מדד הליבור (LIBOR) הוא צמד מילים ששמענו פעמים רבות בשבועות האחרונים. סביר להניח שרוב האנשים כבר מודעים לכך שיש משבר בליבור, אך רובם לא יודעים בכלל מהו, מהי המטרה שלו ומה הוא בכלל עושה.
הליבור (LIBOR) הוא קיצור של London Interbank Offered Rate ובעברית: שער המסחר הלונדוני הממוצע הבין בנקאי. במילים פשוטות זהו שער ריבית לטווח קצר. בנק א' רוצה להלוות כסף לבנק ב' והם מסכימים ביניהם על שער ריבית שאחד צריך לשלם לשני. נשמע פשוט ולא מעניין במיוחד.
הסמן של ברירת המחדל בעולם להלוואות
מה שהופך אותו למעניין הוא ששער זה הפך במהלך השנים להיות הסמן של ברירת המחדל בעולם להלוואות של כולנו. בארץ ובעולם כולו המשכנתאות צמודות ל"ליבור". ה"ליבור" משמש ככלי למינוף נכסים בקרנות גידור בעולם והוא משפיע על מאות טריליוני דולרים ברחבי הגלובוס כך שהוא משפיע על בעלי דירות קטנות ברחבי העולם וגם על כל העסקים הענקיים בעת ובעונה אחת.
מדובר במאות טריליונים (כן, שמעתם נכון). טריליונים של דולרים שמושפעים מהליבור כל יום מחדש ולכן כדאי לשים לב למשבר במכשיר הזה ולהבין את המכניקה שלו.
אוסף של "הערכות"
אולי זה ישמע לכם מוזר שהמילים "מכניקה לקביעת שער" ו"משבר" יופיעו באותו משפט, אך זהו לב המשבר.
מה שקורה הוא ששישה עשר מוסדות פיננסים מהגדולים באנגליה מגישים ב-16 לכל חודש ל"ארגון הבנקים הבריטים" (BBA British Banking Association) תחזית של מה שהם חושבים צריך להיות שער החליפין הבין בנקאי לטווחי זמן שונים (ללילה, ליום, לשבוע, לחודש, ל-3 חודשים וכו'), ה-BBA מוחק את ארבע הגבוהים וארבע הנמוכים, עושה ממוצע ממה שנשאר והרי לכם שער ה"ליבור".
זה לא יאומן שבשוק כל כך מורכב ומתוחכם שער כל כך חשוב נקבע על ידי "הערכה" של שישה עשר בני אדם בבירה אירופאית וכל העולם נגרר מאות שנים אחרי השער ולא חושב לשנות או לבחון אפילו האם הוא עדיין בכלל מתאים.
חשוב מאוד לציין שלמרות גודלו, היקפיו וההשפעתו על שווקים בינלאומיים, שער ה"ליבור" הוא בעצם לא שער שמאפיין שום מדד אמיתי, אלא אוסף של "הערכות" של כמה אנשי מקצוע אנגלים.
מניפולציה בשער
כאשר אנו מדברים על מדד ה-S&P למשל, אנו מדברים על פעילות שוק אמיתית. באיזה שער קנו ומכרו באופן אמיתי את המניות של החברות הגדולות שנסחרות במדד. בשער ה"ליבור" אנו בונים על היושר האישי של שישה עשר אנגלים שמפקחים על עצמם. השיטה יכול לעבוד כל עוד כולם פועלים לפי החוקים ואף אחד לא מנסה לעשות מניפולציה על השער.
אך אנו לא חיים בעידן של יושר מוחלט ולא בהכרח מכבדים את כל החוקים והמוסכמות.
מה שקרה היה סיסטמטי ולא פעילות של תפוח רקוב אחד בודד בקבוצה. בפועל כל הבנקים שמשתתפים במדד היו שותפים למניפולציה על המדד. בפועל מה שקרה היה שהבנקים, במקום להגיש תחזית הוגנת לשער שצריך להיות בשוק התחילו להגיש תחזיות שבנויות על טובת הבנק ולא טובת הציבור אותו הם משרתים.
למשל אם סוחר שעבד על תיק של ( CDS (Credit Default Swap או בעברית פורטפוליו של החלפות תיקי אשראי – הסוחר היה יכול להרוויח מיליונים רבים אם ה"ליבור" היה נמוך ב-0.25%, הסוחר היה משכנע את המנהל בברקליס (לצורך דוגמא אני מציין את ברקליס, שהיה הבנק הראשון עליו דווח שעשה תיאום בריבית הליבור, אך ממש לא היחיד), עם "שמפניה איכותית בכמות מסחרית" לשנות את ההערכה שלו. כאשר הבנקים האחרים גילו שכך עושים, גם הם הצטרפו לתופעה. מאותו היום הפך ה"ליבור" ממכשיר שמשקף את ההתנהגות של השווקים למדד שמשקף את האג'נדה והאינטרסים המורכבים של שישה עשר בנקים באנגליה ושל הסוחרים.
על מנת לחדד את חומרת המצב – מדד ה"ליבור" משפיע על עשרות טריליוני דולרים של מסחר בכל יום ברחבי העולם. אם כך משבר זה עלול להיות "האמא" של כל המשברים של מסחר פנימי, והשלכותיו יכולות להיות קיצוניות ומרחיקות לכת.
ככל הנראה לא נהיה עדים למאמרים רבים בעיתונות הכלכלית על "המכאניקה של קביעת מדדי אשראי" שכנראה לא יעניינו במיוחד את ההמונים, אך נהיה עדים להתפתחויות ובוודאות יגיעו תביעות הענק שעשויות לערער את הביטחון במערכת הבנקאית בבריטניה ובעולם.
לכן, כמתכננים פיננסים, כדאי לשים לב להשלכות עבור לקוחותינו שסומכים עלינו כפי שאנו סמכנו על המערכת הבנקאית העולמית.
הכותב הינו מנכ"ל דוברי לרון ויו"ר איגוד מתכננים פיננסים בישראל.