על רקע הסערה הפוקדת את ישראל בשלושת הימים האחרונים, סוכני הביטוח וחברות הביטוח מוצפים אף הם בפניות מטעם אזרחים ובעלי עסקים שרכושם נפגע.
הפניות מגיעות מכל אזורי הארץ ועוסקות בעיקר בהצפות במרתפים, בדירות ובחנויות- עסקים קטנים שנפגעו ומלינים גם על אובדן רווחים. "בשלושה ימים נרשמו אצלנו פניות בסדר גודל של 60%-70% מסך הפניות שאנו מקבלים בחודש אחד", נמסר מאחת מחברות הביטוח הגדולות. "מרבית הפניות נוגעות לנזקי טבע ולפגיעה ברכוש. מוקד הרכוש ערוך למצבי חירום ועדיין העומס מאוד גדול".
תביעות שיבוב צפויות על הרשויות המקומיות
ההערכה הכללית היא שכל אחת מהחברות הגדולות תצטרך לטפל בתביעות בסך של כמה מיליוני דולרים, כאשר צפי הפגיעה בשוק כולו עומד על כמה עשרות מיליוני דולרים, אם כי עדיין מוקדם לקבוע. מבטחי המשנה צפויים לשאת ברוב עלויות הנזקים ועל כן קיים סיכוי סביר שהמחירים יעלו. יחד עם זאת, צפויות תביעות שיבוב על רבות מהעיריות והרשויות המקומיות בגין הזנחה.
"בכל מקום רואים שההזנחה בתשתיות העירוניות היא אבן נגף, רשלנות ממש, במיוחד בכל הנוגע לניקוז", אומר יועץ הביטוח עופר בן-נון. "אני מניח שכאשר הרשויות הוציאו מכרזים לגבי פארקים חדשים, כיכרות וכדומה לא נלקחו בחשבון נזקים אפשריים. העניין בולט בעיקר בפארקים באזורים חדשים, שנסחפו כלא היו. אם היו טורחים להעסיק הידרולוג (יועץ זרימת מים) הן היו מוצאות דרכים להגן על הפרקים הללו, שפעמים רבות גורמים להצפות של כבישים ואזורים שלמים. "לא מעט רשויות אינן לוקחות בחשבון את נתיבי הזרימה ופועלות בלא היערכות, או ראייה רחבה ובהשקעת המשאבים הנדרשת. אנחנו רואים זאת בקניונים שהוקמו בתכנון שאיננו ראוי במקומות נמוכים, מנקזים את המים והוצפו בימים האחרונים. "היערכות עירונית מתאימה כבר בשלב התכנון והיציאה למכרזים ימנעו אפשרויות של חסימת כבישים והצפות", הוסיף.
הצפות במוקדי השירות
בגזרת הסוכנים נרשמה היערכות מיוחדת. לשכת סוכני הביטוח מפעילה מספר מוקדים טלפוניים המאוישים על ידי סוכני ביטוח בכירים שישיבו לשאלות סוכנים ואוכלוסייה שנפגעה מהשיטפונות. קובי צרפתי, יו"ר הוועדה האלמנטרית בלשכה, מוסר כי "יש הרבה מאוד נזקים. לסוכני הביטוח הגיעו בימים האחרונים אלפי הודעות לגבי דירות ורכבים שטבעו, ונזקים לעסקים שנסגרו וכתוצאה מהסערה נגרמו להם הפסדים. הסוכנים מתרוצצים בין הלקוחות ומסייעים ללקוחותיהם בפנייה למוקדי ולמחלקות התביעות של חברות הביטוח. חשוב שברגעים אלו הסוכנים יעמדו בקשר עם לקוחותיהם ויספקו להם אינפורמציה מה מכוסה ומה לא", אומר צרפתי.
