ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החברות (תיקון  -ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה). כניסת החוק לתוקף מותנית בתקנות שיובאו לאישור הוועדה, ובכל מקרה לא לפני יולי 2026.

התיקון הנוכחי נדרש מאחר שבשנים האחרונות הלך וגדל מספר החברות בישראל שאין בהן בעל שליטה. מבנה הבעלות בחברות ללא שליטה מחייב מתן מענה ל"בעיית נציג" מסוג אחר, מול מנהלי החברה, מאחר שבהיעדר בעל שליטה שמעורב בענייני החברה, המנהלים מקבלים לידיהם כוח רב יותר, ונדרשים כללי ממשל תאגידי שמותאמים לכך. בתחום הביטוח פועלות שתיים מחמש קבוצות הביטוח הגדולות ללא גרעין שליטה: הפניקס וכלל ביטוח.

בין היתר נקבעו לגבי חברה שאין בה בעל שליטה ההסדרים הבאים: יידרש רוב של דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון, וכן בוועדות הדירקטוריון השונות, וזאת במקום החובה הקיימת היום למנות שני דירקטורים חיצוניים, שתמשיך לחול רק בחברות עם בעל שליטה; תוקם ועדת מינויים שהמלצתה תידרש כתנאי להצעת מועמדותו של דירקטור לאספה הכללית או למינויו בידי הדירקטוריון, ושתפעל בהתאם למדיניות שקבע הדירקטוריון.

כמו כן, יידרש אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון לאישור עסקה עם מחזיק מהותי (בעל מניות שמחזיק 10% או יותר מהמניות), אך שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, יוכל לקבוע בצו שיעור גבוה יותר; נקבעה מגבלה על תקופת כהונה של דירקטורים שמונו בידי הדירקטוריון ולא בידי האספה הכללית, והם יוכלו לכהן לכל היותר עד האספה השנתית הבאה שתכונס; ונקבע כי יו"ר דירקטוריון שהוא בלתי תלוי יוכל לקבל גמול נוסף מעבר לסכום המותר היום.

ביחס לכלל החברות, נקבעו התיקונים הבאים: הוחלט להוריד את הרף להגדרת "בעל שליטה" בחברה ציבורית –  במקום חזקת השליטה הקיימת היום שלפיה מי שמחזיק ב-50% מאמצעי השליטה נחשב כבעל שליטה, נקבעה חזקת שליטה (ניתנת לסתירה), ולפיה אדם המחזיק ב-25% או יותר מהמניות בתאגיד או מאמצעי שליטה אחרים, ייחשב שולט אם אין בעל מניות אחר המחזיק ב-50% או יותר מהמניות.

הגנות נגד ביטול החלטות בתום לב בחברות ללא גרעין שליטה

יחד עם תיקון זה, נקבע סעיף "נמל מבטחים" ולפיו חברה שפעלה בתום לב כאילו היא חברה שיש בה בעל שליטה, תזכה להגנה מפני ביטול החלטות או פעולות שביצעה, גם אם בדיעבד ייקבע בבית המשפט כי היא למעשה חברה בלי בעל שליטה.

בנוסף, נקבע כי יידרשו אישורים מחמירים יותר לעסקאות של חברה עם דירקטור שלה – עסקה חריגה של חברה עם דירקטור, קרובו, או חברה שבשליטתם, תחייב אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאספה כללית, ואולם דרישה זו לא תחול על עסקאות אחרות שלדירקטור יש בהן עניין אישי שבהן יידרש רק אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון. לצד זאת, ביחס לעסקה שאינה חריגה יישאר הדין הקיים שלפיו נדרש אישור דירקטוריון בלבד.

כמו כן, נקבע שניתן לקבוע בחברות "דירקטוריון מדורג", כלומר שהדירקטורים יוכלו להתמנות ליותר משנה אחת, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש שנים, ושלפחות מחציתם יתחלפו תוך שנתיים.

לבסוף, נקבעו הוראות מומלצות ובהן כי בדירקטוריון של חברה ללא בעל שליטה יתקיים לפחות פעם בשנה דיון בנוכחות הדירקטורים הבלתי תלויים בלבד, וכי בחברה עם בעל שליטה תיקבע מדיניות מינויים (כמו בחברה בלי בעל שליטה).