההון (בשוק הפנסיה, חיסכון לכל ילד וכיו"ב), תוקן העיוות עם החלת התקנות החדשות שמתירות למיופה הכוח להשקיע את הכספים במגוון במוצרי ואפיקי השקעה, ללא צורך באישור בית משפט אם כי בכפוף לעמידה במגבלות התקנות.

יש לציין כי בעלי אפוטרופוס הם לרוב ילדים שקיבלו ירושה טרם מלאו להם 18, או לחלופין בגירים שאינם מסוגלים לדאוג לצרכיהם. על פי הערכות, ההון שמנוהל עבור בעלי אפוטרופוס נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. כמו כן, מינוי אפוטרופוס נדרש בכל מצב בו הוגדר אדם כסיעודי או תשוש נפש, ומצבו הבריאותי, הנפשי או הקוגניטיבי, אינו מאפשר לו לקבל החלטות ולטפל בענייניו באופן עצמאי. במצב כזה, האפוטרופוס (או מיופה הכוח במידה שמונה מראש על ידי מייפה הכוח), נדרש לפעול לטובתו של האדם, לרבות ביחס להיבטים פיננסיים-כלכליים. מינוי האפוטרופוס מתבצע בכפוף לקבלת אישור על ידי בית המשפט.

כללי התקנות החדשות

התקנות החדשות קובעות כי מעתה למיופה הכוח תותר השקעת הכספים של החסוי, גם במוצרי ואפיקי השקעה נוספים המנוהלים על ידי בתי השקעות ללא כל צורך בקבלת אישור מבית משפט. התקנות החדשות מעניקות למעשה סמכות לאפוטרופוס להשקיע את כספי החסוי (וכן כספים בהתאם לייפוי כוח מתמשך ללא הנחיות מקדימות בהשקעות) במגוון רחב של מוצרי השקעה, בין השאר: קרנות נאמנות, קרנות סל, קופות גמל, ניהול תיקים ועוד, כאשר המגבלות הרלוונטיות החדשות מתייחסות לשיעור החשיפה לסיכון.

בין המגבלות בתקנות החדשות ביחס להשקעת כספים שאופק ההשקעה שלהם הוא שנתיים ומעלה, נקבע כי ניתן יהיה להשקיע עד 20% במניות במדד ת"א 125, כאשר עד למחציתן ניתן להשקיע במניות שבמדדים מסוימים בחו"ל, ביניהם, נאסד"ק, S&P500, דאו ג'ונס, ניקיי 225 ועוד; עד 35% אג"ח קונצרני בדירוג שלא יפחת מ-AA; עד 10% במט"ח; בנוסף כמובן לאג"ח מדינה ותכניות חיסכון שקליות (המנוהלות על ידי בנק, מבטח, קופת גמל, חברי בורסה שאינם בנקים ועוד) ללא מגבלה.

כמו כן, ניתן יהיה לבצע את כלל ההשקעות גם באמצעות קרן נאמנות, קרן סל, קופת גמל או מכשיר פיננסי דומה אחר בכפוף לכמה מגבלות.

תחולת התקנות החדשות תחל כשלושה חודשים מיום פרסומן (6 בנובמבר 2024), למעט חריגים לגביהם נקבעה תחולה מאוחרת יותר.

"בשורה כלכלית חשובה שמתקנת עיוות ארוך ומתמשך"

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: "התהליך שקיים האפוטרופוס הכללי בשיתוף משרד המשפטים ובשיתוף שלנו – מביא בשורה כלכלית חשובה שמתקנת עיוות ארוך ומתמשך. שינוי התקנות בהשקעת כספי חסוי בישראל תאפשר להשקיע מעתה את כספי החסויים במוצרים רבים שעשויים להוות תחליף אטרקטיבי לפיקדונות בנקאיים ואג"ח מדינה, ובכך להשיא תשואה גבוהה יותר ולמקסם רווחים עבור החסויים ובני משפחותיהם, הזקוקים לכך יותר מכל".

עו"ד ספיר הוסיף: "אנחנו רואים חשיבות גדולה בפישוט התהליך ובקביעת כללים ברורים הנותנים ודאות מלאה ביחס למוצרים ולאפיקי ההשקעה האפשריים. מאז רפורמת בכר שוק ההון התפתח והתחרות שהכניסו בתי ההשקעות בכלל המוצרים הפיננסיים מאפשרת להציע מנעד של מוצרי ואפיקי השקעה מגוונים ותחרותיים. אי לכך היה מתבקש להסיר את המגבלות, להרחיב את סל אפשרויות ההשקעה ולעדכנו ביחס למוצרים ואפיקים המסוגלים לספק מענה עבור צרכי החסויים. מדובר במהפכה חשובה ועל כן אנו מברכים על התהליך וקוראים להרחיבו גם לדברי חקיקה אחרים בהם עדיין קיימות מגבלות דומות כמו בתקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון)".