"על אף הפגיעה ברווחיות החברות בטווח הקצר, ואולי גם בטווח הארוך יותר, הדרישה להגדלת העתודות והאיסור על הבטחת מקדם המרה צפויים להביא לשיפור יציבותן הפיננסית של חברות הביטוח", כך מעריכים בבנק ישראל.
בדוח שפרסם הבנק לשנת 2012 נכתב כי האיסור החל על חברות הביטוח לשווק החל מ-2013 פוליסות ביטוח חיים הכוללות מקדם המרה מובטח לחוסכים שגילם מתחת ל-60, עלול לפגוע ביכולתן של החברות להתחרות מול קופות הגמל, ובעיקר מול קרנות הפנסיה, ולאלץ אותן להפחית את דמי הניהול בביטוחי המנהלים, דבר שעלול לפוגע ברווחיהן העתידיים. "אף על פי כן, השינויים הרגולטוריים המוצעים צפויים לתרום ליציבות החברות. זאת הן עקב ההתמודדות עם עליית תוחלת החיים, סיכון שעד עתה החברות לא הקצו כנגדו כרית ביטחון מספקת, והן עקב האיסור על שיווק פוליסות עם מקדם המרה מובטח, צעד שמעביר את הסיכון מחברות הביטוח אל המבוטחים", מסבירים כותבי הדוח.
בהתייחס לתקרה החדשה שנקבעה בדמי הניהול בביטוח החיים והגמל, מציינים בבנק כי זו עשויה לפגוע בחברות הביטוח, בשל השפעתה על רווחיותן ועל התחרות בתחום. יחד עם זאת, ההערכה היא שבמידה ותאושר בוועדת הכספים המלצת המפקח לקביעת דמי ניהול מינימליים, תתמתן הפגיעה בחברות, הן באופן ישיר, הודות לגידול ההכנסות מקופות גמל שבהן הצבירה נמוכה במיוחד, והן בעקיפין עקב סגירת קופות גמל שתפעולן כרוך בהפסדים לחברות המנהלות.
לכ-40% מהמבוגרים שהגיעו לגיל פרישה אין פנסיה
פרק מיוחד בדוח מוקדש לנושא התעסוקה וגיל הפרישה. הדוח חושף כי ל-40% מהמבוגרים שעבדו והגיעו לגיל פרישה אין חיסכון פנסיוני. זאת ועוד העלאת גיל הפרישה בשנים האחרונות הביאה לעלייה חדה בשיעור ההשתתפות של מבוגרים בשוק התעסוקה.
כותבי הדוח מציינים כי מבוגרים רבים שלא חסכו לפנסיה נאלצים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה.
בבנק מתייחסים גם למגמת העלייה שנרשמה בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בגילאי 65-69 בשנים האחרונות, הנובעת, בין היתר, מהעלאת גיל הפרישה בין השנים 2004-2009. נמצא כי שיעור ההשתתפות נוטה להיות גבוה יותר בקרב משכילים, נשואים ותשובי המרכז.
בהתייחס לאפשרות להעלאת גיל הפרישה לנשים מציינים כותבי הדוח כי כשמדובר בנשים בעלות שכר גבוה ובגברים בעלי שכר נמוך, דחיית הפרישה מעלה את הסיכוי לשרוד במקום העבודה בשנה שלאחר מכן.
לצפייה בדוח המלא- לחצו כאן