״תזמון הוא הכל בחיים״.
פתגם זה נכון ברפואה, כמו ברוב המצבים בחיינו. במקרה, חס וחלילה, של פציעה או מחלה, עלינו להגיב בצורה הנכונה ביותר. לא להיחפז, אך גם לא לאחר ולאבד זמן יקר.
פגיעות בידיים הינן שכיחות ביותר. הידיים נמצאות ב״חזית המערכה״ בתפקוד היומי, מושטות רוב הזמן לפנינו לצורך הפעלת מכשירים, נהיגה וגם הגנה על פנינו בעת נפילה לפנים.
ניתן לחלק את הליקויים בידיים לאקוטיים (חריפים) וכרוניים (מחלות מקצוע ופגיעות ספורט).
פציעות חריפות בידיים עשויות להיגרם ממכשירים תעשייתיים. עיקר הפציעות החריפות, המגיעות לחדרי מיון, הן כתוצאה מעבודה – ממסורים חשמליים, מכונות אריזה וחיתוך וכלי חיתוך ידניים.
התערבות של רפואה דחופה אומנם לא ניתנת על ידינו, אך לאחר הטיפול וההמלצות להמשך טיפול, חשוב שנערב רופא מומחה בכירורגיית יד כדי למנוע בעיות עתידיות.
הליקויים הכרוניים מגיעים בדרך כלל לרופא בקהילה וכוללים מחלות מקצוע, כגון ״מרפק טניס״, תסמונת תעלה קרפאלית, מחלת דה-קרווין ועוד. ליקויים אלו נגרמים לא באופן פתאומי וחד, אלא ממספר רב של פגיעות מיקרוסקופיות, שבתדירות מסוימת ולאורך זמן מספיק, עשויות לגרום לליקוי כרוני, שמערכת הריפוי הטבעית של הגוף אינה מסוגלת לרפא. דומה הדבר לטיפות מים הנוטפות על סלע עד היווצרות חור בסלע.
ורדה לבקוביץ עם ד"ר אלון קובו, מומחה לכירורגיית יד שניתח אותה
התערבות סוכן הביטוח במצבים של פגיעה ביד
בתרחיש של תאונה אקוטית, מתחיל שעון החול לפעול ודרך ההתנהלות לאורך הזמן הינה קריטית להשגת תוצאה טובה לנפגע ולמנוע מהפגיעה להמשיך ולהסתבך, עם סבל רב למטופל והוצאות כספיות רבות לטיפולים/ניתוחים חוזרים ונשנים, עד לשליטה על הפגיעה.
לצורך דוגמה, ניקח אירוע פציעה של ברמן מכוס זכוכית שנשברה בידו. כתוצאה מחדירה של קצה חד של זכוכית דרך העור בבסיס האצבע, החל דימום משמעותי והנפגע פנה למוקד חירום או למיון. שעון הזמן החל לתקתק ותוך כמה שעות הנפגע חוזר לביתו עם תחבושת גדולה על היד, תפרים על העור ומכתב סיכום שמנחה אותו להחליף חבישות ולהמשיך מעקב בקהילה והסרה של התפרים בעוד שבועיים. לכאורה, הפגיעה טופלה במהירות וביעילות… האומנם?
המטופל פונה לקופת חולים לבקש תור לאורתופד. נאמר לו שהתור הקרוב הינו בעוד שלושה שבועות. לאחר שחלפה יממה מהפציעה הוא החל להרגיש ״אצבע רדומה״, ״נימול״ וגם האצבע לא זזה כל כך טוב. טוב, הוא אומר לעצמו, הייתי אצל רופא שטיפל בי והכל כנראה בגלל בצקת או בגלל החבישה. למעשה, קיימת אפשרות שמשהו התפספס בטיפול. פציעה מזכוכית, גם אם היא משאירה בעור חתך של 5 מילימטרים, עשויה לפגוע בכלי דם קטנים של האצבע, בעצבים תחושתיים ובגידים מכופפים. חלון ההזדמנויות לטיפול במקרים כאלו הינו של כשבועיים, כאשר עדיף לטפל מוקדם ככל האפשר. אם הנפגע לא יטופל במועד, הגידים שנחתכו יתקצרו ויצאו מתעלתם, אשר תיסתם ברקמת צלקת ותחייב ניתוח בשני שלבים, עם מרווח של שלושה חודשים ביניהם. ואילו העצבים שנחתכו, יעברו תהליך של הצטלקות ויצריכו נטילת שתל עצב ממקור אחר בגוף, על מנת לגשר על החסר שנוצר לאחר קיצורם.
מצב זה, של איחור באבחנה, יגרום לברמן איבוד ימי עבודה שעשוי להגיע עד שישה חודשים ויותר – וכן, עשוי להותיר אותו במצב של נכות תפקודית מוגברת.
אילו היה הברמן פונה לסוכן הביטוח שלו מיד לאחר שסיים את הטיפול ברפואה הדחופה טרם פנייתו לקהילה העמוסה, סביר שהיה מופנה לבדיקה של כירורג יד, בטווח של ימים לאחר הפציעה. האבחנה הייתה נעשית באופן מדויק, הטיפול בתוך חלון ההזדמנויות היה מחזיר את תפקוד הגידים תוך כחודשיים ומשיג המשכיות של העיצבוב התחושתי.
הנזקים המתוארים לעיל יגררו תביעות ארוכות ומורכבות, כגון אובדן כושר עבודה, פיצוי מכיסוי נכות, לעיתים ניתוחים ואפילו ניתוחים חוזרים, שימוש רב בכיסוי אמבולטורי, בדיקות דימות, ייעוצים בתחום הפיזיותרפיה, ומי שרכש טיפולים מתקדמים יתבע אביזרים וטיפולים מטכנולוגית מתקדמות.
מוטיב הזמן בולט מאוד בשעת תאונה לעומת מחלה כרונית שניתן למשוך זמן עד לקבלת החלטה איך ייראה הטיפול.
למען הסר ספק: מקרה תאונתי מחייב רפואה דחופה במיידי ורק בסיומו את התערבותנו, סוכני הביטוח, אם תידרש.
• הכותבת הינה חברה במועדון הסוכנים MDRT, חברה בצוות אתרים מתחזים, מנכ"ל משותף בחברת עולם הבריאות
•• המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף, יוני 2021, שהופץ בוועידת הסוכנים והיועצים ה-13 של עדיף וכן במהדורה דיגיטלית.
לקריאת המגזין – לחצו כאן