נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס בדבריו בישיבת הממשלה, בין היתר לעניין העלאת גיל הפרישה לנשים ולביטול הדרגתי של האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, שנכללת בין הרפורמות שאושרו הבוקר (ב') במסגרת תקציב המדינה לשנים 2021-2022.
לדברי פרופ' ירון, המהלך המוצע לביטול הדרגתי של איגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה והחלפתן בהתחייבות ממשלתית עשוי להוליך לחיסכון ניכר בהוצאה התקציבית של הממשלה בהשוואה למנגנון הנוכחי. "עם זאת", אמר, "חשוב שהמהלך הפיננסי המוצע ילווה בביטחונות מספקים לכך שבעת הצורך – ככל הנראה בזמן משבר בשווקים – הממשלה אכן תעמיד את הסכומים הנדרשים לשיפוי החוסכים. יצירת מכשיר פיננסי – אג"ח הפרשים – שיעגן את התחייבות הממשלה, יגדיל את הוודאות לחוסכים שכך יהיה ויאפשר את הצלחת המהלך, שהצלחתו תימדד לא רק בחסכון התקציבי ממנו, אלא גם בתחושת הביטחון של החוסכים בקרנות הפנסיה".
"במקביל תוכל הממשלה להקצות לחשבון הייעודי את הסכומים הנדרשים לפי הערכות הסיכון שיבצע החשב הכללי. אציין כי בנק ישראל לא קיבל את הנתונים הדרושים לחישוב הסיכונים של המתווה במועד שיאפשר תגובה פרטנית יותר כעת, אך נשמח לעמוד לרשות הגופים הרלוונטיים לצורך זה", אמר הנגיד בישיבת הממשלה.
לדבריו, ההעלאה המוצעת של גיל הפרישה לנשים תאפשר – על פי ניתוח של בנק ישראל – לשפר את עמידות המוסד לביטוח לאומי לאורך זמן בלי העלאה של דמי הביטוח. "על פי ניסיון העבר, שתועד במחקרים של בנק ישראל, המהלך גם יתרום להגדלת התעסוקה של נשים בגיל הרלוונטי, וגם בגילים שנמוכים מגיל הפרישה המותנה. אלו מהלכים חשובים על רקע התארכות תוחלת החיים, והם גם תואמים את הנעשה כמעט בכל המדינות המפותחות האחרות", ציין הנגיד.
הוא הוסיף כי "חשוב שההעלאה המוצעת היא הדרגתית, כדי לאפשר לנשים המושפעות ממנו להיערך, וחשוב לא פחות ללוות אותה בצעדים שיתמכו בהכנסת הנשים שדחיית קצבת 'תושב ותיק' תיפגע באופן ניכר בהכנסתן – בעיקר אלו ששכרן נמוך או שייפלטו מהעבודה. בנוסף, חשוב להרחיב בהיקף ניכר את מערך ההכשרות המקצועיות בתקצוב ממשלתי לאוכלוסייה המבוגרת – למשל מגיל 50 ומעלה – כדי לאפשר למבוגרים להתאים את כישוריהם, ואולי גם את מקום תעסוקתם, לקריירה המתארכת".