"כשחברת ביטוח יוצאת עם מוצר איכותי, החברות מעתיקות ממנה ועל הדרך משפרות את המוצר. יש אמירה שעדיף להמתין ולחכות מה המתחרים עושים, ואז לצאת עם מוצר משופר יותר"- כך אמרה אורית קרמר, מנהלת אגף בריאות במנורה מבטחים, ברב שיח שנערך בהנחיית אורלי וילנאי, במסגרת כנס הבריאות השנתי של הלשכה שעסק במוצרים החדשים בביטוח בריאות וסיעוד נוכח דרישות הרגולטור.
ד"ר נאוה ניב, מנהלת תחום בריאות במגדל, יצאה נגד הטענה לפיה קיים כפל ביטוח בין המשלים לביטוח הפרטי. "הלקוח מחליט בהתאם למקרה. אמרה. "הוא יכול לעשות שימוש בשב"ן ואז לממש את זכותו ולדרוש מהביטוח פיצוי כספי או לקבל כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח מהשקל הראשון".
"כפל ביטוח הוא מצב בו שתי החברות מחלקות את הסיכון ביניהן, ואין זה כך. כאשר חברת ביטוח מפצה מהשקל הראשון, קופות החולים מרוויחות מזה", טען יוסי ארי, סגן מנהלת תחום הבריאות בהפניקס.
עדי בר-און, חבר ועדת הבריאות והסיעוד בלשכה, אמר כי "השב"ן לא נועד לתת מענה למקרים קשים, ולכן צריך את הביטוח הפרטי. הרמה של הרפואה בישראל גבוהה מאוד, אולם זה לא אומר שאנו זכאים לה".
"לאלה שמטילים ספק בחשיבות ביטוחי הבריאות והסיעוד, ראוי להזכיר שענף הביטוח שילם למעלה מ-3 מיליארד שקלים במסגרת תביעות בבריאות ובסיעוד", אמר דניאל כהן, מנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח. "ביטוחי הסיעוד בגילאים המבוגרים יקרים מאוד, ולכן קשה למכור אותם. הפתרון הוא לצרף מבוטחים בגיל צעיר. בזכות ערכי הפדיון שיש בפוליסות הסיעוד, לאחר 15 שנה ערכי הסילוק מאפשרים להישאר עם הביטוח גם בגיל מבוגר". בנוגע לתרומת החברות לסוכנים, טען כהן כי אין פרסום או עלון בכל חברות הביטוח שאינו מסתיים באמירה 'פנה לסוכן הביטוח שלך'.
אלון אלירז, משנה למנכ"ל וראש חטיבת בריאות בהראל, ציין כי ביטוח הבריאות, לעומת השב"ן, הוא התחייבות לכל החיים. "ב-2006 ההשתתפות העצמית בשב"ן היתה 900 שקלים, ואילו כיום עומדת על 1,700 שקלים", אמר. "השב"ן יכול להעלות את ההשתתפות או להקטין את היקף הכיסויים". לדבריו שב"ן במהותו נותן הטבות רוחב קלות והמחיר שווה לכול נפש ואילו הביטוח נותן מענה עמוק שהשב"ן אינו נותן.