ועדת הכספים אישרה את תקרת כפל דמי הניהול בשיעור של 0.25%
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, אישרה לפני דקות ספורות את קביעת כפל דמי הניהול בשיעור של 0.25% בחיסכון הפנסיוני, ברוב של 9 חברי ועדה אל מול 5 מתנגדים. כך נחתמה סאגה סוערת במיוחד, שזכתה במהלך השבועות האחרונים לסיקור אינטנסיבי בתקשורת.
ההוראה נקבעה ל- 4 שנים, כאשר בעוד 3 שנים תתקיים בדיקה כיצד השפיעה קביעת התקרה על השוק והשלכות הבדיקה, ככל שיהיו והמסקנות בעקבותיהן, ייושמו רק שנה לאחר מכן, על מנת לאפשר שמירה על יציבות בשוק והתארגנות של הקרנות, בעיקר בקרב הגופים המוסדיים. בנוסף, נקבע כי בסמכות הממונה לאשר לגוף המוסדי מסלולים בהם לא תיקבע תקרה, אליהם ניתן יהיה להצטרף רק על פי בקשה ישירה של העמית.
בנוסף נקבע בתקנות כי בתום כל שנה תדווח לוועדת הכספים דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, על מה שקרה בפועל בעקבות קביעת התקרה, כמה מהחברות הגיעו עד לתקרה הקבועה וכמה לא, כיצד הושפעו התשואות מהעסקת מנהלים חיצוניים וכד'.
סלינגר זכתה מצד חברי הוועדה לקומפלימנטים רבים על כך שעוררה את סוגיית כפל דמי הניהול, שעד כה הושתקה על ידי גורמים אינטרסנטיים, אך עם זאת נקראה על ידי כמה מחברי הוועדה לקבוע את דמי ניהול על שיעור של 0.15%, כפי שתוכנן בתחילת הדרך.
ח"כ חיים כץ, שהחליף את חברת הוועדה ח"כ גילה גמליאל על מנת להשמיע את דבריו ולהשתתף בהצבעה, קרא לוועדה להוביל מהלך לפיו דמי הניהול ייקבעו על שיעור של 0.15%, וירדו בתוך 3 שנים ל-0%. לדבריו, בתקופה בה כיהן פרופ' עודד שריג כממונה על שוק ההון – קיים כץ פגישה עמו ועם רוה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר דאז, יובל שטייניץ, בה הוא הוטעה לדבריו ונאמר לו שדמי הניהול המקסימליים, שנקבעו על שיעור של 1.05%, כוללים את כלל ההוצאות. "הבנתי משריג שהעמלה בשיעור של 1.05% היא עמלה ממצה, Fix price. אני מרגיש מרומה, עבדו עלי. אסור לאפשר שהדבר יפגע בזכויות העמיתים. אפילו נתניהו לא היה מודע לכך שקיימות הוצאות ישירות. היה לנו ברור ששיעור של 1.05% כולל הכל".
לפני ההצבעה יצאו חברי הקואליציה לקבל החלטה משותפת. לאחר שובם זעם כץ על כך שנחסמה בפניו האפשרות להשתתף בהתייעצות, על אף היותו חבר קואליציה, והודיע על סירובו לקחת חלק בהצבעה.
ח"כ משה גפני, ששימש בקדנציה הקודמת כיו"ר ועדת הכספים ונדרש מדי שנה לאשר את הארכת הוראת השעה למתן אפשרות לגביית הוצאות ישירות מהעמיתים, ציין כי הדבר הוסתר מעיניו ומעיני חברי הוועדה דאז על ידי גורמים אינטרסנטיים. גפני הביע תמיכה בהצעתו של ח"כ כץ, לצד תמיכתם של חה"כ יצחק כהן (ש"ס), מיכל בירן (העבודה) וסתיו שפיר (העבודה).
"למוסדיים יש כספומט של כל אחד מאתנו, וכשבא להם – הם מפעילים אותו בלי לשאול אותנו מתי ולאיזה סכום", אמר ח"כ סלומינסקי. "או שהמוסדיים יקימו מחלקה בה יטופלו המכשירים המתוחכמים, או שיעשו זאת מכספם שלהם. אי אפשר לחייב כל הזמן את החוסך בכל ההוצאות".
