לצפייה – לחצו על התמונה
מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הגדיר כמצוינת את הרפורמה שחלפו כשלוש שנים מאז יצאה לדרך. שפיגלר השתתף היום (ג') בכנס ביטוחי הבריאות והסיעוד ה-18 של עדיף, בריאיון שקיים עמו העיתונאי גד ליאור.
שפיגלר הסביר: "הרפורמה הוכיחה שיש יותר עניין והיגיון בכך שהפכו שלוש מדרגות שהפער היה גדול, לשש מדרגות. זה אפשר לאנשים לקבל קצבה כשהם מתחילים להיות תלויים בזולת. זה מתבטא בכך שהרבה אנשים זכאים לקצבה הזו. אנחנו כבר נושקים ל-270,000 זכאים. הזכאות לסיעוד היא יותר טובה, יותר ממוקדת לכלל הציבור".
ליאור ציין כי תוחלת החיים עולה ושאל האם חברות הביטוח לא כל כך מרוצות מהעניין הזה. שפיגלר: "הרפורמה מעבר למה שנקבע בחוק היתה פנימית בביטוח לאומי. הסיפור הזה הופך להיות רלוונטי רק כשהמבוטח מבקש שמישהו יגיע אליו הביתה לראות דברים שלא ניתן באמצעות הביטוחים הרפואיים. 90% מהבדיקות מקבלות מענה בבדיקה ובשיחת טלפון, הבדיקה אמורה לקחת ימים בודדים. היום הממוצע הוא של שבועיים וזה משתפר. הזכאי יקבל את כל מה שמגיע לו מיום הגשת התביעה. בחברות הביטוח, אין ספק שתוחלת החיים זה פרמטר משמעותי. חברות הביטוח הפסיקו את ביטוח הסיעוד ללא מגבלת זמן כי תוחלת החיים עולה. יש לזה השלכות כלכליות, אין ספק שלדבר הזה צריך לתת מענה. רואים את זה כבר היום בחוק ההסדרים, שאכן סוף סוף מעלים את גיל הפרישה, כרגע לנשים. אנחנו תמכנו בהעלאת גיל הפרישה גם לנשים וגם לגברים".
בריאיון התבקש שפיגלר להתייחס לעניין העובדים הסיעודיים. "יש פחות מדי עובדים זרים, ולישראלים השכר מאוד נמוך ולא הוגן. איזה ישראלי יסכים לעבוד ב-5,000 שקלים 24/7", אמר ליאור. שפיגלר השיב: "העובדים הישראלים, היינו רוצים שאותו עובד יקבל שכר ראוי ויטפל ביקרים לנו מכל. משנת 2018 הביטוח לאומי לא מפסיק לדרוש לערוך בדק בית פנימי כדי לדאוג שהעובדים הסיעודיים הישראלים יזכו לקבל שכר הולם. למטופלים קלים מבחינת העומס הנדרש שהשכר יהיה ברמה מסוימת, ואלה שנדרשים לטיפול משמעותי נפשית על שהשכר יהיה גבוה יותר. לא יעלה על הדעת שזה יהיה שכר מינימום לטיפול באנשים שנמצאים בחוסר אונים".
שפיגלר הוסיף: "נשמח מאוד כגורם סוציאלי מקצועי שמייעץ לממשלה להעלות את השכר כדי להתאים לתמורה שמקבל המטופל מהמטפל. הצעתי הליך מכרזי כדי לבחון את רמת השכר הראויה. יש אינטרס מובהק לחברה ולכלכלה כדי שאנשים ילכו לתחום הזה שיש בו חוסר אדיר, שיבינו שזה מקצוע ולא מצב שבו יוצאים ידי חובה וממשיכים הלאה. הדבר הזה חייב להיות במקום שאנשים רוצים להיות בו ולא מגיעים כחוסר ברירה. הגיע הזמן שנחקה את המדינות בסיפור הזה ונעלה את השכר שמקבלים עובדים שמטפלים באנשים סיעודיים. לגבי העובדים הזרים יש חוסר".
ליאור: "למה מקשים? למה מגרשים אנשים, מגרשים את המטפלת שהאישה שטפלה בה נפטרה, למה לא מעבירים לקשיש אחר?".
שפיגלר: "אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת. כל יום יש יותר סיעודיים שזקוקים לעזרה ובמקום שבו אדם זקוק לעזרה ואין מי שייתן אותה, כל המשפחה מרותקת וזה משפיע על הכלכלה במדינה. מאפשרים לבן משפחה לטפל באדם הסיעודי ככל שיש מישהו שמוכן לעשות זאת. במקום שאין מישהו, אנחנו מאפשרים המרת שעות סיעוד בכסף מלא כדי שאותו אדם שזקוק לסיוע יוכל לאתר גורמים שיסייעו לו ביום יום".
ליאור ביקש משפיגלר להתייחס לנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים. שפיגלר: "בשנת 2018 יצא מאמר שבו אמרתי על בסיס נתונים של הביטוח לאומי, שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים ולגברים לגיל אחד, 70. יש לא מעט ביסוס לכך. העלאת גיל הפרישה היא מענה נפשי לבן אדם. בן אדם יוצא לפרישה ויש לו תוחלת חיים נוספת של 20 שנה. בהתחלה הוא נהנה מהשקט והשלווה, אבל מה הוא יעשה בשנה השלישית? הוא מתרסק נפשית. לגבי מקצועות שוחקים, צריך לתת להם מענה וגם בהקשר הזה העלינו כמה רעיונות. הם לא קיבלו ביטוי אבל יש רעיונות, נמשיך לומר את הדברים שלנו".