הצרות הגיאופוליטיות שמקיפות אותנו בתקופה האחרונה משכיחות מעט את הצרה הגיאוגרפית שמאיימת על חיינו ורכושנו, והיא הצפי של המדענים להתרחשותה של רעידת אדמה. אברהם אבינו, שהגיע מבבל, הביא את משפחתו לארץ המובטחת, שעובר בה השבר הסורי אפריקאי. עוד בתקופתו התרחשה בארץ רעידת אדמה שהחריבה את העיר סדום.

מאז, התרחשו בישראל רעידות אדמה נוספות ובהן רעידת האדמה בעיר צפת בשנת 1927. מדענים צופים התרחשות של רעידת אדמה נוספת המהלך המאה הנוכחית, בדומה לרעידות האדמה בסוריה וטורקיה שגרמו להרס גדול של רכוש ולנפגעים.

החוק במדינת ישראל אינו מבטיח פיצוי במקרה של רעידת אדמה

מדינת ישראל אינה מחויבת על פי חוק לפצות את האזרחים במקרה של רעידת אדמה. הביטוח במסגרת קרן הפיצויים של מס רכוש ניתן  רק במקרים של נזק שנגרם בשל פעולות איבה נגד מדינת ישראל ופעולות מלחמה.

החוק לפיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), תשמ"ט-1989 מחייב קיומו של ביטוח כתנאי לפיצוי והוא מוגבל לכיסוי נזקים שמבוטחים ע"י קנט (קרן נזקי טבע). וראו זה פלא הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מוציאה מכלל כיסוי ביטוחי (חריג בפוליסה) אירוע שנגרם על ידי … רעידת אדמה. כן אתם קוראים נכון! הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות אינה מכסה מפני נזק שנגרם בשל רעידת אדמה למרות שאין מחלוקת על כך שרעידת אדמה מהווה נזק טבע. לחילופין חוק נפגעי אסון טבע מגביל את הכיסוי לביטוח המסחרי, ככל שקיים, וכאמור, הביטוח המסחרי יכול שלא יכלול כיסוי לנזקי רעידת אדמה, כך שגם מחוק נפגעי אסון טבע לא תבוא הישועה.

שש הבעיות בביטוח נזקי רכוש בשל רעידת האדמה בישראל

הביטוח הקיים מפני רעידת אדמה בישראל נערך על בסיס וולונטרי, לפי שיקול דעתו הבלעדי של בעל הרכוש או בעל השעבוד לרכוש כאשר הביטוח נסמך על מבטחי משנה שמושבם מחוץ לגבולות המדינה. שש הבעיות העיקריות של הביטוח הן:

א'. היעדר תוכנית ארצית להצלה ושיקום – דבר שיקשה על ההצלה, הערכה ואמדן של נזקים והשיקום ויביא להפסד כלכלי בשל התמשכות הנזק התוצאתי שיגרם בשל רעידת האדמה.

ב'. היעדר סכום ביטוח לערך הקרקע – בביטוח שמבוסס על עלות ההקמה מחדש בלבד ללא ערך הקרקע והיסודות בביטוח של דירות שנמצאות בבתים משותפים שרק חלק מהדירות מבוטחות ובעלי הדירות לא רכשו כיסוי לסכום ביטוח נוסף שמשלים לשווי השוק של מבנה הדירה.

ג'. התקופה הקצרה יחסית שנקבעה בביטוח הדירות (12 חודשים) להשלמת כינון של מבנה הדירה.

ד'. סכום ההשתתפות העצמית העומד על 10% מסכום הביטוח (ולא מהנזק – נא לשים לב!) עם כיסוי מקסימאלי של 5 מיליון שקלים לאתר, בשל אילוצים של ביטוח משנה.

ה'. תעריף אחיד ללא התייחסות לטיב הסיכון.

ו'. היעדר רישום לצבר סיכונים שמבוטחים במקום אחד, כך שקביעה מדויקת של חשיפה לסיכון של חברת הביטוח אינה אפשרית. 