800 מיליון שקלים הוצאות ישירות
"הגופים הפיננסיים הניבו תשואה ממוצעת בשיעור של 7% עד 8% בשנה, הם עושים את העבודה", אמרה סלינגר. "עד עכשיו היתה זו הוראת שעה שהאריכו כל שנה מחדש החל מ-2008. מדובר ב-800 מיליון שקלים הוצאות ישירות. אנחנו רוצים להגביל את העלויות, אבל לא לפגוע בשוק עצמו. העלויות הנוספות נועדו לאפשר השקעה במקומות בהם למוסדיים אין התמחות וידע מספיק – קרנות השקעה בחו"ל. אנחנו לא מצפים שמוסדיים יפתחו את כל הכישורים האלה. המגבלה באה לתת תקרה לדמי ניהול, ולאפשר המשך לשוק הלגיטימי הזה – שיכול להוסיף לתשואה שמושגת לחוסך".
"הבדיקה מראה שעד היום התמורה שנתנו המוסדיים במהלך 8 השנים האחרונות לא היתה שווה את ההשקעה, אין תשואה עודפת", אמר כץ בתגובה.
"הסיבה שהעלינו את התקרה מ-0.15% ל-0.25% היתה כדי לגרום לפחות זעזועים בשוק עצמו, ולאפשר אופק של חברות שיוכלו להשקיע במוצרים האלה. מרווח מסוים להשקעות עתידיות", אמרה סלינגר. "לא מטריד אותי שהגבלת התקרה לא קיימת במדינות אחרות, יתכן שרמת התחרות שם שונה. לא התקפלתי, עמוד השדרה שלי יציב מאד".
סלינגר התייחסה לכך שכיום ממוצע ההוצאות הנגבות מהחוסך בגין הוצאות ישירות עומד על 0.13%, לעומת קביעת תקרה בשיעור של 0.25%, באומרה כי גם ללא המגבלה עד היום לא הגיעו המוסדיים לשיעור זה. "המוסדיים מכירים את התקנות היטב, ולמרות זאת לא הגיעו ל-0.25%", אמרה. "אם תיקבע התקרה ל-0.15%, כ-6 גופים מוסדיים יצטרכו לעשות דיספוזיציה של הנכסים שלהם, ורצינו להימנע מזה".
עו"ד נתי שילון, המייצג את איגוד החברות הציבוריות, ביקש מחברי הוועדה לכלול במסגרת התקנות את תעודות הסל והמדדים של חברות קטנות ובינוניות, ולהכיר בהן כהוצאות ישירות.
סלינגר התייחסה להצעתו ואמרה: "ככלל, הגופים המוסדיים אינם צריכים לגבות כפל דמי ניהול על תעודות סל מקומיות, כי אני מצפה מהם למומחיות מלאה בתחום. עם זאת, יש תעודות סל שאינן נכללות במדד ת"א 20 ומדד ת"א 100, או בבנקים ובחברות הביטוח, עם דמי ניהול נוספים בהיקף של 2 מיליון שקלים. על מנת לאפשר נגישות של החברות הללו, כאשר מדובר בתעודות סל בהן אין התמחות, יש מקום להכיר בהוצאות ישירות עבורן".
מנכ"ל האיגוד, אילן פלטו, אמר בתגובה: "אנו מברכים את הוועדה על קבלת עמדת האיגוד והחרגת דמי הניהול בתעודת הסל של מניות קטנות ובינוניות. לאור מגמת מחיקת החברות מהבורסה הישראלית, יש לפעול למען פתרונות שיעודדו מכשירי השקעה דווקא במניות הקטנות, ובשום אופן לא לפגוע עוד יותר ברמת הסחירות הנוכחית".
כתבות נוספות
הכשרה משיקה תשלום באמצעות ארנק דיגיטלי ברכישת ביטוח בדיגיטל
דירקטוריון מגדל אישר את מינויו של פרופ' רוני גמזו לתפקיד היו"ר
הפניקס השיקה עם חברת אפולו מסלול חדש במוצר "הפניקס אינווסט"
ארגון המתכננים הפיננסים הבינלאומי חגג 20 שנה – יוסי ברונהיים ייצג את ישראל באירוע
GUTS של הראל קיימה תחרות יזמים בתחום הפינטק בשיתוף עם Team8
כניסה לחשבון שלי
(באמצעות סיסמה קבועה)שמסתיים בספרות {{phone-four-last-digits}}
אנא הזן את הקוד שקיבלת