תזכיר חוק לתיקון חוקי מסים שפרסם השבוע משרד האוצר שנועד לתקן את פקודת מס הכנסה, צפוי להשפיע משמעותית על גובה הפטור במשיכת קצבה פנסיונית – אם בסופו של תהליך יהפוך לחוק.

באוצר מסבירים שכחלק ממאמצי הממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים וכדי לשמור על המסגרות הפיסקליות המתוכננות לשנים 2025-2027, הוצגו לאחרונה מספר הצעות לתיקוני חקיקה בתחום המיסוי. מדובר במהלכים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם את הגירעון, זאת על רקע הצורך בהתכנסות פיסקלית מהודקת יותר לנוכח המצב הכלכלי.

אחד הצעדים המרכזיים כולל שינוי בהטבות המס על קצבאות. סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע כי במשיכת קצבה פנסיונית תינתן הטבה באמצעות פטור ממס, עד לסכום שלא יעלה על שיעור מסוים מתקרת הקצבה המזכה. משמעות פטור זה היא כי הסכום המחושב כמכפלה של שיעור ההטבה בתקרת הקצבה המזכה, לא ייחשב כחלק מהכנסתו של הגמלאי לעניין הכנסתו החייבת במס. עד לשנת 2012, ההטבה האמורה עמדה על שיעור של 35% מהקצבה המזכה, עד לסכום התקרה של הקצבה המזכה.

החל משנת 2012 הוחל מתווה לעלייה הדרגתית של שיעורי הפטור, כך ששיעור הפטור גדל בהדרגה מ-35% עד לשיעור של 67% בשנת 2025. נכון לשנת 2024, תקרת הקצבה המזכה עומדת על סכום של 9,430 שקלים. לפי תקרה זו, סך ההטבה עומד כיום על 4,904 שקלים וצפוי לגדול ל-6,318 שקלים החל משנת 2025.

בהתאם למתווה זה, סף המס לפנסיונר הזכאי לפטור בהתאם לסעיף 9א לפקודת מס הכנסה במלואו, שממנו מתחיל תשלום המס, בשקלול נקודות הזיכוי ממס להן זכאי כל אזרח בישראל, יעלה עם השלמת המתווה ל-10,350 שקלים לגבר ו-11,555 שקלים לאישה. נוסף על כך, כאשר מביאים בחשבון את קצבת הזקנה המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי, אשר גם היא פטורה ממס, סף המס הצפוי הוא 14,369 שקלים לגבר ו-15,574 שקלים לאישה.

נכון להיום, מסבירים באוצר, קצבתם של רוב מוחלט מקרב פנסיונרים המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות אינה גבוהה דיה כדי ליהנות ממלוא הפטור האמור, ולמעשה רק פנסיונרים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית או בהסדרי הפנסיה של הקרנות הוותיקות נהנים מהפטור, באופן כמעט בלעדי. "הטבה זו מתווספת לשלל הטבות אחרות שמהן נהנים בעלי הסדרי פנסיה מסוגים אלה, זאת על פני מבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות. מצב זה לא צפוי להשתנות בעשור הקרוב".

"לאור האמור ובשל הצרכים הפיסקליים של המדינה, מוצע לקבוע כי שיעור הפטור יעמוד על שיעורו הנוכחי (52%) מעתה ואילך, ולא יעלה לפי המתווה ההדרגתי הקבוע כיום בפקודה", מציינים באוצר ומסבירים שהצעד נועד לצמצם הקצאות רגרסיביות ולהבטיח חלוקת משאבים שוויונית יותר.

לצורך החלת ההסדר המוצע על שנת מס מלאה, מוצע כי תחילתו של התיקון המוצע לסעיף 9א לפקודה יהיה בתחילת שנת 2025 והוא יחול על הכנסה שהופקה או נתקבלה ממועד זה ואילך.

מס נוסף של 2%

עוד מוצע בתזכיר לבצע שינוי במס המוטל על הכנסות גבוהות. בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, נקבע שיחיד יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על הסכום הקבוע באותו סעיף (בשנת 2024 כ-721,560 שקלים), בשיעור של 3%.

הכנסה חייבת שחל עליה הסעיף האמור כוללת הכנסה חייבת מכל מקורות ההכנסה שבפקודה, ובכלל זה: הכנסה ממקורות הוניים כדוגמת רווח הון, ריבית ודיבידנד. המס הנוסף מתווסף על מס ההכנסה שמשולם לפי סעיפים אחרים בפקודה.

