מבוא

בינה מלאכותית (AI) חוללה מהפכה בשוק העבודה הגלובלי. הטכנולוגיה, שהחלה כחדשנות טכנולוגית ניסיונית, הפכה לכלי מרכזי בארגונים רבים ברחבי העולם, כולל בישראל. הבינה המלאכותית משנה תהליכי עבודה, מייעלת תהליכים ארגוניים, מייצרת תפקידים חדשים ואף מבטלת תפקידים קיימים.

המאמר עוסק בהשפעת הבינה המלאכותית על מקום העבודה תוך התמקדות בהטמעה על ידי הארגונים והשפעתה על העובדים עצמם. נדון בהיבטים חיוביים ושליליים של השפעה זו, נביא דוגמאות רלוונטיות ונבחן את השלכותיה לטווח הארוך  וכיצד חברות כבר נפגעות ונעלמות עקב חדירת כלי הבינה המלאכותית לפתרונות של סטרטאפים וחברות מבוססות.

כיצד חברות מיישמות כלים מבוססי AI

הטמעת טכנולוגיות AI בארגונים מתבצעת במגוון דרכים ומשרתת מטרות שונות. בין היישומים המרכזיים ניתן למצוא אוטומציה של משימות, שיפור קבלת ההחלטות וייעול תהליכי עבודה. להלן מספר דוגמאות מרכזיות:

1. אוטומציה של תהליכים תפעוליים. חברות רבות משתמשות בטכנולוגיות AI לאוטומציה של משימות שחוזרות על עצמן, כמו עיבוד נתונים, מענה לפניות לקוחות באמצעות צ'אטבוטים, והפקת דוחות תקופתיים. כך לדוגמה, חברות פיננסיות רבות משתמשות במערכות AI כדי לאתר ניסיונות הונאה בזמן אמת.

2. תהליכי קבלת החלטות. ארגונים גדולים מיישמים מערכות AI מבוססות למידת מכונה כדי לנתח כמויות גדולות של נתונים בזמן אמת ולקבל החלטות טובות ומהירות יותר. לדוגמה, בתחום הבריאות, מערכות AI מסייעות לאבחן מחלות על סמך סריקות דימות רפואי.

3. שיפור חוויית הלקוח. צ'אטבוטים ואמצעים אוטומטיים אחרים משמשים לפתרון בעיות לקוחות במהירות וביעילות. דוגמה בולטת היא חברות כמו אמזון ונטפליקס, שמשתמשות במנועי המלצות מבוססי AI כדי להתאים את ההצעות למשתמשים.

4. גיוס עובדים. חברות רבות נעזרות בכלים מבוססי בינה מלאכותית לגיבוש פרופיל המועמדים, סריקת קורות החיים ואף המלצות לציון המועמדים. בחברות שהכניסו אוטומציה, גם השיח למול המועמד יכול להתבצע למול בוט חכם שיבדוק את פרטי המועמד ואף יבחן אותו במשימות הרלוונטיות לתפקידו.

השלכות יישום ה-AI בארגונים

הטמעת כלי AI מציבה גם אתגרים משמעותיים עבור ארגונים. מצד אחד, השימוש בטכנולוגיה זו מייעל תהליכים וחוסך בעלויות תפעול. מצד שני, הוא מעורר סוגיות של אתיקה, פרטיות והטיות אלגוריתמיות. דוגמה בולטת לכך היא שימוש ב-AI בתהליכי גיוס עובדים. מחקרים מצביעים על כך שמערכות AI שסורקות קורות חיים עלולות להטות לרעה קבוצות מיעוטים בגלל הטיות במידע שעליו הן מתאמנות.

כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על העובדים

הטמעת כלי AI לא משפיעה רק על תהליכי העבודה של הארגונים, אלא גם על העובדים עצמם. בעוד שחלק מהעובדים נאלצים להסתגל לכלים חדשים, אחרים מתמודדים עם סיכון להחלפתם בידי מכונות. במחקר שנעשה על ידי לינקדאין, כ-66% ממנהלים בכירים יעדיפו מועמד עם מיומנויות בבינה מלאכותית מאשר ניסיון נוסף הקשור לתפקיד המבוקש.

להלן ההיבטים המרכזיים:

1. הכשרה מחדש והקניית מיומנויות חדשות. אחד השינויים המשמעותיים ביותר עבור העובדים הוא הצורך ברכישת מיומנויות חדשות. תפקידי "low-skill" (כמו עובדי פס ייצור) נמצאים בסיכון גבוה לאוטומציה, בעוד שתפקידי "high-skill" ׁׁׁׁ(כׁׁׁׁמו ניתוח ׁׁׂׂנתונים) דורשים הכשרה מתמדת. מחקרים מצביעים על כך ש-70% מהעובדים בעולם מעולם לא קיבלו הכשרה בנושא שימוש בכלי AI בעבודתם.

2. שינוי מבנה התעסוקה. AI אינו רק מחליף עובדים אלא גם יוצר תפקידים חדשים. תחומים כמו מדעני נתונים (Data Scientists) ומפתחי אלגוריתמים מבוקשים יותר מאי פעם. בארגונים רבים נדרשים עובדים עם מיומנויות בתחום למידת מכונה ואנליטיקה מתקדמת.

