הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ד') להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% – זו הפעם השישית ברציפות.

חטיבת המחקר של בנק ישראל אשר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה, מניחה כי המלחמה, שהתרחבה גם בחזית הצפונית, תימשך בעצימות גבוהה גם בתחילת 2025. לאור אומדן הצמיחה הנמוך מהתחזיות ברבעון השני של 2024 והתגברות עצימות הלחימה בתקופה האחרונה עודכנה תחזית הצמיחה כלפי מטה. התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 0.5% בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025, שיעורי צמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1 ו-0.4 נקודות אחוז לשנים 2024 ו-2025 בהתאמה.

התחזית לשיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25-64) עודכנה כלפי מטה והוא צפוי לעמוד בממוצע על 3.5% ו-3.2% בשנים 2024 ו-2025, בהתאמה. שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד בממוצע הרביע האחרון של 2024 על 3.8%, שיעור גבוה מהתחזית הקודמת ביולי, ועל 2.8% בממוצע הרביע האחרון של 2025.

התחזית לגירעון בתקציב הממשלה לשנת 2024 עודכנה כלפי מעלה ל-7.2 אחוזי תוצר, על רקע הגידול בהוצאות הלחימה והסטת תקבולים של הסיוע האמריקאי המיוחד לשנים הבאות. תחזית הגירעון ל-2025 נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות בעלות אופי פרמננטי שיסתכמו בלפחות 30 מיליארד שקלים, והוא צפוי לעמוד על 4.9 אחוזי תוצר.

יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-68 אחוזי תוצר בסוף 2024 ולעלות ל-69 אחוזי תוצר ב-2025. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות; התגברות של עצימות הלחימה או התארכותה ואי-ביצוע ההתאמות הפיסקליות עלולים להוביל לשינוי בתנאים הכלכליים ובעקבות כך גם לשינויים בתחזית. משום כך ניתחנו גם תרחישים חליפיים, כך, למשל, נבחן תרחיש הכולל החרפה זמנית משמעותית נוספת במלחמה, אשר תדרוש גיוס מילואים בהיקף הדומה לתחילת המלחמה ותוביל להרחבה של הגבלת הפעילות הכלכלית ולהשבתת מערכת החינוך למשך מספר שבועות, בפרט באזור הצפון אך גם במרכז הארץ.

על פי תרחיש זה, החרפת המצב הביטחוני תביא לפגיעה בצמיחה השנתית כך שהתוצר ירד משמעותית ברביע הרביעי של 2024. בתרחיש כזה, על רקע צמצום מספר המשרתים במילואים ושחרור המגבלות החמורות על הפעילות ב-2025, הצמיחה בשנה זו תהיה גבוהה מאשר בתרחיש הבסיס, אך רמת התוצר ב-2025 תהיה עדיין נמוכה יותר מזו שבתרחיש הבסיסי. במידה שהמלחמה תתארך עוד יותר במהלך 2025, מגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, הצמיחה תהיה מתונה יותר והפער מהתרחיש הבסיסי יתרחב.

בתרחיש כזה הימשכות והתעצמות המלחמה יובילו לעלייה נוספת של הגירעון והחוב, בשל העלייה בהוצאות הביטחון והפגיעה בפעילות ובהכנסות ממיסים, מה שיצריך התאמות תקציביות נוספות. אלו עלולים להוביל לעיכוב בהתכנסות האינפלציה ליעדה. לאור כל אלו, החטיבה  מעריכה כי מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, ואילו ביחס לתחזית האינפלציה והגירעון מאזן הסיכונים נוטה כלפי מעלה.

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית בנתוני הקצה מצביעים כי חלה עלייה מסוימת בפעילות, אם כי רמת הפעילות עדיין רחוקה מקו המגמה. המדד המשולב לחודש אוגוסט עלה ב-0.23%, גבוה מכלל המדדים מאז פברואר, אך עדיין נמוך מקצב הצמיחה הממוצע של המדד בעבר. מגבלות היצע מקשות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמה טרום המלחמה.

"הסוגיות הכלכליות שבדוחות חברות הדירוג תואמות את המלצות בנק ישראל"

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התייחס להורדה הנוספת של דירוג האשראי של ישראל והמשך אופק דירוג שלילי על ידי סוכנויות הדירוג מודי'ס ו-S&P. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת", אמר ירון והוסיף: "סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגאופוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי. ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירו סוכנויות הדירוג, בשל מגוון סיבות. בראש ובראשונה, אי הוודאות הגאופוליטית, העלייה בעצימות המלחמה בחזית הצפונית, וירידת הסיכויים להפסקת אש בעזה.

"בנוסף סוכנות מודי'ס הדגישה גם את תהליך העברת התקציב והיכולת לבצע התאמות פיסקליות דרושות, קושי בגיוס החרדים והמהלכים לשינויים במערכת המשפט. חשוב להדגיש, כפי שגם הדגישו הסוכנויות, מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאופוליטיים, גם בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל".