צו ההרחבה לביטוח פנסיוני עבור כלל שכירי המשק הגיע לשלב האחרון השנה, בו שיעורי ההפקדות מהשכר הגיעו למקסימום המתחייב על פיו. כעת, המעסיק ועובדו מחויבים בהפקדה חודשית בשיעור של 17.5% משכר העובד, עד לתקרת השכר הממוצע במשק (9089 שקלים נכון לשנת 2014).
המשמעות הינה שתחילת גיל החיסכון הפנסיוני הוקדמה משמעותית כיוון שהצו כולל את כל העובדים הזמניים, השעתיים, המלצרים, המתמחים, העונתיים, העובדים במשרה מאוד חלקית וכדומה.
ומהן ההשלכות המספריות? עובד שחוסך בקרן פנסיה כלשהי מגיל 25 עד 30 מתוך שכר של 5000 שקלים, חוסך בתקופה זו פנסיה בגובה של 1059 שקלים במסלול רגיל, וללא הנחה כלשהי בדמי ניהול. כלומר, קצבה זו תתווסף לו מגיל 67 לכל החיים, בנוסף לקצבה שיחסוך בחיי העבודה "הרגילים".
בנוסף, קיימים כיסויים ביטוחיים העשויים להיות קריטיים בעת קרות אירוע קיצוני כגון נכות או פטירה. במקרה נכות יקבל החוסך קצבה מהקרן בגובה 3,750 שקלים עד הגיעו לגיל 67, ומגיל 67 ייקבל קצבה לכל החיים בגובה 4,826 שקלים.
במקרה פטירה משפחתו תקבל קצבה בת 5,000 שקלים, ממנה 3000 שקלים עבור בת הזוג לכל החיים, והיתר לילד, עד הגיעו לגיל 21.
אין ספק שמדובר כאן בשדרוג משמעותי בחיי עובד צעיר, או כל עובד אחר שלא היה נהוג להפקיד עבור ביטוח פנסיוני בענף בו הוא מועסק.
על מי מהעובדים חלה ההטבה?
העובדים עליהם חלה חובת המעסיק על פי הצו לפנסיה חובה, לפי ההגדרה בצו, נחלקים לשניים:
"עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו… לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק (ללא תקופת המתנה)".
"עובד שיתקבל לעבודה כשאין לו ביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיד בתום שישה חודשים מתחילת העסקתו (תקופת המתנה)".
מקרים בהם העובד נחשב כבעל ביטוח פנסיוני
האם צריכה להיות לו תכנית פעילה ממעסיק קודם או הפקדה כעצמאי, או מספיק שיש לו תכנית פנסיונית שהפקידו עבורו בפרק זמן כלשהו והיא אינה מקבלת תשלומים.
אם היתה תכנית פעילה, כמה זמן לפני תחילת ההעסקה היתה צריכה להיות פעילה בכדי שהעובד ייכנס להגדרה : "מבוטח בביטוח פנסיוני". מהיכרותי את עולם המעסיקים, כל מעסיק בוחר בהגדרה משלו.
שאלה מוסרית, תשובה מוסרית
קיימות מספר השלכות על עובד חסר הסדר פנסיוני:
רציפות זכויות – קרנות הפנסיה שומרות רציפות זכויות במשך חמישה חודשים בהם לא מבוצעת הפקדה ולאחר מכן תכנית הפנסיה מוקפאת, והמשך ההפקדות לעניין מועד ההצטרפות מהווה הצטרפות חדשה. ממועד הצטרפות זה נגזרים הכיסויים הביטוחיים שאינם בהכרח כפי שהיו לפי מועד הצטרפות מוקדם יותר ומתחילה שוב תקופת אכשרה בת חמש שנים למחלה קיימת, בה המבוטח אינו זכאי לכיסוי ביטוחי בגין מחלה עמה הצטרף להסדר במועד החדש. לכן, במידה והמעסיק קובע תקופה של שלושה חודשים כתקופה מקסימלית שבה התכנית אינה פעילה, מספיק שלא הופקדו עבור העובד כספים במשך ארבעה חודשים, ואז לא יופקדו עבורו עוד שישה חודשים נוספים, וכך איבד את רציפות הזכויות.
כיסוי ביטוח בתקופה שאינה מבוטח – נחזור לדוגמה, ונראה שאם חלילה קורה אירוע ביטוחי לעובד בתקופת ההמתנה של ששת החודשים, הוא אינו מבוטח כלל: לא לפטירה, לא לנכות.
השווי הכלכלי לתשלומי קצבת נכות – 3750 שקלים, מגיל 25 שלא ישולמו בפועל (בריבית של 3%) עולה על מיליון שקלים, ויחד עם הפנסיה שלא יקבל העובד אילו היה מפקיד בתקופת נכותו השווי הנוכחי (לפי תוחלת חיים גיל 85) מגיע למיליון ו-300 אלף שקלים.
השווי הכלכלי של קצבאות השאירים שלא תקבל המשפחה (לפי תוחלת חיים גיל 90 לאישה שכיום באותו גיל של העובד וילד בגיל שנה) הנו כמעט מיליון ו-400 אלף שקלים.
האם המעסיק באמת רוצה להיות חשוף למקרה מצער שכזה מול עובדו, אף כי נהג כדת וכדין לפי הצו?
צבירה לחיסכון פנסיוני שאבדה בתקופת ההמתנה – ההשלכה הכי פחות מהותית, ובכל זאת, הפקדה בתקופה זו לפי אותו שכר – 5000 שקלים, הינה 5250 שקלים "שנגרעו" מהחיסכון הפנסיוני של העובד מעצם ההגדרה כי אין ברשותו ביטוח פנסיוני כלשהו. אילו היה מפקיד סכום זה בניכוי דמי ניהול מלאים מההפקדות, כלומר 4935 שקלים ובתשואה המחושבת היום בקרנות הפנסיה בניכוי דמי ניהול מלאים מהצבירה – 3.75%, היה מגיע סכום זה לסך של יותר מ-23 אלף שקלים בגיל 67 , ולכן לשווי קצבה של 120 שקלים לכל החיים, רק בגין אותם שישה חודשים שלא הופקדו עבורו כספים.
לפיכך, המשמעות לגבי עובד שנכנס בהגדרה ש"אין לו ביטוח פנסיוני כלשהו" הנה החשש פן לא יהיה מבוטח בעתיד בגין מחלה שחלילה לקה בה טרם הצטרפותו מחדש, החשש לקרות אירוע ביטוחי – פטירה או נכות בתקופת ההמתנה, ולהפסד של קצבה בגיל הפרישה עקב החיסכון שנגרע בתקופה זו.
אין ספק כי מוטלת הכבדה אמיתית על מגזר המעסיקים, הן בעלויות השכר והן בפן התפעולי – הפקדה לכל עובד, הגם שהוא זמני, שעתי, יומי וכדומה לתכנית פנסיונית, ואולם אין זה באמת משנה למעסיקים אם היתה או לא היתה לעובד תכנית פנסיונית פעילה טרם העסקתו. ההשלכות הן אותן השלכות. לכן יש יסוד סביר להניח כי אילו היו יודעים המעסיקים את ההשלכות של חוסר הפקדה באותם שישה חודשי העסקה ראשונים, ספק אם היו בוחרים בעצמם לפעול לפי הצו כלשונו.
הכותבת הינה יועצת פנסיונית, סיטרין יעוץ פנסיוני
המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף מאי 2014.