פורום קהלת אמנם קם בתחילת 2012, אולם נראה כי הזינוק ללב התודעה הציבורית בארץ היה בינואר 2023 לאחר שממשלת ישראל פרסמה את פרטי המהפכה המשפטית שטלטלה את המדינה והובילה, ככל שהתקדמה, למחאות עצומות בממדיהן. אולם תחום הפעילות של הפורום אינו מצטמצם לנושאי משפט ומינהל. הפורום פועל גם בתחומים נוספים, בהם כלכלה, תחבורה, חינוך והשכלה ותרבות.

על ההשפעה הרבה שיש לפורום על מעצבי המדיניות בישראל למדנו בקידום המהפכה במערכת המשפט. אולם לא רק שם מבקש הפורום להשפיע ולשנות כיוון לעבר משנתו הסדורה. חבריו מוזמנים להשתתף בדיונים בוועדות השונות בכנסת ישראל, שם הם מנסים לקדם את הרעיונות המשפטיים-כלכליים-חברתיים שלהם. מבחינה כלכלית, לפורום קהלת תפיסת עולם ליברלית קלאסית; מבחינה מדינית-ביטחונית – השקפת עולם ימנית; ומבחינה חברתית – השקפת עולם שמרנית.

כמכון מחקר, מרבה פורום קהלת לפרסם ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים, רבים מהם עומדים במרכז סדר היום. אחד מהם פורסם לאחרונה ובו התייחסות לקול קורא של הצוות לצמצום ארביטראז' רגולטורי במכשירי השקעה וחיסכון לטווח קצר ובינוני, שהקים שר האוצר. בעולם הביטוח והפיננסים חלוקות הדעות באשר להשפעה שתהיה למסמך זה על מקבלי ההחלטות. יש הרואים בחלק מההמלצות ככאלה שיהיה קשה ליישמן מבחינה רגולטורית ו/או מעשית. "חלקן מראות על חוסר הבנה טכנית של הרגולציה", אמר אחד מהם.  אחרים חוששים מאימוץ ההמלצות שיכבידו מאוד על ערוצי ההפצה, קרי בעלי הרישיון.

כיום מוצעים לציבור המשקיעים והחוסכים מספר מכשירי השקעה וחיסכון מנוהלים לטווח קצר ובינוני – פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות. מוצרים אלו דומים בכך שמטרתם לאפשר לציבור לחסוך ולהשקיע את הכנסתו הפנויה, אך קיימים ביניהם פערים רגולטוריים שונים, ובכללם המסגרת הפיקוחית; הרגולציה הנוגעת להפקדה, משיכה, ניוד וקבלת הלוואות על חשבון החיסכון; המסגרת המיסויית; הגורמים המתווכים וחובות הגילוי. באוצר הסבירו כי "פערים רגולטוריים אלו בין המכשירים השונים יוצרים ארביטראז' רגולטורי ועלולים ליצור כשל שוק ופגיעה במשקיעים".

הצוות שהוקם אמור לבחון את האסדרה הקיימת ולמפות את הפערים הרגולטורים והמיסויים בה; לגבש המלצות לשר האוצר על אודות מתווה האסדרה הראוי ביחס למכשירי ההשקעה וחסכון לטווח קצר ובינוני, לשם קידום התחרות וטובת החוסכים והמשקיעים. בכלל כך, להמליץ על תיקוני החקיקה הנדרשים והוראות מסדירות נדרשות.

"עיוותים רבים וחוסר יעילות ענפי"

המסמך של פורום קהלת מתאר את המצב הקיים ואת הבעיות המרכזיות שבו – מנקודת מבטם של הכותבים – וכן המלצות. את המסמך חיברו מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, ויונתן סורוצקין. השניים מציינים כי מוצעים כיום לציבור המשקיעים והחוסכים בישראל מספר מכשירי השקעה וחיסכון מנוהלים לטווח קצר ובינוני – פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות, שמטרתם לאפשר לציבור לחסוך ולהשקיע את הכנסתו הפנויה. הם מצביעים על פערים רגולטוריים רבים בין שלושת המכשירים: המסגרת הפיקוחית, הרגולציה הנוגעת להפקדה, הרגולציה הנוגעת למשיכה, הרגולציה הנוגעת לניוד, הרגולציה הנוגעת לקבלת הלוואות על חשבון החיסכון, המסגרת המיסויית, הגורמים המתווכים וחובות הגילוי.