ממגדל נמסר שהחברה נערכה לטיפול בתביעות הקשורות לנזקי הסופה על ידי תגבור מוקדי הגשת התביעות בבעלי המקצוע המטפלים בתביעות כגון שמאים ובעלי מקצוע נוספים. חלק גדול מהנזקים מקורם בהצפות, הן בדירות והן בבתי עסק. תביעות אחרות קשורות לנזקים הנובעים מהרוחות העזות – פרגולות, גגות, ציוד נלווה וכדומה. עוד נמסר מהחברה כי עד כה קיבלה החברה כ- 200 הודעות על תביעות בגין ענפי הרכוש השונים.
מחסור בשמאים
אחת הבעיות העולות בתנאי מזג האוויר הקיצוני הוא המחסור בשמאים, מאחר ומרבית השוק עובד עם אותם משרדי שמאים. "הדבר המרכזי הוא לתת פתרונות שטח באמצעות מערך שטח של מוקדים ושמאים. כל השמאים עמוסים וכל חברות הביטוח מקבלות פניות", אומרת קרן גרניט מנהלת תביעות ביטוח כללי בהפניקס. "להפניקס יש מערך של שמאי בית מצב זה מאפשר מתן טיפול מהיר יותר. בחברות המפעילות מוקדים ושמאי בית ההיערכות מקלה על הטיפול בתביעות. תגברנו את מוקד הפניקס U4, שמקבל דיווחים בעיקר מהסוכנים".
ניכר כי הפניות בענף הרכב פחותות מענף הרכוש, אם כי מזג האוויר הסוער ממשיך לגרום לנזקים רבים. משגריר נמסר כי במהלך היומיים האחרונים חולצו כ-3,500 רכבים, מתוכם 27 רכבים אשר חולצו משלוליות והצפות – גידול של למעלה מ- 30% ביחס לימים שגרתיים.
"יש עלייה של עשרות אחוזים בפניות לשמאים, אך עדיין לא ניתן למדוד את היקפם הכולל", אומר שמאי הרכוש והרכב יהודה יגן, יו"ר ענף רכב באיגוד שמאי הביטוח. "אין חלקה טובה שלא ניזוקה. נזקי מים הם נזקים מורכבים שהטיפול בהם צריך להיעשות באופן הנכון על ידי השמאים, הסוכנים והמוסכים. היום הכל אלקטרוני, כך שאם שמאי לא ידע ללוות את הלקוח, הרכב יחיה עד יומו האחרון במוסכים".
מבטלים ומפסידים ימי עבודה
מזג האוויר הסוער השפיע גם על ההתנהלות העסקית השוטפת. כך, בעקבות הסערה בוטל אתמול (ד') כנס סוכנים שתכננה לקיים מנורה מבטחים. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את הפסד התוצר היומי למשק בכ-300 מיליוני שקלים, המבוססות על תחשיבי מחלקת המחקר הכלכלי של ההתאחדות, כמחצית ממנו כתוצאה ישירה של היעדרות העובדים ממקום עבודתם. יחד עם זאת צוין כי מרבית ההפסדים צפויים להתקזז עם חלוף הסערה.
בהיבט הביטוחים למשקים חקלאיים, נמסר מקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע, כי עד כה התקבלו כ-500 תביעות על נזקים לגידולים חקלאיים. מנכ"ל הקרן, דוד גינזבורג, מעריך שמספר התביעות יגיע בסופו של דבר ל-1,000. "כבר כעת ברור שהקרן תשלם פיצויים בסך של עשרות מיליוני שקלים, ואולי אף יותר, אך עדיין אין אומדן כספי". לדבריו, ההשתתפות העצמית נעה בין 3% ל-30%, לפי סוג הגידול, האזור ומסלול הביטוח שהחקלאי בחר.
גורמים בשוק מצביעים על ההצפות בעמק חפר כאחד המחדלים הגדולים של הסערה: "נחל חדרה הוא דוגמה להזנחה אחת גדולה של הרשויות, שבפניהן עומדת השאלה האם שווה לבצע ניקוי ביובים בכל שנה או רק בעקבות אירוע חריג", שאלה שלעת עתה עולה בישראל אחת ל-20 שנה.