מנהרת הזמן

הצורך בהכנה של תוכנית פעולה ובהקמה של קרן לכיסוי נזקי רעידת אדמה לא רק שאינו נתון במחלוקת אלא שבמהלך השנים, ניתנו לגביו המלצות מגורמים בכירים ביותר בענף הביטוח בישראל וגורמים בכירים לא פחות גם מחוץ לענף הביטוח כמו ממשלת ישראל ומבקר המדינה:

1969 – מיכאל נוסבוים, ז"ל, מנכ"ל חברת הסנה ויו"ר איגוד חברות הביטוח, מסר לכתב דבר, כי מבטחי המשנה בחו"ל חוששים מפני סיכון רעידת אדמה בישראל ואפילו תובעים להקים קרנות לביטוח מפני סיכון רעידת אדמה:

1989 – ריצ'רד ערמון, יו"ר הסנה: תבע להקים קרן ממלכתית לביטוח נזקי רעידת אדמה בעקבות רעידת האדמה בסן פרנציסקו מתוך חשש שחברות הביטוח בישראל יאלצו להגדיל את התשלומים למבטחי משנה בחו"ל בעשרות מיליוני שקלים.

2003 – פרופ' יהודה כהנא: יש לעודד הקמת מנגנון של צבירת עתודות ביטוח על-ידי המבטחים שיהיה קרן לשנים רבות פטורה ממס ולא תיכלל ברווח השנתי של החברות.

2010 – דוח מבקר המדינה: מבקר המדינה המליץ, כי ניהול סיכוני רעידת אדמה ייעשה ע"י  קרן הפיצויים עפ"י עקרונות מקובלים בעולם הביטוח, ובכלל זה יצירת זיקה ביטוחית ברורה בין תשלומים הנגבים מהציבור ובין תשלום הפיצויים, ניהול סיכונים הכולל בין היתר היערכות ביטוחית על מנת לעמוד בדרישות החוק, הכנת תרחישי ייחוס של נזקי מלחמה, קביעת סכום היתרות שיש לצבור בקרן ורמת הנזילות הנדרשת, רכישת ביטוח משנה בחו"ל, הסתייעות בשירותים מקצועיים של אקטואר ככל שניתן, הנפקת כתבי כיסוי לפי הצורך ותמרוץ התקנת אמצעים למניעת נזקים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד האוצר להפעיל, באמצעות הכלים העומדים לרשותו, מנגנוני פיקוח על פעילות הקרן, כמקובל בתחום הביטוח.

2011 – ממשלת נתניהו: נתקבלה החלטה לקדם היערכות פיננסית וביטוחית לפעולות הנדרשות להתמודדות עם נזקי רעידות אדמה. בעקבות ההחלטה, נקבעו המלצות להקמת קרן.

2018 – מבקר המדינה: בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.

2023 – מבקר המדינה: המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.

מי השחקנים?

בעלי העניין בהכנה של תוכנית פעולה ובהקמת הקרן, לדעתי, הם:

א'. ממשלת ישראל – שבמקרה קיצון תידרש להיכנס מתחת לאלונקה ונכון לעכשיו לא הכינה את עתודה כלכלית שהיא לצורך התמודדות עם הסיכון בנוסף להיעדר תוכנית פעולה מסודרת לעת צרה.

ב'. בנק ישראל.

ג'. בעלי משכונות – כאשר המבנים משמעים כמשכון – בראשם הבנקים בישראל.

ד'. בעלי נכסים.

ה'. חברות הביטוח – המשלמות סכומי עתק לביטוח משנה ולמעשה מוציאות כספים מהמדינה.

ו'. מרכז השלטון המקומי וראשי רשויות מקומיות.

ז'. צבא הגנה לישראל.

ח'. כלל אזרחי המדינה – אילו הייתה קיימת קרן, כספי הפרמיות המשולמים למבטחי משנה, היו יכולים להיות מושקעים במדינה ומשמשים לפיתוח הארץ (כפי שחזה בשנת 1929 זאב ז'בוטינסקי, סגן נשיא וגזבר חברת הביטוח הישראלית הראשונה, "יהודה"). 

