ביוזמת אוניברסיטת בן גוריון, בית הספר לקיימות והמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, נערך אתמול (ג')  כנס חשוב וראשון מסוגו בישראל, תחת הכותרת "כסף ושינוי אקלים". הכנס התמקד בקשר הקריטי שבין תחום המימון וההשקעות לבין ההתמודדות עם משבר האקלים הגלובלי – נושא שהולך וצובר משקל מרכזי בשיח הבינלאומי.

את הכנס פתח נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, בהצהרה חד-משמעית: "שינוי האקלים איננו רק אתגר מדעי או סביבתי – זהו בראש ובראשונה אתגר מדיני ופוליטי. רק שיתוף פעולה בין מדינות, קהילות וארגונים יוכל לייצר שינוי אמיתי".

אחד הרגעים המרכזיים בכנס היה הצגת דוח מקיף על ידי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שסקר שורת ליקויים ועיכובים במדיניות האקלים של מדינת ישראל. בין הממצאים הבולטים:

• רק 9% מהחברות הציבוריות בישראל מפרסמות דוחות ESG – כלי ניהולי קריטי להשקעות אחראיות המשלב שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשליים.

• המדינה ממשיכה לסבסד דלקים פוסיליים, ללא מדיניות מס פחמן וללא חזון אקלימי מגובש מצד משרד האוצר.

• בנק ישראל ורשות החדשנות אינם מציגים מדיניות פרואקטיבית או תמיכה מספקת בטכנולוגיות אקלימיות.

• מערכת המיסוי ברכב אינה תואמת מדיניות סביבתית – רכבים מזהמים אינם ממוסים כראוי, ורכבים חשמליים פטורים ממס נסועה.

• רשויות ניקוז אינן יכולות לבטח את עצמן – והמדינה לא מציעה מענה רגולטורי.

• מוסדות להשכלה גבוהה מנהלים השקעות בהיקף של כ-17 מיליארד שקלים – אך לא כולם מאמצים קריטריונים של קיימות בהשקעות.

אנגלמן ציין כי "למרות שלשר האוצר תפקיד מכריע בנושא תקצוב ירוק, משרד האוצר בולם יוזמות ואת קידום חוק האקלים ובכך אינו משלים את מחויבויות ישראל והמלצות ה-OECD. משרד האוצר אינו פועל מספיק לקידום מדיניות תקצוב ירוק בקרב משרדי הממשלה. על שר האוצר לגלות מעורבות ולפעול לגיבוש מדיניות  להתמודדות עם משבר האקלים וכן לוודא כי הגופים הרגולטוריים עוסקים בנושא האקלים".

נציגות בינלאומית בלטה בדמות שגריר דנמרק בישראל, תומס ווינקלר, שהציג את ההצלחות של מדינתו: 93% מהציבור הדני משתתף באופן פעיל במחזור, בזכות מדיניות ממשלתית חכמה וגיוס של התעשייה לרווח כלכלי מהשינוי הירוק. השגריר קרא לישראל לאחד כוחות בין ממשלה, מגזר עסקי, אקדמיה ודיפלומטים – כדי לקדם מדיניות סביבתית רחבה ואפקטיבית.

יוני ספיר, מנכ"ל חברת FUTURE, הציג את הפן הכלכלי של שינוי האקלים: אירועי אקלים קיצוניים גורמים לנזקים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים – לא רק בתשתיות, אלא גם בביטוח, בתקציבי מדינות ובעסקים קטנים וגדולים כאחד. הוא קרא לגופי ממשל ולמוסדות פיננסיים להיערך מראש, להשקיע במניעה, הסתגלות ועמידות כלכלית מול האיומים.

לאורך הכנס התקיימו פאנלים מגוונים שעסקו בסוגיות בוערות: מגמות גלובליות באקלים הפיננסי; סיכונים פיננסיים ואקלימיים – תפקיד הגופים הפיננסיים; הפילנתרופיה ככוח מניע בהתמודדות עם שינוי האקלים; רגולציה, חקיקה והאתגרים שמביטה העתיד.

בכנס השתתפו גם השרה להגנת הסביבה לשעבר וראש המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב תמר זנדברג, נשיא קרן מיראז' דיוויד מיראז'; מנכ"לית הקרן ניקול הוד סטרו; השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ השגריר גדעון בכר, יו"ר הוועדה המייעצת מרכז אריסון ל-ESG, לשעבר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן; רקטור אוניברסיטת בן גוריון בנגב פרופ' חיים היימס, סגנית ראש מנהלת סביבה ומתאמת אקלים ומימון ירוק ב-OECD מתילד מגר ועוד.

הכנס העלה מסר ברור: משבר האקלים אינו "בעיה של הסביבה", אלא אתגר מערכתי שמשפיע על כלכלות, חברות ועתיד האנושות כולה. כדי להתמודד איתו נדרשת גישה רב-תחומית – שבה כל שחקן במערכת הפיננסית, הציבורית והחינוכית לוקח אחריות. השקעות אחראיות, רגולציה חכמה, שיתוף פעולה בינלאומי והעלאת מודעות – הם אבני הדרך לשינוי.

• הכותב הינו מומחה למצבי חירום ומשבר