עם פרוץ אירועי יום השבת ה-7.10.23, שזכתה לכינויה ה"שבת השחורה" ולאחר דיווחי החדשות, המבוכה הגדולה, הבשורות המרות שהחלו לזרום ללא הפסקה, ערעור הביטחון וההסכם שבין המדינה לאזרחיה, נדמה היה, כי החלה גם התלכדות – תחילה ביחס לפעולות הצבאיות שנדרש לבצע ללא דיחוי ובהמשך בהיענות מלאה להתגייסות לשם כך. כמעט באותה נשימה ולצד התמונות, הסרטונים שתיעדו את אותה שבת שחורה ואשר הרעידו וכיווצו לבבות רבים, החלה גם הירתמות יוצאת דופן של אנשים רבים וטובים, גופים ועוסקים רבים לטובת מעשי חסד ותרומה הממשיכים גם בימי מלחמה אלו.

יחד עם זאת ומבלי להקל ראש באמור לעיל, הייתה זו גם יריית הפתיחה לתקופה המאיימת על עסקים ועוסקים רבים. היום הראשון לאחר תום חגי תשרי שבו אמור לחזור המשק לפעילות שוטפת, היה היום בו הכריזה ממשלת ישראל על מצב מלחמה.

החגים כידוע מאופיינים בחופשות ובהיעדרויות רבות, הכנסות מעטות למרבית העסקים שלא נשענים על תרבות פנאי או צריכה שוטפת ובהתאם לכך, לרובם יש קושי תזרימי, קושי שגם בימים כתיקונם מנוהל על ידי חלק מהעסקים באמצעות הלוואות מתגלגלות, תלות באשראים וכיו"ב.

במצב זה, טלפונים החלו להגיע בשצף כעבור ימים בודדים (ככל הנראה לאחר ההלם הראשוני), מלווים בדאגות ובשאלות שהעלו לקוחות, כמו מה עושים עם העובדים בתקופה זו? מה עושים עם עובדים בתפקידי מפתח המגויסים למילואים? מה עושים לגבי עובדים שלא יכולים להגיע למקום העבודה בשל הצורך לשמור על הילדים? איך מנהלים את העסק כשנקראים לשירות מילואים, מה הזכויות שיש לעצמאים בתקופה כזו לעומת עובדים שכירים? מה על החובות שיש למלא בתקופה זו מבחינת החוק/רגולציה? מה לעשות עם מבוטחים שלא ניתן להיפגש איתם פרונטלית אך יש צורך של ממש לצרף אותם כעת לביטוח? האם יש פעולות דחופות שיש לבצע לאור האיומים על מתקפות סייבר? האם יש הקלות מצד הרגולטורים השונים? מה עם רפורמות שעוד טרם הוטמעו? מה לעשות עם חיובים רבים החל מתשלומי חובה לרשויות וכלה בחיובים חוזיים שבשל בעיה תזרימית יש קושי לכבד ועוד.

שאלות אלו, עלו יחד עם שאלות מצד מבוטחים בסוגיות שונות הקשורות לתקופה ודרשו לא אחת מציאת פתרונות יצירתיים, הפעלת היגיון משפטי המבוסס על תכלית ועקרונות משפט, יחד עם ניסיון של שנים ואירועים קודמים. ואולם, לא אחת, לא ניתן לספק מענה בהיעדר חקיקה ברורה ומראש לשעת חירום.

ויובהר – בעת חירום מתקינים תקנות לשעת חירום, הוראות שעה למיניהן, מפיצים טיוטות, הנחיות אך כל זה קורה כשהמשק כבר מתחיל להיכנס לשיתוק או לבהלה וממהר לפעול לעתים ללא כל הנחיות מקצועיות או משפטיות ברורות ושוגה. שגיאות שלא אחת מביאות גם לסגירת עסקים, לתביעות (הפרת הסכמים, תביעות עובדים ועוד) והנזק הכללי למשק כולו בצדו.

ואקום חקיקתי לשעת חירום

ריבוי השאלות באירועים קודמים ובמלחמה זו, העיד ומעיד על אותו ואקום חקיקתי לשעת חירום, זאת על אף דברי בית המשפט העליון לאחר מלחמת יום הכיפורים ולפיו, העיתוי למלחמה בארצנו לא ידוע, אך האפשרות שתפרוץ מלחמה היא צפויה ואינה בבחינת כוח עליון. דברים שלאורם מן הראוי היה להיערך מבעוד מועד לתרחישי קיצון ולספק להם מענה מיידי וברור.

