"ענף הביטוח בישראל הוא ענף ריכוזי וחסר תחרות, אפילו יותר מעולם הבנקאות. לפי נתוני ה-OECD בישראל יש הכי פחות חברות ביטוח לנפש. אם באירופה המצב הוא של יותר מ-20 חברות למיליון איש, אצלנו בישראל יש פחות משתי חברות למיליון תושבים", מסביר שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, בריאיון לעדיף לרגל חג הפסח.

ההצעה של אייזיק לשיפור תנאי המצב היא דרמטית, כזו שיכולה לשנות את כללי המשחק. "לכן מה שאני מציע הוא לאפשר לבנקים קטנים (עד 10% מהשוק) להיכנס לתוך עולם הביטוח כיצרנים ולהציע מוצרים שסוכני הביטוח יוכלו לשווק אותם. ביטוחי דירה, רכב ועסקים בעיקר. בתי ההשקעות הן שחקניות בתחום הפנסיוני, אז הצורך שם פחות מתחום הרכוש".

ההמלצות שפורסמו בדוח ביניים של משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בתחילת החודש בנושא הגברת התחרות בתחום הפיקדונות והאשראי, עסקו בין היתר במתן אפשרות לבנקים הקטנים לשווק ביטוח. אייזיק מציע ללכת הרבה יותר רחוק, והוא מסביר: "במשל לעולם החלב, בישראל אין בעיה של חלבנים שיחלקו את החלב, אבל בהחלט חסרות מחלבות שיספקו אותו. בשנים הקרובות ישראל תהפוך למדינה של 20 מיליון תושבים, ואם לא ניערך לכך מעכשיו – יהיה פה כאוס עצום. בנוסף, כמובן צריך לאפשר לחברות ביטוח זרות להיכנס לישראל. אנחנו נמצאים במקום האחרון ב-OECD מבחינת כמות חברות ביטוח לנפש".

מהן ההשלכות הצפויות על תחרות, מחירים, חדשנות ושירות לצרכן?

"ככל שנגדיל יותר את היצע החברות והמוצרים – כך נוריד את המחירים ונכניס לענף כיסויים ביטוחיים שלא קיימים כיום או נעלמו מהמדפים. הדרך הנכונה להגביר את התחרות היא לא להוסיף עוד משווקים, אלא להוסיף עוד יצרנים ועוד מוצרים".

ההצעה של נשיא לשכת סוכני הביטוח מגיעה בהמשך לשורת רפורמות והמלצות רגולטוריות – כמו דוח ועדת הייזלר.

האם אתה רואה בכך מגמה כוללת, ואם כן – לאן היא הולכת?

"קטונתי מלבקר את אופן הפעולה של משרד האוצר. אני חושש שריבוי ועדות לא תורם ליציבות תפקודית של משרד האוצר. אני חושב שזה פוגם ופוגע ביכולת של משרד האוצר לתת מענה בשוטף. כדרך עבודה, אני לא חושב ששימוש ביתר ועדות הוא דבר נכון".

"פלטפורמה אחת שתאחד את כל המכשירים הפיננסיים תפגע בציבור"

אייזיק לא חוסך בהתבטאויותיו ביקורת על הפגיעה האפשרית בקופת הגמל להשקעה והוא מסביר  מה כל כך מדאיג אותו בנושא זה: "קופת גמל להשקעה היא אחד ממוצרי החיסכון הכי פופולריים ומשמעותיים שנותנים מענה לציבור לחסוך כסף בריביות סבירות ומעלה. קופת גמל להשקעה היא גם כלי להגדלת הפנסיה שעומדת בפני האזרחים שמגיעים לגיל פרישה. זה גם מנוף לחיסכון לכל ילד והפך למוצר מאוד נגיש, פשוט עם אפשרויות דואליות. מצד אחד אתה חוסך כסף, ומצד שני הכסף שנחסך יכול להיות מתורגם לקצבה חודשית מיום הפרישה של החוסך ובנוסף פטורה ממס.

"מדאיג אותי ליצור פלטפורמה אחת שתאחד את כל המכשירים הפיננסיים, כי בסופו של דבר זה יפגע בציבור והוא ישלם על זה. פלטפורמה כזו עולה לא מעט, ומישהו יצטרך לממן אותה, והמישהו הזה יהיה הציבור. זה יהפוך את האפשרות הזו לפחות פופולרית וחבל. יתרה מכך, יש שתי הצעות חוק שמקודמות בימים אלה ועוסקות בהגדלת התקרה לקופת הגמל להשקעה עד לכדי 300 אלף שקלים".

האם אתה סבור שמשרד האוצר פועל מתוך הבנה מלאה של השלכות המהלכים שלו על השוק?

"אני לא מעוניין לבקר את משרד האוצר, אני עסוק בלקדם את לשכת סוכני הביטוח ועסוק בלשמור על האינטרס של הציבור הישראלי".

מה אתה חושב על שיח ה'פישוט' שמוביל הרגולטור? האם הוא באמת משרת את הציבור?

"הציבור בישראל צריך ליהנות ממוצרים פשוטים, מורכבים, מתוחכמים ופחות מתוחכמים. ככל שההיצע יהיה יותר גדול – רווחת הציבור תהיה גדולה יותר ויותר אנשים יחסכו במסלולי חיסכון ארוך טווח. זה הוכח כבר בעבר. מגוון מוצרים מגביר את הביקושים".

"אל לסוכנים להקשיב לקולות שמשמיצים ומקטינים אותם"

הריאיון מתקיים לרגל חג הפסח – חג החירות. אם נשתמש במונחי החג, ממה לדעתך הציבור והענף צריכים "להשתחרר"?

"ענף הביטוח בישראל יש הרבה מאוד אתגרים. אחד הדברים הכי משמעותיים זה שאנחנו שוק סגור וחסרה פה תחרות אמיתית. אנחנו במקום מאוד לא טוב ביחס למה שקורה בעולם בכמות חברות ביטוח למיליון איש. הגענו למצב שחברות הביטוח לא מוכנות לדוגמה לפתוח פעילות לסוכנים חדשים בענפים האלמנטריים כדי לא להעמיס עליהם עוד תשומות של עבודה. אם היו יותר חברות, אני מניח שהדרך בפני סוכנים חדשים שנכנסים לענף הייתה סלולה יותר והייתה מייצרת תחרות הרבה יותר גדולה למען הציבור".

מה המסר שלך לסוכנות ולסוכנים בישראל – ברוח חג החירות?

"הסוכנות והסוכנים עושים עבודת קודש לטובת ציבור אזרחי המדינה, אל להם להקשיב לקולות של בעלי אינטרסים כאלו ואחרים שמשמיצים ומקטינים את ציבור הסוכנים. מה שחשוב זה מה שלקוחות הסוכנים חושבים עליהם – מכתבי התודה אותם הסוכנים מקבלים, ההמחאות שלקוחותיהם קיבלו בזכותם. מה שחשוב זה הליווי המקצועי שהלקוחות קיבלו בעת אירוע רפואי או קטסטרופה. ברגע האמת מי שיהיה שם זה רק סוכן הביטוח".

ומה המסר שלך למקבלי ההחלטות – באוצר וברשות שוק ההון?

"ברוח חג החירות אומר – שחררו אותנו, תתעסקו פחות בסוכנים ויותר ביצרנים, ותפתרו את בעיית הריכוזיות".

• הריאיון עם שלמה אייזיק מופיע במוסף מיוחד של עדיף לרגל חג הפסח. לקריאה – לחצו כאן