3. חשש מאובדן משרות. דוח של הפורום הכלכלי העולמי צופה כי עד 2030, כ-85 מיליון משרות יוחלפו על ידי טכנולוגיות AI ואוטומציה, אך במקביל ייווצרו כ-97 מיליון משרות חדשות בתחומים הקשורים לטכנולוגיה. בישראל, מקצועות כמו קופאיות, נהגים ועובדי ייצור כבר חווים את השפעות האוטומציה.

דוגמאות מהעולם ומישראל

עולם:

• אמזון משתמשת במערכות AI במחסנים לצורך ניהול מלאי, תכנון מסלולי לוגיסטיקה ותהליכי שילוח. עם זאת, עובדים במרכזי הלוגיסטיקה מדווחים על עלייה בלחץ ובצפיפות משימות, שכן קצב העבודה שנדרש מהם עולה.

• בארה"ב, בנק JPMorgan Chase מטמיע AI לצורך ניתוח מסמכים משפטיים, מה שמפחית את הזמן הדרוש לסקירה מ-360,000 שעות אדם לשעות ספורות.

ישראל:

• תעשיית ההייטק הישראלית מתבססת רבות על AI. חברות סטארט-אפ כמו Zebra Medical Vision מפתחות פתרונות אבחון רפואי מבוססי AI המאפשרים לרופאים לזהות מחלות מהר יותר ובדיוק רב יותר.

• במגזר הציבורי בישראל, הביטוח הלאומי עושה שימוש במערכות AI כדי לנתח בקשות לקצבאות ולאתר מקרים של הונאה.

השפעת הבינה על עסקי הארגונים

כבר היום יש לא מעט חברות אשר נפגעות ברמה העסקית למול היכולות של הבינה המלאכותית. חברות שעד לא מזמן נסחרו בבורסה ואף הציגו רווחים, נעלמות במהירות כאשר הבינה המלאכותית מספקת פתרונות מהירים, זולים ואף מדויקים יותר. חברת הלימוד המקוון צ'ג (chegg) איבדה כ-99% משוויה לאחר שצ'אטים חכמים החליפו מורים פרטיים וסיוע מקוון של החברה. חברות תרגום סובלות מירידה בביקושים ומההכנסות עקב הופעתChatGPT  ודומיו. פלטפורמות לתיקון קוד עבור מפתחים מתחילות לראות ירידה בהכנסות לאחר שפלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית מסייעות למפתחים לתקן ולכתוב קודים מסובכים. מודלים מבוססי בינה מלאכותית מחליפים את הרופאים בניתוח סריקות ממוחשבות לגילוי מחלה וצאטים מנסחים תגובות לתביעות במקום עורכי דין.

השינויים עדיין בתחילתם ויש הרבה באזז, אבל אין ספק שבקרוב מאוד נראה שינויים במקצועות ובפתרונות שחברות מספקות, המושפעות מבינה מלאכותית.

אתגרים ואתיקה בשימוש ב-AI בעבודה

1. אתיקה ושקיפות. קיימות סוגיות אתיות הנוגעות לשימוש במערכות AI בקבלת החלטות, כגון פיטורי עובדים או סינון מועמדים. העובדים דורשים הבנה ברורה של הדרך שבה האלגוריתם מקבל החלטות.

2. הטיות באלגוריתמים. אם המידע שעל בסיסו האלגוריתם מתאמן אינו מאוזן, ייתכנו הטיות כנגד קבוצות מיעוטים. דוגמה לכך היא טכנולוגיות לזיהוי פנים שהראו שיעורי טעות גבוהים יותר בזיהוי פנים של אנשים ממוצא אפריקאי.

3. פגיעה בפרטיות. בעידן שבו נאספים נתונים רבים על העובדים, עולה החשש לפגיעה בפרטיותם. לדוגמה, כלי AI המשמשים לניטור פרודוקטיביות עובדים עשויים לגרום לתחושת מעקב מתמיד.

סיכום

הבינה המלאכותית משנה באופן דרמטי את שוק העבודה בעולם, ובכלל זה בישראל. מצד אחד, היא מאפשרת לארגונים להפוך ליעילים יותר, לחסוך בעלויות ולהתחרות בשווקים חדשים. מצד שני, היא מחייבת עובדים להסתגל למציאות חדשה שבה טכנולוגיה מחליפה מיומנויות אנושיות. בעולם שבו קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה הוא כל כך מהיר – ובמיוחד בבינה מלאכותית שהיכולות שלה הולכות ומשתכללות מדי שבוע, על כל עובד לרכוש מיומנויות ולהדביק את קצב השינויים כדי להישאר רלוונטי בעולם התעסוקה.

ארגונים ועובדים נדרשים להיערך לשינויים אלו באמצעות הכשרה מחדש, פיתוח מיומנויות חדשות וניהול מושכל של תהליכי הטמעה. ממשלות ורגולטורים צריכים להתמקד בפיתוח רגולציה שתבטיח שקיפות, מניעת הטיות ושמירה על פרטיות העובדים.

עתיד העבודה תלוי ביכולתם של כל הגורמים – ממשלות, מעסיקים ועובדים – לשתף פעולה באופן שיבטיח שכלי AI ישרתו את האדם ולא יחליפו אותו.

• הכותב הינו מומחה לטרנספורמציה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית, מנהל עדיףTech