סוכני הביטוח זועמים על דברי שר האוצר: "למה להעניש אותנו?"


פרשת סלייס גמל, אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות בישראל, ממשיכה לעורר דיון ציבורי רחב. השבוע התייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לנושא במליאת הכנסת, והטיל אחריות מסוימת על סוכני הביטוח בטענה כי חלקם כיוונו חוסכים לאפיקים מסוכנים מתוך אינטרסים כלכליים. הוא גם ציין כי הממשלה מתכננת לקדם חקיקה להגבלת תמריצים לסוכנים.
אולם, דבריו עוררו זעם בקרב סוכני ביטוח, שמרגישים כי הם נענשים שלא בצדק על פרשה שבה מעורבותם הייתה שולית. לטענתם, יש להתמקד בשיפור הפיקוח ובחיזוק רשות שוק ההון במקום להכתים ענף שלם.
שר האוצר, שענה בכנסת לשאילתות של ח"כ מירב כהן בנושא פרשת סלייס, אמר: "יש לקחים חשובים מפרשת סלייס בנוגע להתנהלות סוכני הביטוח. אנחנו רואים מקרים שבהם חוסכים הופנו לאפיקי השקעה מסוכנים מתוך אינטרסים כלכליים של הסוכנים עצמם. כדי למנוע זאת בעתיד, יש לבחון צעדים רגולטוריים שיבטיחו שהכוונת החוסכים תהיה נקייה משיקולים זרים".
תגובות נזעמות של סוכנים על דבריו של סמוטריץ' לא איחרו להגיע ברשתות החברתיות. "מי מספר לשר האוצר שסוכני הביטוח חשפו את המקרה למראה מחדל הרשויות? מי מספר לו תגמול בגין IRA אסור כיום וכל התגמול צמח מחברות שהוקמו באופן ייעודי לטובת הניוד? מי מסביר למר סמוטריץ שאין קשר לאפיק, אין קשר לסוכנים, אין קשר אלינו. למה הרע השקרי הזה?".
עוד נכתב כי רק חלק מזערי מאוד מסוכני הביטוח היו מעורבים בפרשה, כאשר מספר הרבה יותר גדול של סוכנים התריעו עליה – "למה מגיע לנו עונש?".
"לא שמעתי מעולם אמירה על כל הקבלנים בגלל מקרה ענבל אור, או על הבנקאים בגלל מקרה אתי אלון. המקרים הם נקודתיים, השימוש ברישיון הסוכן שימש כצינור להעברת הכסף לסלייס (לפי תקנות הרגולציה), התגמול או ההנאה נבעה וקמה מחברות החוץ", נכתב.
סוכני הביטוח מדגישים כי השימוש ברישיון הסוכן בפרשת סלייס היה טכני בלבד, בהתאם לתקנות הרגולציה הקיימות. "תגמול בגין IRA נאסר כבר כיום", מסביר אחד מהם, "וכל הרווחים בפרשה נבעו מחברות חוץ שהוקמו במיוחד לצורך הניוד".
לדבריהם, אין הצדקה להכתים ענף שלם בשל מחדל נקודתי שבו מעורבים רק בודדים, כפי שלא הכתימו ענפים אחרים בגלל פרשות נקודתיות.
צורך דחוף בשיפור מנגנוני הפיקוח והאכיפה בשוק ההון
במקום להטיל מגבלות נוספות על סוכני הביטוח, גורמים בענף מציעים להתמקד בחיזוק רשות שוק ההון ובשיפור יכולות הפיקוח שלה. דוח מבקר המדינה האחרון הצביע על כך שתקציב הרשות נמוך משמעותית בהשוואה לרגולטורים פיננסיים אחרים – 124 מיליון שקלים בלבד לשנת 2025, לעומת תקציב של 219 מיליון שקלים לרשות ניירות ערך.
המבקר המליץ להגדיל את תקציב הרשות ולשפר את תהליכי הביקורת שלה, כולל קיצור משך הזמן לביצוע ביקורות והטמעת מנגנוני מעקב אחר תיקון ליקויים. "חיזוק הרשות יאפשר פיקוח יעיל יותר על כספי החוסכים וימנע מקרים דומים בעתיד", אומרים סוכני ביטוח.
הדיון הציבורי סביב פרשת סלייס חושף צורך דחוף בשיפור מנגנוני הפיקוח והאכיפה בשוק ההון הישראלי. במקום להטיל מגבלות נוספות על סוכני הביטוח, יש להתמקד בהגדלת המשאבים של רשות שוק ההון ובשיפור תפקודה. "אם רוצים למנוע פרשות נוספות כמו סלייס, צריך להשקיע ברגולטור ולא לפגוע באלו שעושים את עבודתם נאמנה", מדגישים סוכנים.
השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם הממשלה תאמץ את המלצות המבקר ותפעל לחיזוק רשות שוק ההון – או שתבחר בדרך הקלה של הטלת מגבלות נוספות על ענף הביטוח כולו. ימים יגידו כיצד תתפתח הפרשה ומה יהיו השלכותיה על השוק הפיננסי בישראל.
כתבות נוספות
בעמדת מיעוט: עמית גל מתנגד למסקנות הביניים של הוועדה לבחינת ארביטראז' רגולטורי ומיסויי במכשירי חיסכון לטווח קצר ובינוני
דחייה במועד העברת כספים בקופות גמל בשל עדכון מערכת המסלקה הפנסיונית
אחידות ושקיפות בגופים המוסדיים: רשות שוק ההון מחדדת כללי הדיווח על פניות ציבור
התנגשות נוספת בין עמית גל לשלמה אליהו
ביהמ"ש דחה טענות של הפול למרמה: "תפקוד גבוה אינו שולל מוגבלות"
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות סיסמה קבועה)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת