הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% זו הפעם השביעית ברציפות. הבנק מדגיש כי מדיניותו מתמקדת בייצוב שווקים והפחתת אי ודאות לנוכח המלחמה, תוך שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. האינפלציה השנתית עומדת על 3.5%, מעל הגבול העליון של היעד, והערכות צופות התמתנות בהמשך.

בבנק ישראל מסבירים כי על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", מוסיפים בבנק ישראל.

מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי לאחר צמיחה של 0.3% ברבעון השני במונחים שנתיים, ברבעון השלישי של 2024 התרחב התוצר ב-3.8% במונחים שנתיים. הסטייה ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח נותרה דומה ועומדת על 3.6%.

התוצר העסקי צמח ברבעון השלישי ב-5.4% במונחים שנתיים, הפער מקו המגמה שלו עומד על 4.6%. חלק ניכר מהפער בתוצר העסקי מוסבר על ידי מגבלות היצע, בעיקר לנוכח מחסור בעובדים לא-ישראלים, היעדרות עובדים בשל שירות מילואים ומגבלות על התעסוקה באזור הצפון, לצד הירידה המשמעותית בתיירות הנכנסת. הצמיחה ברבעון השלישי של השנה הקיפה את כל השימושים למעט הצריכה הציבורית שירדה.

הצריכה הפרטית צמחה ב-8.6% ברבעון השלישי של 2024 ורמתה גבוהה ב-3.7% משהייתה טרם המלחמה. ההשקעה צמחה גם היא אך רמתה נמוכה בהשוואה לרמתה טרם המלחמה. הצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) התכווצה כאמור ברבעון השלישי של שנת 2024 ב-8.6% במונחים שנתיים.

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.5%, והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נכנסו לתחום היעד. השקל התחזק בשווקים הבינלאומיים, עם ייסוף של 0.9% מול הדולר ושל 6.4% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-3.7%. בנוסף, נרשמה התאוששות ביצוא הסחורות והשירותים ועלייה ניכרת ביבוא.

בשוק העבודה נרשמה באוקטובר ירידה קלה בשיעור המשרות הפנויות ועלייה באחוז הנעדרים עקב שירות מילואים. שיעור התעסוקה ושיעור האבטלה הרחבה נשארו יציבים, והשכר הנומינלי והריאלי נמצאים במגמת עלייה מתונה. מחירי הדירות ירדו קלות בחודשים האחרונים, בעוד מדד מחירי הדיור עלה ב-3.5% בשנה האחרונה.

האינדיקטורים הכלכליים בעולם מצביעים על סנטימנט מעורב: בארה"ב נמשכת הצמיחה עם נתונים חזקים בצריכה הפרטית, אך שוק העבודה מתקרר. באירופה נרשמה התאוששות מתונה, ובסין נתוני הצמיחה מפתיעים לטובה אך נותרים חלשים יחסית. האינפלציה בעולם ממשיכה להתכנס לעבר יעדי הבנקים המרכזיים, וה-FED וה-ECB המשיכו במהלכי הורדת ריבית.

בישראל, גירעון התקציב ירד מעט ועומד על 7.9% תוצר. תקרת ההוצאה הורחבה, ותקציב 2025 תוכנן עם יעד גירעון של 4.4%. הבנק מדגיש את חשיבות שמירת המסגרת התקציבית שאושרה כדי להבטיח יציבות כלכלית.

בענף ההייטק, גיוסי הון ממשיכים לצמוח, ומדדי המניות עלו משמעותית. באגרות החוב נרשמה ירידת תשואות, אך פרמיית הסיכון נותרה גבוהה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה.

בנק ישראל מסכם כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, תוך התאמת מדיניותו לצורכי המשק, ייצוב השווקים והתמודדות עם סיכונים כלכליים ופיננסיים.