השלב המעשי – על איזו קרן מדברים?

האם קרן אחת או מספר קרנות? מה יהיו הכללים, מי ינהל ומי יפקח? קיימות מספר אפשרויות:

א'. מתן פטור ממס – על כספים שיופקדו בקרן אשר היו מיועדים או אשר יכולים להיות מיועדים לתשלום בעבור ביטוח – כך שמדובר על הוצאה שהיתה פטורה ממס ככל שהיתה משולמת בעבור ביטוח. מתן פטור ממס יעודד גופים שונים אבל אינו מצריך הקמה של קרן מרכזית אחת לכל המשק, כך שנושאים משותפים לכלל האוכלוסייה, כמו למשל הטיפול בפינוי, שיקום תשתיות וכו' יטופלו ע"י מספר גורמים במקביל באופן שאינו מתואם ועשוי להביא להתנגשויות או לכפילויות או שלא יטופלו בכלל.

ב'. קרן ממשלתית – דבר שיצור ניגוד עניינים עם חברות הביטוח בכל הקשור לסיכונים הזוכים כיום לכיסוי ביטוחי ככל שיהיו כלולים הכיסוי שייתנן ע"י הקרן, אלא אם כן, יווצר מנגנון הדומה לזה שנקבע בחוק לפיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), תשמ"ט-1989 לפיו קיומו של ביטוח מהווה תנאי מוקדם לפיצוי על ידי הקרן שיינתן להוצאות שאינן מכוסות במלואן או בחלקן על ידי הביטוח.

ג'. קרן משותפת לכל בעלי העניין – קרן כזאת עשויה להחליף את הביטוח והיתרון הוא בטיפול מתואם בכל הנושאים שמעורבים בהם כל המשתתפים בקרן.

הפיקוח – קרוב לוודאי שייעשה על ידי הפיקוח על הביטוח או על ידי בנק ישראל או בשיתוף פעולה ביניהם. 

השלב המעשי – כיצד מתחילים?

הקמת הקרן אמורה לדעתי להתקיים ביזמתו של הפיקוח על הביטוח או של בנק ישראל בזימון של נציגים מכל אחד מבעלי העניין לצורך הקמה של קבוצת עבודה שתכין את נייר העבודה שיציג את המטרות ואת המתווה של הקרן.

לפי הפרקטיקה המקובלת כיום, ניתן לשער שחלק לא מבוטל של העבודה ייעשה בעזרה של בינה מלאכותית, דבר שיביא לחיסכון ניכר בזמן שיושקע על ידי המשתתפים.

לאחר שתיווצר הנהלה, יוקמו קבוצות עבודה נוספות כאשר כל קבוצה תהיה אחראית על תחום מסוים: קבוצה שתטפל בתחום האקטוארי, קבוצה שתטפל בתחום הטיפול בנושא הערכת נזקים, קבוצה שתפל בנושא השקעות, קבוצה שתטפל בנושא התשתיות, קבוצה שתטפל בנושא החלוקה של המשאבים וכו'. 

לסיכום

ב-7 באוקטובר 2023 גילינו בהפתעה גמורה עד כמה לא היינו מוכנים לקדם את האסון מעשה ידי אדם שהתרחש עלינו בבוקר חג שמחת תורה. מעבר לפינה מצפה לנו רעידת אדמה שהיא אסון טבע שגם לגביה יש לנו אינדיקציות שונות לגבי ההיתכנות התממשותה אבל אין לנו מידע לגבי המועד שבו תתרחש עלינו ומה תהינה התוצאות. מה שידוע בשלב זה הוא שרעידת אדמה בישראל עשויה להתרחש בתקופה הקרובה, ואנו איננו מוכנים.

לאור האמור, יצירת תוכנית עבודה להתמודדות עם רעידת אדמה בישראל ויצירה של קרן לפיצוי בגין נזקי רכוש, הם צו השעה.

• הכותבת הנה מקימת מוזיאון הביטוח בישראל ויועצת לניהול סיכונים ותביעות בביטוח כללי