"הבדלים אלה, הנוצרים עקב חקיקה של גופי האסדרה והאסדרה עצמה, יוצרים עיוותים רבים וחוסר יעילות ענפי הפוגעים הן ברווחת החוסכים והן בפעילות שוק ההון. שחקנים הפעילים בענף מנצלים את הפערים הרגולטוריים, מיעוט השחקנים בכל מוצר, ופערי המידע הקיימים על מנת לגרוף רווחים אשר לא היו מתקיימים בשוק משוכלל", נטען במסמך.

עוד נטען כי "הפערים הרגולטוריים בין שלושת המכשירים מייצרים כשלי שוק רבים ופוגעים הן ברווחת החוסכים והן בתפקוד של שוק ההון, ולרובם הגדול אין שום הצדקה כלכלית או חברתית. הם מייצרים סגמנטציה של השוק להרבה מקטעים קטנים בהם יש מיעוט שחקנים ואינם מספיק תחרותיים, ובחלקם קיימת בעיה חריפה של ניגודי עניינים מצד המשווקים, הדוחפים את החוסכים למכשירים נחותים ויקרים במיוחד".

לדברי הכותבים, העלות הגבוהה והסרבול הרב של מוצרי החיסכון וההשקעה מובילים גם לאחזקה גבוהה מדי (לא אופטימלית) בידי הציבור של יתרות זכות בעו"ש ושל פיקדונות בנק, אשר אינם מניבים ריבית כלל או שמניבים ריבית נמוכה ביותר. בנוסף, "רגולציה על מסלולי ההשקעה של הגופים המנהלים את החסכון מובילה גם היא להקצאה לא יעילה של מקורות האשראי וההון (העדר השקעה במכשירי הון לא סחירים, העדר איגוח מספק של משכנתאות)".

לדעת שראל וסורוצקין, אין כל סיבה מוצדקת לרוב הפערים הקיימים כיום בין המכשירים השונים. הם מציעים לבטל את ההבדלים ולאחד בין המכשירים הקיימים, כך שכל הערוצים לחיסכון לטווח קצר ובינוני יפעלו תחת משטר רגולטורי ומיסויי אחיד. "איחוד זה יבטל חלק גדול מהעיוותים הקיימים כיום ויאפשר תחרות משוכללת יותר ומעבר נוח בין גופים ובין מסלולים".

הם מוסיפים כי הגורם היחיד שעשוי להצדיק שונות רגולטורית בין המכשירים השונים הוא היכולת להשקיע באפיקים לא סחירים. "לכן, נראה שצריכים להתקיים שני מכשירים – מכשיר שמאפשר השקעה בנכסים סחירים בלבד ומכשיר שמאפשר השקעה גם במוצרים לא-סחירים".

לדבריהם, "השוני בין שני המכשירים מחייב גם הבדלים מסוימים באסדרה הנוגעת למשיכה, ניוד וקבלת הלוואות על חשבון החיסכון. למשל, המכשיר השני (שמאפשר השקעה גם במוצרים לא-סחירים) צריך להתאפיין בגמישות נמוכה יותר לגבי נקודות זמן למשיכה ולניוד (אולי פעם בחודש, בסיום כל חודש קלנדרי), תקופה ארוכה יותר בין מועד מתן ההוראה למועד ביצוע המשיכה או הניוד (למשל שבועיים מראש), וגמישות גדולה יותר לקבלת הלוואות על חשבון החיסכון. יתכן גם שהמכשיר השני מחייב גם שקיפות רבה יותר כלפי החוסכים לגבי העלויות העקיפות הכרוכות בניהול ההשקעות, שלא תמיד באות לידי ביטוי ישיר בדמי הניהול המוצהרים.

המכשירים החדשים יפעלו תחת קופ"ג להשקעה

כאמור, לדעת שראל וסורוצקין צריכים להתקיים שני מכשירים בלבד – מכשיר שמאפשר השקעה בנכסים סחירים בלבד ומכשיר שמאפשר השקעה גם במוצרים לא-סחירים. הם ממליצים לשנות את המבנה הקיים בדרך הבאה:

• שני המכשירים החדשים יופעלו במסגרת קופות גמל להשקעה.

• תבוטל תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה.

• האפשרות למשיכה קצבתית אחרי גיל 60 של יתרת החיסכון בקופות הגמל להשקעה תמשיך להתקיים, אך הפטור ממס רווחי הון על הקצבה יבוטל (למעט הסכום הקיים בכל קופת גמל להשקעה לפני ביצוע השינוי המוצע).

• כל פוליסות החיסכון יהפכו לקופות גמל להשקעה. השיווק והפיקוח יהיה בהתאם לשיווק ולפיקוח הנהוגים כיום על קופות גמל להשקעה.

• קופות הגמל להשקעה יוכלו להתנהל גם בניהול עצמי, עם אסדרה מתאימה של כללי זהירות.

• קרנות הנאמנות יוכלו להמשיך להתקיים, ורכישה שלהן על ידי אנשים פרטיים תתאפשר גם באופן עקיף, כנכסים בתוך קופת גמל להשקעה שבבעלותם (בניהול של גוף מנהל או בניהול עצמי של החוסך).

• ניתן יהיה לעבור ללא כל עלות (וללא כל אירוע מס) בין מסלולים שונים ובין גופים מנהלים שונים (כפי שניתן לעבור כיום בין קופות גמל להשקעה).

• ערוצי ההפצה הקיימים כיום יימשכו, בתנאי שייושמו כל ההמלצות לגבי השקיפות כלפי החוסכים לגבי העמלות המשולמות לסוכנים (ראו להלן).

"ניגודי עניינים וחוסר שקיפות בעבודתם ובתגמולם של סוכני הביטוח"

המלצה נוספת של שראל וסורוצקין מתייחסת לערוצי ההפצה – אלה הקיימים ימשיכו, בתנאי שייושמו כל ההמלצות לגבי השקיפות כלפי החוסכים לגבי העמלות המשולמות לסוכנים.

בהקשר זה הם מייחדים במסמך חלק הקשור לסוכני הביטוח. השניים טוענים לניגודי עניינים וחוסר שקיפות בעבודתם ובתגמולם של סוכני הביטוח ורואים בכך בעיה חמורה. לדבריהם, הגישה הישירה שיש לסוכנים ללקוחות מעניקה להם יתרון מהותי כאשר הם משווקים מוצרי חיסכון מסוימים (במיוחד פוליסות חיסכון) על פני מוצרים אחרים. בנוסף, מבנה העמלות של סוכני הביטוח וחוסר השקיפות של העמלות מובילים לשורה של עיוותים הפוגעים בטובתו של המבוטח והחוסך.

השניים מבחינים בין שלוש הטיות הנוצרות לטענתם כתוצאה ממבנה תגמול הסוכנים: הטיה ליצרנים (גופים מוסדיים) מסוימים, הטיה למוצרים מסוימים והטיית מכירה.

"נדרשת הגברת משמעותית מאד של השקיפות כלפי החוסכים לגבי העמלות המשולמות לסוכנים וצמצום ניגודי העניינים בעבודתם של הסוכנים", מומלץ במסמך המפרט כיצד:

• לחייב כל גוף מנהל לשלם לכל סוכן עמלה אחידה (מבלי להטיל פיקוח על גובה העמלה האחידה). בכך, תפחת ההטיה בין מוצרים בעלי תכליות זהות, התחרות תתחזק, ויגבר התמריץ של הסוכן לתווך ללקוח את המוצר המתאים ביותר עבור הלקוח, מבין כל קבוצת מוצרים תחליפיים.

