"עיוות מס פגע משמעותית בתשואות של החוסכים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל"
במסגרת מרכז הראל לחקר שוק ההון, וכחלק מסדרת מפגשי "עושים שוק" בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התקיים לאחרונה דיון ב"פורום לחקר השקעות אלטרנטיביות", בראשותו של ד"ר משה ברקת, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומרצה בפקולטה לניהול, בנושא השפעות המיסוי על תשואות החוסכים וההשקעות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל, כתוצאה מסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.
בדיון הוצג מחקר חדש שכתבו ד"ר ברקת ורו"ח גיא לקן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון. המחקר הציג ממצאים המעידים על כך שקרנות הפנסיה וקופות הגמל השקיעו בשיעורים נמוכים בנכסים אלטרנטיביים בסקטור הנדל"ן והתשתיות בישראל, וזאת כתוצאה מסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שלפיו ההכנסות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל עשויות להיחשב כהכנסה מעסק, ועל כן להיות חייבות במס.
סעיף 9(2) נועד במקור להעניק פטור לקופות גמל (כולל קרנות פנסיה) בגין הכנסותיה, ובלבד שלא מדובר בהכנסה מעסק שקופת הגמל עוסק בו או מדיבידנד, ריבית או הפרשי הצמדה ששולמו על ידי חברה עסקית שבשליטתו. "לאור מגבלות כמותיות שרירותיות המסווגות לכאורה החזקות מעל 20% על ידי גוף פנסיה וגמל יחיד או 50% על ידי מספר גופים כקשר המייצר הכנסה מעסק, נוצר חוסר ודאות משמעותי לגבי סיווג השקעות מעל הרף כאמור וחבות המס בגינן. הדבר הביא להפחתה ולעיתים להימנעות משמעותית של קרנות פנסיה וקופות גמל מהשקעה בנדל"ן ותשתיות", מציין המחקר.
לדעת החוקרים, מדובר בתקלה משמעותית המשפיעה לרעה על החוסכים והשקעות הצמיחה בישראל. הם מבהירים, כי מדובר לא רק בהשקעות בנדל"ן ותשתיות, אלא גם בטכנולוגיה ובתחומים ריאליים נוספים.
לא רק החוסכים נפגעים – גם סכנה לפגיעה בכלכלה הישראלית
הממצאים העיקריים במחקר הראו כי קרנות הפנסיה וקופות הגמל נוטות להשקיע פחות בנכסים אלטרנטיביים בסקטור הנדל"ן והתשתיות, וזאת בהשוואה לתיק המשתתף אשר השקעותיו בנכסים הללו לא כפופים לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה. "הדבר הביא לפגיעה משמעותית של החוסכים בתשואות, וזאת לאור ביצועי היתר של ההשקעות הללו בעשור האחרון", כך על פי המחקר.
מעבר לפגיעה בחוסכים לפנסיה, הדבר עשוי לגרור גם השלכות משקיות רחבות היקף, בדמות תת השקעה בסקטור הנדל"ן המניב והיזמי ובסקטור התשתיות בישראל, שגם כך סובלות מהשקעות בהיקפים נמוכים בהשוואה בינלאומית, דבר שעשוי לגרום דה פאקטו לפגיעה בכלכלה הישראלית. "העיוות מתחדד לאור העובדה כי ההשפעה הפוטנציאלית של עיוות המס מצויה בעיקר בהשקעות בנכסים הממוקמים בישראל, ועל כן, דוחפת את הגופים המוסדיים להגדיל את ההשקעות של בסקטורים הללו דווקא בשווקים הזרים, ובכך מונעת זרימת השקעות חדשות לשוק המקומי, אשר כה חשובות למשק הישראלי בעיקר בעת הנוכחית," קובע המחקר.
רו"ח גיא לקן בהצגת המחקר | צילום: שלומי מזרחי
"קצב איטי יותר בהשקעות בפנסיה גמל בנכסים אלטרנטיביים"
במסגרת הפאנל המקצועי, שהתקיים לאחר הצגת המחקר, ציין ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי בקבוצת כלל ביטוח ופיננסים: "סעיף 9(2) מעסיק אותנו הרבה שנים וכבר בוצעו מספר פניות מטעם התאחדות חברות הביטוח לרשות המסים בנושא, האחרונה שבהם בסוף פברואר 24. עד כה לא הצלחנו להביא להקלות מבוקשות בסעיף".
בנסקי הוסיף: "הקושי שנובע מהסעיף התחזק לאחרונה לאור המגבלות על מכירת ביטוח מנהלים שלמעשה 'הרגה' את המוצר והפנתה את כספי החיסכון הפנסיוני לקרנות פנסיה וקופות גמל הכפופים לסעיף 9(2) ובכך הגבירו את הבעיה. התוצאה של הסעיף היא קצב איטי יותר בהשקעות בפנסיה גמל בנכסים אלטרנטיביים, שמייצר חשיפה נמוכה יותר מהרצוי ונמוכה אבסולוטית לעומת תיקי הביטוח – אלוקציית נכסים לא אופטימלית, והימנעות מביצוע עסקאות בתחומים מסוימים העשויים להיחשב הכנסה מעסק החייבת במס".
"רשות שוק ההון הבינה את החשיבות של השקעות מוסדיים בתחומי נדל"ן ותשתיות ואפשרה בתנאים מסוימים אחזקה של עד 49% בתאגיד נדלן ותשתיות. בפועל לא ניתן לנצל הקלה זו לאור סעיף 9(2) המגביל את חלק הפנסיה גמל לעד 20%", ציין בנסקי.
איציק טוויל, מנהל אגפי הנדל"ן והאשראי בקבוצת הראל, אמר כי "שיעור ההחזקה 20% לקבוצת מוסדי מגביל מאוד, שכן מאלץ צירוף משקיעים נוספים גם אם המוסדי רצה להשקיע יותר".
