"הגופים המוסדיים יידרשו לשכלל ולסנכרן את מערכי הביקורת וניהול הסיכונים", אמר רו"ח  ישראל גבירץ, מנהל תחום ביקורת בגופים מוסדיים בפאהן קנה ניהול בקרה, שערכה אתמול (ג')  יום עיון בנושא 'בקרה והעצמה עסקית בגופים מוסדיים' בשיתוף עם המכללה האקדמית נתניה.
"על הגופים המוסדיים להתמודד עם אתגרים בתחום ניהול הביטחונות, הקטנת ההסתמכות על חברות הדירוג, היכרות מוגבלת עם הלווים ועוד. התמודדות נכונה עם אתגרים אלו בשילוב של הגברת רגולציה ממוקדת לתחום האשראי יגרמו בסופו של תהליך להגנה טובה יותר על כספי העמיתים והמבוטחים", הוסיף גבירץ.
בכנס נדון חזון הרגולטור בתחום הביקורת והבקרה בגופים המוסדיים וכן סנכרון בין מערכי הבקרה והביקורת השונים למערך בקרה הדוק ואפקטיבי.
בין המרצים ביום העיון: מגי בראום, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון; יונל כהן, מנכ"ל מגדל; רו"ח יוסי גינוסר, ישראל גבירץ ושי מדינה, מחברת פאהן קנה ניהול ובקרה וד"ר זיו רייך, דקאן ביה"ס לביטוח במכללה האקדמית נתניה.
רו"ח גינוסר טען כי "הרגולציה תרמה לגופים המוסדיים שהם כיום הרבה יותר טובים, אבל היא עדיין כבדה ולעיתים שלא לצורך. ישנן דוגמאות בהן גופים מוסדיים נדרשו להשקעה גדולה שלא היטיבה משמעותית עם המבוטחים. לעומת זאת, קיימים תחומים מסוכנים, אשר הרגולציה בהם עמומה, כגון בקרה על השקעות, ופרטיות המידע של המבוטחים". הוא הוסיף כי האכיפה המנהלית גרמה לכך שיותר ויותר מנהלים חוששים מהסיכון האישי. "כיום כשמתגלה למנכ"ל חברת ביטוח בעיה בחברה הוא לא יכול לשתף בה את המפקח משום שהמפקח חייב על פי חוק לקנוס אותו על ההפרה. מנכ"ל חברת ביטוח נמצא במלכוד: מצד אחד הוא חשוף לתביעה פלילית ללא יכולות שיפוי על עברות שבוצעו על ידי עובדים ומהצד השני ישנם מקרים אותם הוא לא יכול לפתור ללא עזרת הממונה. לכאורה עדיף למנכ"ל לא לדעת על הבעיה".
בראום אמרה כי באוצר ימשיכו בפיקוח מבוסס סיכונים ויפעלו לקביעת מדרג התערבות. "המטרה היא להביא למשטר של התערבות מידתית בחברות הביטוח תוך ניצול הידע הקיים של החברות בתחום. בכוונתנו ליצור מצב שהדיווח של הממונה על האכיפה על בעיית ציות שמצא לא תגרור אחריה קנס על ידי הממונה"", אמרה בראום.
רו"ח מדינה אמר כי "חלקם של הגופים המוסדיים בשוק הפיננסים גדל בהתמדה, אולם בכל הנוגע לדרכי ההתמודדות כנגד הלבנת הון, בהשוואה לבנקים, הם נמצאים רק בתחילת דרכם". מדינה אף התייחס לקיום הדרישות הרגולאטוריות מהמוסדיים ואמר: "הגופים המוסדיים מקיימים את הוראות הצווים בכל הקשור להעברת הדיווחים הרגילים. עם זאת, קיים פער גדול בין ציפיות הרגולטור בנושא העברת הדיווחים הבלתי רגילים לבין הדיווחים המועברים בפועל לרשות לאיסור הלבנות הון". הוא הוסיף כי כדי לאתר ולמנוע מגורמים עבריינים להשתמש במערכת הפיננסית לצורך הלבנת כספים, יש צורך לגייס את כלל עובדי הארגון כדי להילחם בתופעה, בין אם באמצעות הדרכות והעלאת המודעות ובין אם בעזרת שימוש בכלים ממוחשבים ובמערכות מידע תומכות, המאפשרות זיהוי פעולות חריגות." יש לציין כי בשנים האחרונות, מאז קריסת הבנק למסחר, המערכת הבנקאית בישראל מתמודדת עם סוגיית הלבנת ההון וגיבשה מערכת נהלים וכלי בקרה ממוחשבים המסייעים להתמודד עם התופעה ובהם: מדיניות הכר את הלקוח, הכנת מערכי הדרכות לפקידי הבנק, ושימוש בכלי בקרה ממוחשבים לצורך איתור פעולות חריגות ופעולות אשר אינן אופייניות ללקוח", אמר מדינה.
0