הישג ללשכת סוכני הביטוח. בעקבות יוזמה שלה ולחץ שהפעילה, עוד מדיוני חוק ההסדרים 2023,  להחיל את החוק האוסר על גופים מוסדיים לסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם יועצים פנסיונים, גם על סוכני ביטוח – הוגשה הצעת חוק בנושא. הצעת החוק הוגשה בידי חברי הכנסת מיהדות התורה יצחק פינדרוס, המשמש כיו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, ומשה גפני, המשמש גם כיו"ר ועדת הכספים.

על פי ההצעה שהונחה אתמול (ב') על שולחן הכנסת, "גוף מוסדי לא יסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם לתשלום דמי עמילות, ולא יסיים התקשרות עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם דמי עמילות, לפי העניין, בנסיבות המפורטות… גוף מוסדי אשר מסרב להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם דמי עמילות או מסיים התקשרות בהסכם, יודיע על כך לסוכן הביטוח, בכתב, ויפרט בהודעה כאמור את הנימוקים לסירובו.

"סירוב בלתי סביר" להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם דמי עמילות או סיום התקשרות בהסכם כאמור – סירוב להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם דמי עמילות יהיה בנסיבות האלה:

1. סירוב להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות בעל תנאים לעניין השירות הניתן לפיו ותקופתו או שיעור ותנאי דמי העמילות או להתקשר בהסכם דמי עמילות בעל תנאים לעניין שיעור ותנאי דמי העמילות, הדומים לתנאים שנקבעו בהסכם כאמור עם סוכן ביטוח אחר שעימו הגוף המוסדי התקשר.

2. סירוב המבוסס על אחד מאלה:

• מספר הלקוחות שלהם סוכן הביטוח מעניק שירותי תיווך בביטוח.

• מאפייני הלקוחות הקבועים של סוכן הביטוח, לרבות מצבם הכספי.

• היקף הסכומים העומדים לזכות הלקוחות של סוכן הביטוח, במוצר פנסיוני או בתכנית חסכון שאינה מוצר פנסיוני.

• היקף דמי העמילות שגבה סוכן הביטוח.

• היותו של בעל הרישיון סוכן ביטוח.

3. סירוב בנסיבות אחרות שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

עוד נקבע בהצעת החוק, כי "לא יראו כסירוב בלתי סביר, סירוב המבוסס על הסכם שאינו רווחי לגוף המוסדי לעניין שיעור ותנאי דמי העמילות לגבי סוג מוצר ביטוחי מסוים, ובלבד שאין הסכם עם תנאים כאמור עם סוכן ביטוח אחר."

על פי הצעת החוק, הממונה יוכל לקנוס גוף מוסדי אם יש לו "יסוד סביר להניח כי גוף מוסדי סירב סירוב בלתי סביר להתקשר עם סוכן ביטוח בהסכם התקשרות או בהסכם דמי עמילות, בניגוד להוראות".

"עיוות מובהק בשוק"

בדברי ההסבר להצעת החוק, מפרטים הח"כים המציעים, כי סוכן ביטוח בעל רישיון פנסיוני עובר הכשרות מקצועיות ומבחנים; "אחוזי המעבר של הניגשים לבחינות ההסמכה לקבלת רישיון סוכן ביטוח הינם נמוכים יחסית. עובדה זו מעידה, בין היתר, על רמת הקושי של הבחינות והרמה המקצועית הגבוהה של עוברי הבחינות. בנוסף, מי שעובר בהצלחה את הבחינות האמורות, נדרש לעבור תקופת התמחות בת שישה חודשים, ולאחריה בחינה נוספת.

"אולם, בזאת לא בא לסיומו מסעו של המבקש לעסוק ולהתפרנס כסוכן ביטוח. כידוע, שוק הביטוח בישראל הינו שוק סגור, ובו מספר מוגבל של גופים מוסדיים … על מנת לעסוק בתיווך ביטוח – לב עיסוקו של סוכן הביטוח, נדרש הסוכן להיות בקשר עם הגופים המוסדיים שבאמצעותם יכול סוכן הביטוח להציע את סל המוצרים לקהל לקוחותיו. כיום, גופים מוסדיים אינם מחויבים להתקשר עם כל בעל רישיון סוכן ביטוח המבקש להתקשר עמם – דבר שיוצר עיוות מובהק בשוק".

פינדרוס וגפני מוסיפים כי "מכוח האמור, ייתכנו מקרים שבהם בעל רישיון סוכן ביטוח אשר קיבל מהרגולטור את רישיונו לעסוק בתיווך ביטוח, ולאחר שעמד בכל המטלות והדרישות החלות עליו, לא יהיה בידו להציע מוצרי ביטוח של גופים מוסדיים לקהל לקוחותיו, משום שהוא תלוי בחסדיו של גוף מוסדי זה או אחר. מצב זה, בו בעל רישיון סוכן לא מצליח להציע את כלל מוצרי הביטוח של כל הגופים המוסדיים הפועלים בישראל, מהווה פגיעה הן בתחרות והן ברמת השירות שסוכן הביטוח יכול להציע ללקוחותיו. סוכן ביטוח שאין לו גישה לכל המוצרים אינו יכול לייעץ ללקוחותיו לגבי המוצר המתאים עבורם מבין כלל המוצרים המוצעים על ידי הגופים המוסדיים הפועלים בישראל".

לדבריהם, "האמור הינו תוצר, בין היתר, של תופעה אשר השתרשה בקרב גופים מוסדיים המתנים את התקשרותם עם סוכן הביטוח בכפוף לקבלת התחייבות מצידו לפעילות בהיקף מסוים – דבר אשר עומד בניגוד מוחלט לעקרונות התחרות".

"חשש לשיקולים זרים של הגוף המוסדי"

"מעבר לכך", מסבירים מגישי ההצעה, "לא אחת עולה סוגיית סיום התקשרות באופן יזום מצד הגוף המוסדי מול סוכן הביטוח. סוגיה זו מעלה את החשש כי שיקולים זרים מנחים את הגוף המוסדי או מי מטעמו בקבלת ההחלטה על סיום התקשרות עם סוכן ביטוח…".

המציעים מציינים, כי "חיוב הגופים המוסדיים לעבוד מול כל בעל רישיון סוכן ביטוח ללא כל אבחנה או שיקול דעת, אינו צפוי לפגוע בהם. זאת, משום שתגמול המשתלם לסוכן הביטוח על ידי הגוף המוסדי הוא בהתאם לתוצאות פעולותיו של סוכן הביטוח בשיווק ותיווך ואין לגוף המוסדי כלפי סוכן הביטוח כל התחייבות כספית שוטפת".

פינדרוס וגפני מציינים כי, כי למרות הדיגיטציה ההולכת וגוברת, אפיק השיווק המשמעותי ביותר של מוצרי הביטוח של הגופים המוסדיים הינו באמצעות סוכני ביטוח. זאת, בין היתר, לאור מורכבות המוצרים של הגופים המוסדיים והמומחיות הנדרשת מבעל מקצוע לתווך למבוטח באשר למוצר המתאים עבורו.

"נוכח האמור, מצב בו גופים מוסדיים יהיו מחויבים לעבוד עם כל בעל רישיון סוכן ביטוח, יגביר את התחרות בשוק, את עצמאותם של סוכני הביטוח לשווק מגוון רחב יותר של מוצרי ביטוח, ויחסום את פוטנציאל ההשפעה של גופים מוסדיים (ולו למראית עין) על שיקול דעתו של סוכן הביטוח בבואו לייעץ למבוטח על העדפת מוצר ביטוח אחד על פני משנהו. הצעת חוק זו תסייע לציבור המבוטחים אשר ייחשפו למגוון רחב יותר של מוצרי ביטוח דרך סוכני ביטוח", נכתב בדברי ההסבר.