בפסק דין שניתן אתמול (ג') בבית המשפט העליון, במסגרת עתירה שהוגשה נגד פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, העלו השופטים את הצורך בהגברת הפיקוח לצורך שקיפות מול ציבור החוסכים לגביית דמי ניהול משתנים בקופות הגמל.
העתירה שעסקה בחוקיות גביית דמי ניהול משתנים ובדרישה כי יורה לקופות לגבות דמי ניהול שווים, נדחתה. אולם בית המשפט העליון בחר להביע את עמדתו בעניין חובות הפיקוח. למרות שהעתירה עצמה לא עסקה בנושא, בית המשפט הצביע על הצורך להביא לידיעת הציבור את המידע הרלבנטי לגבי דמי הניהול וציין כי קופות הגמל צריכות להנהיג אמות מידה ברורות בכל הנוגע לגביית דמי ניהול דיפרנציאלים ולשקיפות מול העמיתים באשר למדיניות הקופות בנושא דמי הניהול, ובכללם מתן הודעות בעניין.
בית המשפט קבע כי כדי שהתחרות בשוק קופות הגמל תהיה יעילה ומשוכללת, עליה להיות מבוססת על שקיפות, וכי מן הראוי שהממונה ינחה את קופות הגמל למסור מידע אודות דמי הניהול הדיפרנציאליים הנגבים על ידן, כמשתמע מסעיף 36(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הקובע כי "הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום קופות גמל, לרבות פרסום נתוני תשואות ודמי ניהול והשוואתם לקופות גמל אחרות".
בית המשפט ציין כי גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת הצביע על הפגיעה לכאורה בעמיתים הנובעת ממחסור במידע באשר למדיניות הקופות בתחום דמי הניהול.
בנוגע להגנה על עמיתים לא מאורגנים, קבע בית המשפט כי חשוב שהממונה ייתן דעתו גם לקביעת דמי ניהול מופחתים כהגנה על עמיתים שאינם חלק מקבוצת מיקוח גדולה, בין אם במסגרת הכלים הרגולטורים העומדים לרשותו, ובין אם בדרך של תיקון חקיקה.
לעניין התביעה לגופה, בית המשפט ציין כי אינו רואה את דמי הניהול כגורם המפלה בין עמיתי הקופה ואף השווה את הנושא לרגולציה הנהוגה לגבי עמלות הבנקים, וציין כי גם שם לא נהוגים שיעורי עמלות אחידים.