משבר האקלים הוא כבר מזמן לא תרחיש תיאורטי – הוא סיכון ממשי, עכשווי ומתמשך, שמאיים לא רק על הסביבה אלא גם על הכלכלה, הבריאות והביטחון של כל אחד מאיתנו.

בעולם הביטוח, שינויי האקלים כבר תורגמו לעלייה ניכרת בתביעות: הצפות, שריפות, נזק לרכוש ולתשתיות. כשמדינה אינה ערוכה כראוי לאירועי קיצון, הפוליסות אולי מכסות, אבל הפרמיות מתייקרות, והיכולת של המערכת להתמודד – נפגעת.

בדיוק מהסיבה הזו, החשיבות של פיקוח, רגולציה והיערכות מוקדמת מקבלת משמעות רבה והופכת קריטית יותר מתמיד. הנושא זכה בשבוע שעבר להיות במוקד המפגש בו השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, מבקר המדינה  מתניהו אנגלמן וחברי פורום האקלים שהקים הנשיא הרצוג בהובלת ד"ר דב חנין.

אנגלמן עדכן את הנשיא ואת המשתתפים על כך שמשרד מבקר המדינה מקיים דוח מעקב שני על התנהלות הממשלה בעניין משבר האקלים. מדובר בפעם השלישית שהמבקר יפרסם דוח בנושא בתוך שש שנים.

"העולם עובר תמורות אקולוגיות משמעותיות"

"הרעיון בבסיס הקמת פורום האקלים היה להביא תחת קורת גג אחת את כל הגורמים שעוסקים בתחום הזה יחד: המגזר הממשלתי, החברה האזרחית, וגורמי המשק והתעשיה. הפורום מייצר תפוקות יוצאות מן הכלל עם ועדות מאוד אפקטיביות. למשל הנושא של ביטחון תזונתי שהוא נגזרת ברורה מסוגיית האקלים צובר אצלנו תאוצה משמעותית" אמר הנשיא הרצוג.

הרצוג ציין: "אני מתריע ללא הרף שהקיץ הקרוב עלול להיות קיץ של אסונות טבע עצומים, בגלל שכמות המשקעים השנתית ברוב המקומות לא חצתה את ה-50%. "אתמול הייתי בטבריה ולראשונה מזה 100 שנים הכנרת ירדה בחורף, זה דבר בלתי נתפס" הדגיש הרצוג והוסיף: "וזאת בדיוק הבעיה שאני מנסה להסביר לאזרחי ישראל, בסוף זה נוגע להם. נבחרי הציבור צריכים להבין שזה נוגע להם ולילדיהם. העולם עובר תמורות אקולוגיות משמעותיות".

"אנחנו פה כדי לנסות להציע פתרונות מעשיים, ומאוד חשובה לנו התמיכה של מבקר המדינה בנושאים הללו באמצעות דוחות וגם דרישות ממערכת קבלת ההחלטות להתכנס בסוף לפתרון, כמו למשל חוק האקלים", ציין הנשיא הרצוג.

המבקר אנגלמן: "חלק משינויי האקלים כבר מורגשים ומתבטאים בשריפות ענק, גלי חום קיצוניים, גשמי זעף וסערות, הצפות, בצורות ועוד הגורמים לאובדן בנפש וברכוש, דוגמת שינויי מזג האוויר הקיצוניים שאנו חווים בישראל והשריפה שהתרחשה בלוס אנג'לס. מדובר במשבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות המערכתית למשברים מרובי סיכונים".

ואמנם, השלכות האקלים הקיצוני – מהשריפות ועד להצפות – אינן רק תמרור אזהרה סביבתי, אלא פעמון אזעקה כלכלי. בעולם הביטוח, תופעות אלה כבר מתורגמות לעלויות עתק ולשאלות של כדאיות כיסוי באזורים מסוימים. ההיערכות הלאומית למשבר האקלים, עליה מדבר מבקר המדינה, היא למעשה ניהול סיכונים בקנה מידה מדינתי – בדומה לאופן שבו חברות ביטוח מבצעות הערכות סיכונים כדי לייצר חוסן פיננסי. גם כאן, השקעה במניעה ובהיערכות תחסוך בעתיד הרבה יותר מהעלות של שיקום נזקים.

ביקורת מעקב נוספת תתקיים בקרוב

לדברי אנגלמן, דוח ביקורת המעקב שפורסם בשנת 2024 שב וחשף תמונה מדאיגה: אף שמקצת הגופים תיקנו ליקויים, מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם. הטיפול הממשלתי במשבר האקלים מאופיין כ"דשדוש תפקודי" וסובל עד כה מכמה חולשות יסוד.

"נדרשת פעולה ממשלתית משולבת ומשנה מציאות", ציין אנגלמן והסביר: "כמדינה המצויה באזור של מוקדה (hotspot), שינויי האקלים שישראל צפויה לחוות כתוצאה מההתחממות הגלובלית יהיו משמעותיים יותר מהממוצע העולמי, ועלולות להיות להם השלכות כבדות על חוסנה הכלכלי, החברתי והביטחוני".

לדבריו, "יש לראות בדוחות מבקר המדינה בנושא האקלים משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. בפני הממשלה עומד אתגר הכורך שאלות של ניהול סיכונים ברמה הלאומית וצורך בהתוויית מסלול לכלכלה מאופסת פחמן, לצמיחה ירוקה ולמעבר לאנרגיה ירוקה מצד אחד – והיערכות מיטבית לסיכונים הנובעים משינויי האקלים לאדם, לתשתיות ולטבע מצד שני".

על פעילות משרדו אמר אנגלמן: "משרד מבקר המדינה שם דגש מיוחד על ביקורות בתחומי הקיימות, האקלים והסביבה ומחויב למעקב אחר טיפול המדינה בנושא, גם למען הדורות הבאים. בכוונתי לקיים ביקורת מעקב נוספת בנושא משבר האקלים כבר בשנת העבודה הקרובה. כמו גם ביקורת בנושא היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינויי האקלים.

"גם בתפקידי כנשיא יורוסאי – ארגון מבקרי המדינה באירופה, אנו מקדמים פעילות רבות בנושא איכות הסביבה. אתמול התארחו במשרדי מזכ"ל ה- OECD וצוותו והצגנו להם דוחות ביקורת בתחומים רבים ובכללם את הדוח בנושא משבר האקלים".

לזהות סיכונים, להתריע עליהם, ולדרוש היערכות מוקדמת

בעולם שבו שינויי האקלים הם כבר עובדה ולא תחזית, תפקידם של גופים כמו משרד מבקר המדינה דומה לזה של שוק הביטוח: לזהות סיכונים, להתריע עליהם, ולדרוש היערכות מוקדמת כדי למנוע קריסה של מערכות שלמות. אך בניגוד לפוליסת ביטוח, את נזקי האקלים לא תמיד ניתן לפצות – ועל כן כל דקה של התמהמהות עלולה לעלות ביוקר. האחריות לשינוי מונחת לפתחם של קובעי המדיניות, אך גם של כל גוף ציבורי, עסקי ואזרחי במדינה.