• לחייב את הסוכנים ואת הגופים המוסדיים לשקף ללקוח את העמלה המשולמת לסוכן. בכך, תשתפר יכולתו של הלקוח להפנים את מערך התמריצים הפועל על סוכן הביטוח ולפעול למען קבלת השירות הטוב ביותר עבורו. יש לדאוג שהעמלות והתגמולים יועברו בפורמט אחיד, תוך ציון התגמול הממוצע, כפי שקיים בדיווח עמלות בקופ"ג ופנסיה.

• לחייב כל גוף מוסדי לפרוס את העמלה המשולמת על ידו לסוכן הביטוח עבור העברת יתרות חיסכון של לקוח למספר רב של תשלומים חודשיים (לתקופה של לפחות 5 שנים, ורצוי אף 10 שנים), ולהתנות את המשך התשלום של עמלה זו, על פני זמן, בכך שיתרת החיסכון של הלקוח אכן ממשיכה להתנהל בגוף המוסדי שקיבל את ההעברה. זאת, על מנת לנטרל את ניגוד העניינים החמור שקיים היום בין התמריץ של הסוכן להעברה תכופה של יתרות חיסכון בין גופים מוסדיים לטובת הלקוח. לחילופין, ניתן לקבוע עמלה יחידה (ברורה ושקופה לחוסכים) שמהווה שיעור מהנכסים תחת ניהול עבור כל סוכן ולאסור עמלות "צירוף" או "פעולות".

• לחייב כל גוף מנהל לשלוח הודעה (מייל, אס.אמ.אס, וכו') ללקוח המבקש להעביר את יתרת חסכונותיו אל הגוף הזה ולפרט בהודעה זו את סך העמלה שיקבל לכיסו, בגין ההעברה, הסוכן שיזם את ההעברה. בהודעה זו תינתן הזדמנות ללקוח לבטל בצורה פשוטה ומיידית את הוראת ההעברה. רק במידה והלקוח לא ביטל את ההעברה תוך 24 שעות מקבלת ההודעה, יבצע הגוף המוסדי את ההעברה המבוקשת.

קובי סויסה

"אלימות רגולטורית וחקיקתית מהזן הנוראי ביותר כלפינו עצמאי הביטוח"

"פורום קהלת בנייר עמדה זה חושף את עמדותיו הרדיקליות שעלולים לייצר סכנה קיומית לציבור עצמאי הביטוח הקטנים והבינוניים ובשם גחמות רגולטוריות בלתי מבוססות לחסל דה פאקטו את מפעל חיינו", טוען סוכן הביטוח קובי סויסה שיוצא בחריפות נגד ההמלצות של הפורום. המסמך, יש לציין, עורר תגובות רבות באותן רשתות חברתיות, כשניכר החשש מפני אותן המלצות.

סויסה, המנהל מספר עמודים פופולריים ברשתות חברתיות של סוכני ביטוח, אינו חוסך במלות ביקורת קשות, תוך שהוא יותר מרומז שהפורום אינו בודד בהשקפתו ובמהלכיו: "הנייר סופג הכל ומכונת התעמולה האלימה החזקה והמתוקצבת היטב שכלולים בה גורמי מדינה בכירים, עיתונאים מטעם וגם גופי מחקר שחברו אליהם בכדי לפרק את העצמאים ולהקשות עליהם להתפרנס בכבוד באמצעות רגולציה אלימה וקביעת כללי משחק שאין לאף עסק שאינו טייקון לשרוד בהם. הכנסה של עצמאי הביטוח לזירת הגלדיאטורים שבה הסוף ידוע מראש הוא מעשה חמור ועוול נוראי שיש להעביר מן העולם באופן מיידי.

"פורום קהלת ולא בפעם הראשונה מצייד לדאבוננו עמדות שהמשמעות שלהן היא אלימות רגולטורית וחקיקתית מהזן הנוראי ביותר כלפינו עצמאי הביטוח. אני מקווה שההיגיון הבריא ינצח את האכזריות וההתעמרות בציבור משכיל וישר דרך".