דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, השתתפה היום (ג') בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, בנוגע להגבלת ההוצאות הישירות של המוסדיים על השקעות במכשירים פיננסיים משוכללים, בעיקר בשווקים בחו"ל. "האחריות שלנו היא על מה שיישאר בסופו של דבר לעמיתים כשיפרשו לגמלאות", אמרה סלינגר. "כל חיתוך בחיסכון הפנסיוני משמעותו צמצום יכולת התמודדות של הפרט בשנות הפנסיה. הכנסת קבעה תקרת דמי ניהול, אך לא מגבלה להעברה לניהול חיצוני. באופן עקרוני ניתן להוציא את כלל הכספים לניהול חיצוני, ולהטיל על החוסכים את ההוצאות. הגופים המוסדיים מנהלים 1.1 טריליון שקלים, סכום שגדל ב-10% מדי שנה, תיק עצום שלא יכול להתנהל רק בישראל. אנחנו לא מצפים שגוף יתמחה בכל סוגי ההשקעות ובכך איננו חריגים ביחס למה שנעשה בחו"ל. סך העמלות שמשלם העמית הישראלי אמנם גבוה יחסית לעולם, אך לא הכי גבוה. רוב החברות אינן מגיעות כיום לרף של 0.25% הוצאות ישירות, ואנחנו מציעים לקבוע את זה כרף עליון".
סלינגר התייחסה להעלאת התקרה, ברגע האחרון, מ-0.15% ל-25%, באומרה: "אין לנו כוונה ליצור זעזועים בשוק, ולכן לא הגבלנו לפחות מכך". זאת, בעוד יום לפני ההכרזה על השינוי הודתה סלינגר כי היתה חשופה ללחצים פוליטיים רבים בנושא. "אני עדיין לא מצפה ליצור התמחויות מאוד ייחודיות, אך כן בכל תחומי ההשקעות בישראל. זה לא כסף שהולך למוסדיים, אלא למנהלים חיצוניים", הוסיפה סלינגר. "ב-5 השנים האחרונות אנחנו לא רואים ערך מוסף להשקעות הללו. לא ניתן לומר באופן גורף שיש כאן משהו מניב לציבור הכולל".
סלומינסקי ציין כי העמדת ההגבלה על שיעור של 0.25%, נוסף על תקרת דמי הניהול שעומדת על 1.05%, הינה פשרה מקובלת, על אף שהביע התנגדותו הנחרצת לעצם האפשרות לכפל דמי הניהול. "תקרת דמי הניהול 1.05%, אך יש חברות שיש להן כספומט – החוסך, ומחייבות אותו בעמלות נוספות מבלי שהסכים לכך. המוסדיים טוענים שהם יודעים לטפל במכשירים סטנדרטיים בשוק ההון, אך לא במכשירים משוכללים, ועל כן פונים לגורמים חיצוניים אך לא משלמים מהרווחים העצומים שמפיקים על הייעוץ. גם כך הם מנהלים 30% מהכספים באג"ח מיועדות ב-4% תשואה. אם כך, האם זקוקים להם ל-70% הנותרים, אם כל דבר מורכב מוציאים החוצה? הם מרוויחים הון עצום עם משכורות מנופחות למנכ"לים, ולא הצליחו עד היום להכשיר אנשים מקצועיים לטיפול בתעודות הסל, אז מפנים החוצה וגובים מהעמיתים, למרות שיושבים על בנק של 1.1 טריליון שקלים".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שוב יצא בפומבי נגד המהלך אותו מקדם האוצר: "זוהי הפעם ראשונה בה אני מופיע כדי להתנגד להצעת רגולציה ממשלתית. ההצעה להגביל את ההוצאות הישירות תפגע בעמיתים, מדובר בטעות קונספטואלית. זוהי רגולציה מאוד קיצונית: נשלם פחות ונקבל הרבה הרבה פחות. יש להבין שעיקר המימון בישראל יגיע מהמערכת הפנסיונית שצומחת בקצב עצום, מערכת שגדולה על מדינת ישראל ולכן יש להשקיע בחוץ, כפי שקורה למשל בסינגפור. צריך שהכסף יושקע בחכמה בעולם. מדובר בחיסכון לטווח ארוך, שבשונה מחיסכון לטווח הקצר, ההשקעה איננה על מכשירים נזילים, כי הכסף צריך להיות נזיל למשקיעים. היתרון במקרה זה טמון בכך שזהו כסף לטווח הארוך, וניתן להפיק תשואות הרבה יותר גבוהות. אם אתם חושבים שמנהלים אינם יודעים מה הם עושים – יש לבצע הלאמה, ולהעביר למדינה. אבל אז צריך לזכור שבפעם האחרונה זה הסתיים בתספורת הכי גדולה אי פעם בתולדות ישראל: 120 מיליארד שקלים, שמימן משלם המיסים. אני אישית, כחוסך, מעדיף שמוציא יותר ונותן לי חשיפה לעולם".
לדברי קנדל, המהלך ימנע חשיפה של משקיע ישראלי לקרנות טובות שלא ישנו את המבנה שלהן בשביל המשקיע הישראלי הקטן. "החוסך הישראלי יהיה נחות ביחס לעולם" הוא טען. "זוהי גם רגולציה שקל לעקוף: נקבל דווקא גופים שיתאגדו בצורה אחרת וייתנו מוצרים אחרים שלא ייקראו דמי ניהול, אך אכן יבצעו את אותו הדבר תחת שם אחר. אם רוצים לעשות רפורמה שתנהל את ניהול הכספים והתחרותיות, יש לקיים ועדה שתשמע את התעשייה. עובדתית לא מצאנו באף מקום בעולם שלניהול כספים חיצוני משולם מדמי ניהול של עצמם. במשק האמריקאי דמי הניהול נמוכים, ואז הכל נעשה באופן ישיר. אנחנו צריכים לעודד את הגופים ללכת הרבה יותר לעולם, כי רוב הכלכלה שאנחנו רוצים להשקיע בה נמצאת מחוץ לישראל".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), ציינה כי "צריך לרכוש מומחיות ולהשקיע בחו"ל. הויכוח היחיד הוא מי צריך לשלם את המחיר. הגופים המוסדיים לא ייפגעו אם נשית עליהם את המגבלה. העושק הזה של כספי הפנסיה של הציבור צריך להגיע לסיומו".
הכרעה בנושא צפויה בוועדת הכספים בשבוע הבא.