הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), קיימה היום (ג') דיון מעקב על מוכנות ישראל לרעידת אדמה. בדיון נסקרה שוב הסכנה שישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה סיסמית, ועלולה לחוות רעידת אדמה חזקה בכל רגע.

אסון שכזה שעלול לגרום לאובדן חיי אדם נרחב, נזק עצום לתשתיות ולמבנים, ופגיעה קשה בכלכלה. למרות הסכנה הממשית, עלה בדיון כי הטיפול בנושא נדחק הצידה לטובת המלחמה בעזה ותרגיל היערכות להגנה מפני רעידות שהיה אמור להיעשות לא נערך בגלל המצב.

בדיון העלה שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, את העובדה כי על פי הוראות פוליסת דירה תקנית, במקרה של רעידת אדמה פוליסת ביטוח הדירה תיתן מענה רק למי שיבנה מחדש את הנכס תוך שנה. הוא התייחס גם למלחמה, שנמשכת כבר קרוב ל-4 חודשים, וטרם החל שיקום המבנים ובניית הבתים שנהרסו. "רעידת אדמה, אם וכאשר תפגע במדינה, עלולה לגרום להרס מבנים גדול יותר פי כמה מהנזק שנגרם במלחמה, כך שהקביעה שבפוליסה אינה עומדת במבחן המציאות", ציין.

יו"ר הוועדה נדהם מהמידע וביקש דיון נוסף בנושא בהשתתפות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כדי להורות לה לקדם תקנה "לשינוי ההוראה הבלתי האפשרית ואשר לבטח לשום רוכשי הפוליסה אינה ידועה. נבקש תשובות מהממונה על הביטוח. זה מדאיג מאוד. אני רכשתי כיסוי לרעידת אדמה בתוספת נכבדה מאוד, ולא ידעתי על זה; איך בונים בניין בשנה? האזרחים לא מודעים לכך. זה מאוד מטריד שביטוח תקף לשנה ואם לא – אז הלך הכסף," אמר לוי.

שדה התייחס גם לסוגיית ביטוחי הקבלניים שקשה להשיג אותם בארץ. לדבריו, קבלנים מתקשים להתחיל עבודות לשיקום מבנים שנפגעו במלחמה בגלל שאין להם ביטוח מתאים: "גם אם נמצא התקציב והועבר הכסף, אין לקבלן אפשרות לקנות ביטוח הנדרש לעבודת הבניה", אמר.

"מפחיד לחשוב איזה אסון מחכה לנו בפתח"

יו"ר הוועדה ציין בדיון: "למדנו הפעם יותר מתמיד כמה היערכות נכונה ותכנון מקדים ימנע פחות נפגעים. לצערנו ראינו בדיונות קודמים שלא נעשה מספיק לחיזוק המבנים. אני מזועזע מהממצאים שעלו בדו"ח המבקר על חוסר תקצוב  ההיערכות הממשלתית, עמידות מבני מגורים, בתי חולים ובתי הספר ביישובי הצפון אשר אינם מוכנים כלל לאירוע מסוג זה ועוד. תקום שוב ועדת חקירה ממלכתית ושוב נגיד חבל שלא השקענו. התרחיש הוא מבהיל 9000 הרוגים ו140 אלף ללא בית. מפחיד לחשוב איזה אסון מחכה לנו בפתח. יש כאן חיים של אזרחי מדינת ישראל ועלינו להתעורר על אף המלחמה ולעסוק בנושא".

ראש רח"ל, יורם לרדו, אמר בדיון כי "ב22 קבעו ברח"ל להציג את התרחיש הייחוס של רעידת אדמה שקובעת את התרגיל הלאומי שבכל שנה כל הרשויות מתבצע. נקבע שבנובמבר 2023 יהיה תרגיל וקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. התחלנו את 2023 ואירע המקרה בטורקיה שרק חיזק את הדחיפות בנושא – רעידת אדמה זה עניין של זמן – יודעים שיקרה אבל לא מתי, והרעידה בטורקיה נתנה משנה תוקף להערכות שלנו.

לרדו הוסיף כי "התקבלה החלטת ממשלה של גיבוש טיוטה שעושה סדר בדגש על מבנים ציבוריים – בתי ספר, מרפאות, בתי חולים. יש פער משמעותי בדיור הפרטי בפריפריה, שם אין כל תכניות לחיזוק מבנים כי אין התחדשות עירונית. מה שהורג אנשים ברעידת אדמה אלו המבנים שקורסים ולכן חוסר חיזוק במבנים הוא המסוכן".

"משרד הביטחון בחר לתעדף את הסוגיות הביטחוניות"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון ומייעץ במשרד הביטחון בנושא חיזוק מבנים, אמר בדיון כי קיימת עכשיו תכנית אישית של שר הביטחון כיו"ר ועדת השרים בנושא לייצר 4% נוספים של תקבולים בקרקעות מהקרן לשמירה על שטחים פתוחים שיגדילו עד ל5% את התקבולים ויתנו מענה לפרויקטים בכל הארץ לשימור וחיזוק מבנים.

אסף וקסלר ממשרד האוצר אמר בדיון כי "זורים חול בעיניים. נעשתה עבודה בנושא טרם המלחמה ברח"ל ובתכנית שיקום ארוכת טווח. עבודת המטה הייתה עוד בחיתוליה והייתה כוונה לקדם החלטת ממשלה והכל נעצר ב-7 באוקטובר. הייתי בקשר רציף טרם ה-7 באוקטובר עם הגורמים ולא קיבלתי כל מידע על תכניות".

"המדינה באירוע מאתגר והיא קובעת סדרי העדיפויות ותקציב עוד תקציב, ולכן יש למדינה דרכי פעולה ובמסגרת זו היא מתעדפת מה בשלב א' ומה בשלב ב'. תקציב משרד הביטחון גדל בעשרות מיליארדי שקלים. נכון לכרגע, משרד הביטחון בחר לתעדף את הסוגיות הביטחוניות. אילו היה רואה לנכון לתקציב פעילות אחרת הוא היה יודע להתמודד עם זה", הוסיף וקסלר.