הכנס ה-9 לענף ביטוחי הבריאות והסיעוד של עדיף התקיים אתמול (ד'), בהנחייתו של דורון הורנפלד, מרצה במכללת עדיף, ובהשתתפות כ-500 סוכנים, יועצים ונציגי הרגולטורים, חברות הביטוח וקופות החולים.
במסגרת הכנס התקיימו הרצאות ורבי שיח בהשתתפות הגורמים הדומיננטיים בתחום בנושאים הבוערים על סדר יומו של הענף, שחווה בתקופה האחרונה רפורמות סוערות.
בנוסף התקיימו שלושה רבי שיח: הראשון עסק בתופעת כפל הביטוח הקיים בביטוחי השב"ן והביטוחים הפרטיים; הפאנל השני הוקדש לרפורמה בביטוחי הסיעוד ולמגמת תוחלת החיים המתארכת; והדיון השלישי התמקד במקומם של ביטוחי הבריאות בעולם הסוכן.
את הכנס פתח עורך עיתון עדיף, עופר נוריאל, שאמר כי הפער בין זיהוי הכשלים לבין הטיפול בהם עודנו רב, שכן הסדרתם נוגעת באינטרסים רבים, כדוגמת אלו הקיימים במשבר הסיעוד ובתופעת כפל הביטוח. "כך כל שינוי בענף גורר אחריו השלכות רבות היקף".
נושא נוסף שקיבל במה נרחבת במסגרת הכנס הוא הביטוח הסיעודי. "מאפייניו הייחודיים הופכים אותו לביטוח מורכב יחסית לביטוחים אחרים", הסביר נוריאל. "הסוגיות הבעייתיות בכיסוי זה נוגעות, בין היתר, להגדרת הזכאות לכיסוי הביטוחי, משך תקופת הכיסוי, ואופיו של הביטוח הסיעודי כביטוח ארוך טווח הכולל נתונים אקטואריים שלא ניתנים לחיזוי מדויק. כתוצאה מכך, זוכה הביטוח הסיעודי לרגולציה מקיפה מטעם המפקח על הביטוח".
זמינות וסיכון גבוה
"הרציונל שעומד מאחורי פעילות אגף שוק ההון הוא להבטיח למבוטח אפשרות כיסוי לאורך שנים, גם אם חלו שינויים במצבו הרפואי", אמרה בהרצאתה רו"ח לי דגן, המשנה לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. "בניגוד לביטוח רכב, רכוש ודירה, אנו מנסים להתכונן ליום הקשה ומעוניינים לדעת שנהיה בטוחים בעתיד".
דגן ציינה שאחת הבעיות הקיימות בתחום היא הזמינות והסיכון הגבוה בגיל מבוגר שמשמעו פרמיית סיכון גבוהה, בעיקר בביטוח סיעודי. "כשאנו מדברים על שינויים בתחום ביטוח הבריאות חשוב לנו להבטיח את עלות הסיכון ושהכיסויים יהיו רלוונטיים".
לדברי דגן, הצורך בביטוח הסיעוד עולה בצורה דרסטית לאורך השנים, והחל מגיל 80 הופך למשמעותי ביותר. הפתרון אותו מציע האוצר הוא פרמיה קבועה או מוגדלת באמצעות חוזר ביטוח 'עריכת תכנית לביטוח סיעודי'. דגן ציינה כי החל מינואר 2013 וכבר כעת האגף אינו מאפשר פרמיה שמשתנה באופן דרסטי, אלא רק פרמיה קבועה או מוגדלת הדרגתית.
ישראל שיאנית בסיעוד
ניר קידר, מנהל תחום כלכלת בריאות במשרד הבריאות, ציין בהרצאתו כי קיים פער בשיעור של 20% בגידול בין מדד המחירים לצרכן ביחס למדד מחירי ביטוחי הבריאות, אם כי גם תכולתם השתנתה. "אחוז ההוצאה הפרטית על ביטוחי בריאות בישראל קפץ באופן שאין לו אח ורע בעולם, אפילו לא בארה"ב, והוא גבוה משמעותית ממדינות ה- OECD", הוסיף.
בסקירתו ציין קידר כי ב- 2010 ההוצאה על הביטוחים הפרטיים עלו פי 5 מאז 1997 ומדובר בהוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית על בריאות. "ישראל אינה שיאנית העולם ברכישת ביטוחי בריאות פרטיים, אלא רק במקום השלישי. בביטוחים סיעודיים אנחנו שיאני העולם", ציין.
היעדר הרגולטור
בפתח דבריו ברב השיח שעסק בביטוח הסיעוד הקבוצתיים, הביע גדעון בן ישראל , יו"ר הסתדרות הגמלאים, את מורת רוחו מהיעדרו של המפקח על הביטוח מהכנס. "הממונה מתחמק מכל הופעה ציבורית, ואי אפשר לגשת כך לפתרון הבעיות", אמר בזעם לקול תשואות הקהל. "אני מבקש להביע מחאה על כך שהוא לא מצא לנכון להיות כאן. הוא החליט על דעת עצמו לבטל את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, מבלי להתייעץ עם אף אחד. קודם הוא הוציא חוזר על ביטול ורק אחר כך ביקש לשמוע פתרונות. זוהי לא התנהלות ראויה".
ראובן קפלן, מנכ"ל כלל בריאות, התייחס בהרצאתו לביקורת המופנית כלפי חברות הביטוח, ואמר: "חברות הביטוח עושות גם טוב לאנשים, הן לא עושקות כל הזמן". קפלן אף התייחס לעמדה לפיה יש להביא לביטולם של ביטוחי הבריאות הפרטיים, באומרו: "ביום בו המדינה תוסיף 10 מיליארד שקלים לתקציב הבריאות, נפסיק למכור ביטוחי בריאות".