כחלק מצעדי הממשלה להגדיל את היקף הכנסותיה ולשם צמצום הגירעון, מוצע לקבוע מס נוסף בשיעור של 2% נוספים על הכנסה חייבת ממקורות הוניים העולה על סף המס הנוסף. הכנסה חייבת ממקורות הוניים היא הכנסה שלא הופקה מעבודה או מעסק של היחיד, ובכלל זאת הכנסה מדיבידנד, מריבית, מרווח הון, מדמי שכירות, וממכירת זכויות במקרקעין.

מוצע שהמס הנוסף יוטל רק על יחיד אשר הכנסתו החייבת ממקורות הוניים בשנת המס עלתה על סף המס הנוסף, והוא יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת ממקורות הוניים העולה על הסכום האמור, בשיעור של 2% נוספים מעבר לשיעורי המס לפי הסעיפים האחרים בפקודה. כך, בסך הכל, בתוספת המס הנוסף הקיים היום, יוטל מס נוסף בשיעור של 5% על הכנסתו החייבת ממקורות הוניים העולה על הסכום האמור.

הכללת מכירת דירה בחישוב ההכנסה החייבת

כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה כך שייקבע ששבח חייב שנצמח במכירת דירה ייכלל במסגרת חישוב ההכנסה החייבת לצורך מדידת ההכנסה החייבת במס נוסף אשר היחיד חייב עליה במס נוסף. לבסוף, מוצע לתקן את סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין כך שיהיה ניתן לגבות את המס הנוסף במועד התשלום של מס השבח למנהל מיסוי מקרקעין.

עוד מוצע לקבוע הוראת שעה שיחול לעניין סכומים המתואמים לפי שינויים במדד המצויים בפקודת מס הכנסה והתקנות מכוחו, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), בחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), ובחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה). לפי המוצע יוקפאו תיאומי הסכומים הנערכים מדי שנה, כך שבשנות המס 2025 עד 2027 לא יתואמו הסכומים. באוצר מציינים כי הקפאת תיאומי הסכומים כאמור צפויה להביא לתוספת להכנסות המדינה.

לדברי האוצר, הוספת מס נוסף של 2% על הכנסה ממקורות הוניים צפויה להביא לתוספת הכנסות ממיסים בסך של מיליארד שקלים בשנת 2025, ושל כ-1.5 מיליארד שקלים בכל שנה לאחר מכן.

הוספת דירות מגורים לבסיס המס של מס יסף צפויה להביא לתוספת הכנסות של 420 מיליון שקלים בשנת 2025 ועד 520 מיליון שקלים בהבשלה מלאה בשנת 2029.

ניסיון להקל על הפן הרגרסיבי של מערכת המס

באוצר מבהירים כי ההצעה למיסוי נוסף תחול רק על בעלי הכנסה חייבת גבוהה מאוד ממקורות הוניים. "ברוב המקרים, על אף רמת ההכנסה הגבוהה של יחידים אלו, הכנסותיהם ממקורות הוניים ממוסות בשיעורי מס נמוכים יותר מאשר שיעורי המס השולי הגבוהים ביותר, כך שהתוצאה היא שחלק גדול מההכנסות של אותם יחידים ממוסה בשיעורים נמוכים הרבה יותר מאשר מי שהכנסתם החייבת נמוכה יותר אבל נובעת מעבודה או ממשלח יד", מסבירים באוצר.

בדוגמה המצוינת בתזכיר, לפי נתוני רשות המסים, שיעור המס האפקטיבי הממוצע של המאיון העליון עומד על כ-26% ושיעור המס האפקטיבי הממוצע ברבעון העליון עמד על כ-21% בלבד. לדברי האוצר, הצעד המוצע צפוי להקל במעט על הפן הרגרסיבי האמור של מערכת המס, שנוצרת כתוצאה משיעורי המס הנמוכים החלים על מירב ההכנסות מרווחי הון. בנוסף, החרגת הכנסה מעבודה או מעסק או ממשלח יד מהמס הנוסף המוצע, לא מייצרת נטל מס גבוה מדי על פעילות עסקית ובכך מייצרת פגיעה פחותה בתמריץ לעבודה ולפיתוח עסקי.

באוצר מציינים כי תיקוני החקיקה המפורטים בתזכיר זה צפויים להיכלל כחלק מהתכנית הכלכלית לשנת 2025.

התזכיר פתוח להערות הציבור עד ה-27 באוקטובר 2024.