ב-1 ביולי 2024 התבשרנו על רפורמה נוספת, אחת מיני רבות בשנים האחרונות – והפעם בעדכון מסלולי השקעה במוצרים הפנסיוניים. חלק מהמסלולים המוכרים נעלמו או אוחדו. עיקר השינוי היה במדיניות ההשקעה הפנימית שלהם וכן שינוי שמות המסלול.

תחילה היה נדמה כי הרפורמה לא ממש רלוונטית. המסלולים המוכרים, כמו המסלול הכללי, מחקה המדד ומסלול המניות לא שונו לכאורה. והרי אלה מסלולי ההשקעה בהם רוב הציבור מושקע.

אך לאט לאט התחילה לחלחל המהפכה האמיתית בתחום המוצרים הפנסיוניים. במוצרים האלה יש מגוון מסלולי השקעות ולא כסיסמה אלא כעובדה. נפתחו מסלולי השקעה שמשקיעים 100% במדדים ישראלים או 100% בחו"ל, מסלולים שמחקים מדדים שונים בעולם בתחומי הטכנולוגיה השונים, תוכנה, חומרה, אינטרנט, תקשורת, AI ועוד.

כל גוף מוסדי פתח מסלולים שונים וגם אם שם המסלול זהה, ההשקעה הפנימית שלו שונה. לדוגמה, "מסלול מניות סחיר" – בחברה אחת המסלול מושקע 100% במניות ישראליות, ובחברה אחרת מסלול עם אותו שם מושקע 100% במניות בחו"ל.

דוגמה נוספת היא "מסלול עוקב מדדים גמיש", כאשר כל גוף מוסדי משקיע את הכספים באופן שונה. בחברה אחת המסלול משלב חשיפה למדדים בארץ ובחו"ל, ובחברה אחרת המסלול עם אותו שם, אולם הכספים מושקעים 100% במדדים ישראליים.

בחברות מסוימות מסלול עוקב מדדי מניות עוקב רק אחרי מדדי מניות טכנולוגיה בארה"ב, ובחברות אחרות המסלול עוקב אחרי מדדי טכנולוגיות בבורסות שונות בעולם, כגון מניות הטכנולוגיה בסין או מניות הטכנולוגיה באירופה או אחרי מדדים עולמיים. כך גם במסלולים המניתיים, כל גוף מוסדי בוחר אסטרטגיית השקעות שונה.

ולכן, כאשר רוצים לבנות תיק השקעות ללקוח, חשוב להסתכל על התיק ברמה הוליסטית. לחלק את ההשקעות לטווחים שונים, כאשר קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים, שהם התכניות הפנסיוניות שלנו לגיל הפרישה, יכולים לרוב להיות מושקעות במסלולים אגרסיביים יותר – וגם פה יש להיזהר בסוג הלקוח, טווח השנים עד הפרישה, הצבירה הקיימת, אופי הלקוח והצרכים המשפחתיים (כגון, האם יצטרך לקחת הלוואות מהמוצרים השונים, האם יצטרך למשוך פיצויים במעברים בין מקומות העבודה על אף שברוב המקרים אין זה כדאי או כלכלי).

בשאר המוצרים, כגון קרנות השתלמות, גמל להשקעה, פוליסות פיננסיות ומוצרים נוספים, חשוב לבדוק היטב את צרכי הלקוח והיכולת שלו להיות ברמות סיכון גבוהות.

המסר החשוב ביותר הוא שכיום ניתן להיות חשוף כמעט לכל השווקים ולמדדים השונים בארץ ובעולם, בין אם למדדי נדל"ן בארץ או בחו"ל או למדדים העולמיים שחלקם עוקבים אחרי שווקים מפותחים וחלקם אחרי שווקים מתפתחים, כגון ברזיל, סין, הודו. גם אחרי השוק הישראלי והשווקים האמריקאים או האירופים.

ככל שהלקוח מתוחכם יותר, בעל נכסים רבים יותר וצבירות גבוהות יותר, כך חשוב לבנות לו תיק נכון ולחשוף אותו באחוזים שונים להשקעות נוספות.

כאשר לקוחות יבינו כי במוצרים השונים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים יש מגוון פתרונות השקעה והמעבר בין מסלולי ההשקעה השונים אינו נחשב לאירוע מס, כך יותר מכספי הציבור שמושקעים באופן ישיר יושקעו דרך המוצרים האלו.

הלקוחות צריכים להבין כי בכל אלטרנטיבת השקעה אחרת גם אם דמי הניהול נמוכים יותר, כל שינוי של מבנה תיק ההשקעות מחייב עמלות נוספות ונחשב אירוע מס דבר שפוגע בתשואה העתידית.

ולכן, גם אם לקוח חשוף לידע פיננסי נרחב, אין לו את היכולת והגישה הקיימת לבעלי מקצוע להכיר את ההבדלים השונים באסטרטגיית ההשקעות בין הגופים המוסדיים השונים, בין מסלולי ההשקעה השונים בלי שיטעו או יהיו במסלולים שלא רצו או בחרו בהם.

נקודה נוספת שעליה צריכים הלקוחות לפקוח עיניים היא עמלת ניהול השקעות עמלה המשולמת לגוף המוסדי בנוסף לדמי הניהול בגין עלות ניהול ההשקעות, כאשר העמלה הזאת משתנה ממסלול למסלול ובין גוף מוסדי לגוף מוסדי ואף בין מוצרים שונים, גם אם הגוף המוסדי/מסלול ההשקעה זהה.

לסיכום: אין ספק שהעולם הפיננסי מקבל תפניות מעניינות והוא הרבה יותר מאשר כותרות ודמי ניהול בלבד, וזו בשורה אמיתית למקצוענים שבינינו.

• הכותבת הינה מייסדת ומנכ”לית של וילצ’ינסקי ביטוח פנסיה ופיננסים

• המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף "מעגלי צמיחה", נובמבר 2024

לקריאת המגזין – לחצו כאן