לא נסתר מעינינו, כי בשל העובדה שמדינתנו רוויית מלחמות יש גם לא אחת ניגוד עניינים בין המדינה לבין אזרחיה, בין אם בשל החשש לקחת אחריות ובין אם משום שגם המדינה היא עצמה סוג של עסק, היא צד להסכמים, יש לה חובות משל עצמה ומשכך ולאור שורה ארוכה של שיקולים כלכליים היא מעדיפה לעתים את טובתה על פני האזרחים ובוודאי אותם חלקים בלתי מיוצגים, כמעט נעדרי זכויות דוגמת העצמאים.

עד כה, אירועי העבר מלמדים, כי רק אחרי זעקת המשק ובכלל זה מצד ארגוני מעסיקים והעצמאים, מספקים לעסקים "תרופות" שבמקרים רבים הם כאתרוגים לאחר סוכות ולא אחת נמצא גם כי האתרוגים מחולקים ללא כל אבחנה וגם למי שברשותו פרדסים רבים.

וזאת אסור לשכוח – העסקים הקטנים והעצמאים הם החמצן והדלק להנעת המשק, לחוסן הכלכלי בעורף וכל פגיעה בו היא סכנה למדינה לא פחות מסיכונים ביטחוניים.

רשימה זו עד כה לא נועדה לרפות את ידי העסקים והעצמאים שבהם, אלא לתאר מציאות מורכבת שמחייבת תשומת לב של המדינה וערנות יתר של העסקים, ומעתה אבקש ברשימה זו להציג את הצד האחר ולשם כך נשוב לבראשית (שהיא גם הפרשה שלאחר אותה "שבת שחורה") וזאת כדי להצביע על האור מתוך החושך וכי מתוך התוהו ובוהו ישנה בריאה.

הייתה זו לקוחה שלפני ימים אחדים ציינה את הדברים הבאים: "ויש ענין שנתהפך הכל לטובה…!" לאחר מפח נפש שחוותה בעקבות הפסקת עבודה שקיבלה בשל המלחמה ואשר לאחריה התפכחה והבינה כי מועקה ועול כבד שנשאה בשל אותה התקשרות שנגדעה ירד ממנה. משפט זה הוא מקרה פרטי שאולי לא מתאים לכל מקרה ונדרשות תעצומות נפש כדי לאמץ אותו בעתות מצוקה ואולם, המציאות מלמדת, כי לא אחת מתוך הוואקום, המשק והעסקים משתכללים ולרוב הדבר נעשה באמצעות כלים פרטיים.

כך היה בעת מגפת הקורונה כשהבשורה לחיסון הגיעה מחברות פרטיות, יזמויות פרטיות ויצירתיות צצו לבדיקות המוניות, לניטור המגפה ועוד. המדינות אימצו זאת, אך הפתרון הגיע כידוע מהשוק הפרטי.

הרשתות החברתיות הופכות אף הן למקור חיובי וחיוני להחלפת רעיונות ולפתרונות לשעת חירום, החל מכלים להיוועדות חזותית, כלים לניהול הבית מרחוק, פתרונות חינוכיים מקוונים לילדים שלא הולכים למסגרות חינוך, הרצאות מומחים שמחלקים ידע פרקטי לשעת חירום ללא תמורה ועד לפתרונות יצירתיים בתחום הביטחון (ראו למשל הפתרונות שהציעו בימים אלו למניעת פתיחת ידית חדרים ממוגנים).

גם בשוק הפיננסי מגיעים פתרונות דוגמת הלוואות B2B, מערכות נטווורקינג משוכללות המגבירות תעבורה ופעילות במשק, מערכות לייצור לידים חדשים ועוד.

כך גם במשפט. בשעה שמערכת המשפט פועלת במתכונת חירום ובהיעדר חקיקה ברורה, נולדים פתרונות משפטיים יצירתיים חלקם במענה לוואקום וחלקם כדי לאפשר את אותם פיתוחים פרטיים שנולדים "יש מאין" והכל כי זהו צו השעה, זה ההיגיון, זה מה שמתחייב לעשות והכל מתוך יצר חיות פועם שבתעוזה, לעתים חוצפה ואומץ … יוצר מציאות חדשה.

יש לקוות מכל אלו לבשורות טובות וכי על אף שבכוחו של המשק הפרטי לגלות לעתים חוסן וחלקו אף לייצר "פטנטים", לא לעולם חוסן ונדרש, כי הרשויות השונות במדינה ישכילו להפיק לקחים ממה שאירע, יבינו את מה שצפוי לקרות ויספקו מענה מהיר, נכון וצודק שימנע פגיעה מיותרת ובלתי הפיכה בעסקים.

• הכותב הינו שותף במשרד ג'ון גבע-הדר ושות' עורכי דין ומגשרים