לפני כעשור החלו גופים מוסדיים לחפש הזדמנויות השקעה בחו"ל תוך הקצאה קטנה מאוד מנכסי הציבור לכך.
מגמה זו התגברה באופן משמעותי ב- 2011 מכמה סיבות:
• תהליכים גיאו-פוליטיים – הסלמה בדרום, "האביב הערבי" והאיום האיראני.
• סיבות רגולטוריות – וועדת הריכוזיות במשק הישראלי, מסקנות ועדת חודק והשלכותיה על התנהלות הטייקונים.
• שינויים כלכליים – הסדרי החוב ונזילות נמוכה בשוק המקומי.
• אירועים חברתיים – המחאה החברתית וועדת טרכטנברג.
תופעת "ההטיה הביתית" ולקחי המשברים הפיננסים
בשנת 2011, נהרו לישראל מנהלי ההשקעות המובילים בעולם, הרצו בכנסים, קיימו שיחות ועידה ופגישות שוטפות עם מנהלי הגופים המוסדיים והמערכת הבנקאית, וכל זאת בכדי לשווק מוצרים פיננסים גלובליים במטרה להגיע לתיק ההשקעות של החוסך הישראלי במסגרת קופות הגמל/קרנות ההשתלמות ו/או קרנות הפנסיה.
ההיכרות עם המנהלים הגלובליים, מורכבת לעיתים מבחינה תרבותית, אך אמורה לתרום לתחושת הביטחון של הגופים המוסדיים בישראל ביחס להשקעות חו"ל.מגמת ההקצאה לחו"ל, הינה חלק מחשיבה מחודשת בעולם על תופעת "ההטיה הביתית" (home bias), נטייה של הצרכן ו/או מנהל ההשקעות להשקיע בנכסים פיננסים/ריאליים הקרובים מבחינה גיאוגרפית ותרבותית לארץ האם. כחלק מתהליכי בקרת ניהול סיכונים, אשר נבעו מלקחי המשברים הפיננסים העולמיים שפקדו את העולם בשנים האחרונות, נושא זה מקבל תוקף מחודש לחשיבותו.
שינויים רגולטוריים בתחום ההשקעות בחו"ל לאורך השנים
• עד 2002 תקנות מס הכנסה אפשרו לקופות הגמל שיעור חשיפה מקסימלי של עד 5% למט"ח בלבד, בעוד שמ- 2002 בוצעו רפורמות מתקנות בכללי ההשקעה והוסרו המגבלות הכמותיות בשיעור החשיפה לחו"ל בקופות הגמל וקרנות הפנסיה החדשות.
• ב- 2005 בוטלה אפליית המיסוי כנגד השקעות בחו"ל ביחס להשקעות מקומיות. בנוסף, הצטרף שחקן חיזוק משמעותי – קרנות הפנסיה הוותיקות אשר הורשו אף הן להשקיע בחו"ל (אם כי תחת מגבלות מסוימות).
שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל
בסוף 2005, שיעור ההשקעה בחו"ל בקרב הגופים המוסדיים בתחום הגמל, השתלמות ופיצויים עמד על כ- 6.1% בלבד. מניתוח נתוני משרד האוצר לשנת 2011 עולה כי שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים בקופות הגמל לחו"ל עומד, נכון לסוף 2011, על כ- 13%, קרי גידול של למעלה מ- 100% ב- 6 שנים.
נתון מרשים המצביע על מגמה חיובית מסוימת מצד הגופים. למרות נתון מעודד זה, אין בהכרח מדובר על הקצאה אופטימלית ויעילה בתיק פנסיוני המיועד לטווח ארוך. בנוסף, מדינת ישראל עדיין מפגרת אחר מדינות כמו ארה"ב, יפן, בריטניה, צרפת ואוסטרליה ששיעור החשיפה שלהן לחו"ל עולה על 25%. למרות התפתחויות אלו, תופעת ההטיה הביתית קיימת ובישראל יועצי ומנהלי ההשקעות מעדיפים באופן מובהק את שוק ההון הישראלי על פני השוק ההון העולמי.
מנהלי ההשקעות מעדיפים את שוק ההון הישראלי – מדוע?
• מנהלי ההשקעות בישראל עדיין מרגישים קרובים להשקעה ולחברות בהם מושקעים לקוחותיהם. לראייה, התשומות על מחלקות מחקר ואנליזה מקומית גבוהות משמעותית ביחס למחלקות מחקר חו"ל.
• באופן טבעי, למנהל השקעות מקומי קל יותר לקבל מידע על חברה הממוקמת באזור הגיאוגרפי שלו, ניתן לדבר עם מנהלים, עובדים, ספקים, ולקבל מידע מהימן מהתקשורת ומהרגולציה המקומית. היכולת לפתח קשר אישי עם החברה מספק יתרון יחסי ביחס להשקעה בחברות גלובליות מרוחקות.
• כאשר הון כספי חוצה גבולות, מנהל ההשקעות המקומי חשוף לשינויים בשערי החליפין כאשר ההתחייבות לחוסך הינה שקלית וצמודה למדד.
מאפייני ההשקעות בחו"ל על ידי הגופים בישראל
עיקר ההשקעות בחו"ל על ידי הגופים בישראל מתמקד במניות חו"ל, קרנות סל (ETF) וקרנות נאמנות חו"ל. החשיפה לאג"ח חו"ל עדיין נמוכה וזאת למרות רמת הסיכון הנמוכה הגלומה באפיק זה. על אף שתחום האג"ח בעולם סחיר, מפותח ונזיל מאוד ביחס לשוק האג"ח המקומי, הקרבה הפיזית לבעל השליטה המקומי מהווה פקטור משמעותי ביחס לאג"ח קונצרני גלובלי. בנוסף, יש הסבורים כי החשיפה הנמוכה לאג"ח בחו"ל נובעת גם מעוצמתו ההיסטורית של השקל מול מטבעות אחרים (לרבות הדולר האמריקאי), אשר מהווה איום לייסוף אפשרי של מט"ח ופגיעה אפשרית בתשואה השקלית של העמית.
נראה שהצרכן הישראלי ומשווקי התוכניות הפנסיוניות בישראל יגלו שבתוך תיקי ההשקעות שלהם נמצאים לצד החברות הישראליות, בשיעור הולך וגדל, מכשירי השקעה גלובליים בדוגמת מניות, אג"ח, קרנות נאמנות וקרנות סל (ETF) גלובליות.
שינויים אלה, מצריכים את מנהלי ההשקעות להתמקצע ולהתמחות בתחום זה, ייתכן וחלקם אף "יעמיסו" את התשומות הללו, על ידי עזרה מקצועית מגופים חיצוניים מתמחים מקומיים או גלובליים, אך אין ספק כי רמת המעורבות הפיננסית של העמיתים, היצרנים והמשווקים הפיננסים בענף תגדל, כך שתהליך זה הינו מבורך ומעיד על בגרותו של שוק ההון בישראל, אשר מודע למגבלותיו ומאפשר לחוסך הישראלי ליהנות מהזדמנויות ההשקעה הרחבות הנמצאות ברחבי הכפר הגלובלי.
אודי חברוני, מתכנן פיננסי בפיוניר תכנון פיננסי, מתכנן פנסיוני בפיוניר סוכנות לביטוח פנסיוני ומנהל תחום הסוכנויות בפיוניר אסטרטגיות.
0