לדבריו, שיעור החזקה של 50% לכלל גופי (2)9 הוא אילוץ ממשי. "כיום לאור מגבלות אלוקציה שקיימות למוסדיים יש מניעה להשקיע לצד גופי פנסיה אחרים בשל מגבלת ה-50%. מדובר בגופים שההיקף שלהם משמעותי וגדל. הדבר מצריך את היזם/מנהל להביא משקיעים מחו"ל או הרבה משקיעים קטנים שאינם מוסדיים כדי לעמוד במגבלה. מדובר במגבלות ישנות שאינן תואמות את השוק הנוכחי בו תחום הביטוחים (משתתף) אינו צומח והנוסטרו אינו גדל. הצמיחה היא רק בגופי (2)9. אם לא יבוטל את הסעיף, ראוי לכל הפחות לעדכן את האחוזים הקבועים בו".
טוויל הוסיף כי "עמדת רשות המסים להצדקת הסעיף היא מניעת הפליה לטובת הגופים המוסדיים על חשבון היזם הבודד, אולם תפיסה זו שגויה. זאת משום שבפרויקט מוצלח היזם הוא זה שמתעשר, בעוד המוסדי משיא תשואה לעמיתים והמבוטחים (ולא לאדם בודד), ולכן הרבה יותר שוויוני וצודק בראיה רוחבית ומשקית".
גדי בן חיים, מנהל תחום השקעות הנדל"ן בקבוצת מנורה מבטחים: "עוד לפני 18 שנים כשהיקף הכספים המנוהלים היה קטן בהרבה התעוררה השאלה ומאז נותרה תלויה. נשפכו הררי דיו על אינספור חוות דעת בתחום המיסוי, אך אין הכרעה בנושא. אי הוודאות היא האויב הראשי של שוק יעיל ומשוכלל. המוסדיים נאלצים לדחות השקעות טובות על מנת להימנע מחשיפת מס. ב-2012 על מנת לעודד כניסת גופים מוסדיים לתחום הדיור להשכרה, עברה חקיקה הפוטרת מוסדיים מהכנסות שוטפות בפרויקטים מסוג זה. עם זאת, לא ברור האם מכירת הדירות בתום ה-20 שנה חוסה בגדר (9)2".
מפסידים פרויקטים אטרקטיביים בנדל"ן
ניר טואף, מנהל תחום הנדל"ן בבית ההשקעות מיטב: "יזמים פונים אלינו כאל משקיע פיננסי שצפוי להביא את רוב הסכום הנדרש לפרויקט/לנכס. לכן, מגיעים אלינו יזמים עם פרויקטים גדולים ומשמעותיים מתוך כוונה שניקח בהם נתח השקעה גדול. כתוצאה ממגבלות הסעיף אנו לא יכולים להשקיע מעבר ל-20%, מה שמייתר מבחינת השותף את השתתפותנו בפרויקט… גם לקחת שותף אקוויטי מוסדי נוסף בישראל לא כדאי, כי אז מתקיימת המגבלה השנייה בסעיף, של מספר מוסדיים ישראלים שאינם יכולים לעלות על 50% מההשקעה. נראה שהסעיף גורם לכך שמשקיעים מוסדיים יפסידו פרויקטים אטרקטיביים כתוצאה מהגבלותיו".
"הגבלת ה-50% של כל הגופים המוסדיים הישראלים בפרויקט הרבה פעמים אינה פרקטית. באופן עקרוני יתכן שגופים אינם מודעים למשקיעים מוסדיים אחרים המשתתפים בקרן מסוימת או שגוף מצטרף לקרן במועד מאוחר יותר והוא עשוי בשוגג לפגוע בשאר המשקיעים המוסדיים בקרן במידה ובמשותף עברו את מגבלת ה 50%. למוסדיים אין שליטה על הצטרפות משקיעים נוספים ונראה לא הוגן שיפגעו מכך בדיעבד" הוסיף טואף.
המדינה מתמרצת השקעות בחו"ל
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: לצערי, הוראות הרגולציה, ובהן המגבלות הנובעות מסעיף 9(2) מתמרצות כיום השקעה באפיקים אלטרנטיביים דווקא בחו"ל במקום בכלכלת ישראל. בעיני זהו מצב לא סביר. חשוב שהמדינה תעודד השקעות בישראל ובוודאי שלא תייצר ארביטראז' רגולטורי אשר מעודד דווקא השקעה בחו"ל. ארביטראז' זה בא לידי ביטוי בעיוות הקיים בסעיף 9(2) ובהוראות אחרות בהיבטי מיסוי ובהיבטים נוספים – המתמרצים השקעה של הגופים המוסדיים באפיקים האלטרנטיביים דווקא בחו"ל".
ספיר הוסיף: "מעבר לפגיעה בעמיתים, מדובר בפגיעה מאקרו-כלכלית במשק. לאחר ה-7 באוקטובר חשוב במיוחד לעודד השקעות בישראל ובכך לסייע ביצירת הצמיחה הנדרשת למשק בשעת משבר זו".
כתבות נוספות
דוח של סיילספורס: 65% מהלקוחות מאמינים ש-AI יזרז עסקאות פיננסיות
בנק ירושלים העביר לישראכרט הצעה משופרת נוספת לרכישתה למרות שכבר חתמה עם דלק
נס פייר ווליו היא הספק חדש המשערך נכסי חוב שאינם סחירים של הגופים המוסדיים
כלל ביטוח משיקה כרטיס אשראי
תעשיית קרנות הנאמנות בגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2024: 9.1 מיליארד שקלים בינואר
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות סיסמה קבועה)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת