בצל המצב הביטחוני הרגיש והזעזועים בשווקים הגלובליים, הודיעה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על השארת הריבית ברמה של 4.5%, ללא שינוי. זוהי החלטה צפויה, אך משמעותית, שמטרתה להמשיך לייצב את השווקים ולהפחית את אי הוודאות, תוך שמירה על איזון עדין בין בלימת האינפלציה לבין תמיכה בהתאוששות הכלכלית.

החלטת הריבית הנוכחית מבטאת את מדיניות הזהירות של בנק ישראל נוכח תמונה כלכלית מורכבת: אינפלציה שממשיכה להתמתן, שוק עבודה חזק, סיכונים ביטחוניים וכלכליים – מקומיים וגלובליים כאחד. תוואי הריבית בהמשך יוכתב בעיקר לפי קצב התכנסות האינפלציה ליעד, ההתפתחויות הגיאופוליטיות, והמשך יציבות השווקים.

מהסברי הוועדה עולה כי המשק הישראלי מציג בחודשים האחרונים סימני התאוששות מתונה, על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. עם זאת, רמות האינפלציה עדיין חורגות מהיעד שקבעה הממשלה. בחודש פברואר נרשמה אינפלציה שנתית של 3.4% – אמנם ירידה קלה לעומת החודשים הקודמים, אך עדיין מעל הגבול העליון של טווח היעד. מדדים שונים מצביעים על המשך התמתנות צפויה באינפלציה, אך אי הוודאות נותרת גבוהה, במיוחד לנוכח התנודתיות בשער החליפין והעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש בכ-4.3% מול הדולר ובכ-9.5% מול האירו – תוצאה של השפעות ביטחוניות וכלכליות גם יחד. חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית, תוך הנחה שהשפעות הלחימה לא יתארכו מעבר לרבעון השני. בהתאם לכך, תחזית הצמיחה לשנת 2025 ו-2026 עודכנה כלפי מטה לעומת התחזית הקודמת, ל-3.5% ול-4% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.6%, ובמהלך 2026 על 2.2%. בעוד שהגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-4.2% תוצר השנה ולרדת ל-2.9% בשנת 2026.

אולם לצד התחזית הבסיסית, נבחן גם תרחיש חמור יותר, שבו הלחימה מתרחבת ומשפיעה משמעותית על העורף האזרחי. בתרחיש זה צפויה עלייה חדה בהוצאות הביטחון, פיחות נוסף בשקל, האטה נוספת בצמיחה ועלייה בלחצי אינפלציה. במקרה כזה, שיעור החוב עשוי להגיע לכ-71% מהתוצר – לעומת 69% בתרחיש הבסיסי.

הנתונים השוטפים מצביעים על מגמות מעורבות. מדדי פעילות הצריכה, כמו הוצאות בכרטיסי אשראי ואמון הצרכנים, מצביעים על שיפור קל. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג התאוששות הדרגתית, בעיקר בענפי השירותים והבינוי. שוק העבודה נותר הדוק, עם שיעור אבטלה רחבה של 3% ושיעור תעסוקה גבוה, אך עדיין ניכרת השפעה של גיוסי מילואים על זמינות כוח האדם.

תחום הנדל"ן ממשיך להציג פעילות מוגברת: קצב עליית מחירי הדירות הגיע ל-7.7% בשנה האחרונה, וניכרת עלייה בהתחלות ובסיומי בנייה. גם נטילת המשכנתאות עלתה, והגיעה בחודש פברואר ל-7.4 מיליארד שקל. עם זאת, המחסור בעובדים מקצועיים עדיין מורגש.

בשווקים הפיננסיים, הירידות האחרונות במדדי המניות בישראל היו חריפות, אך מתונות בהשוואה לירידות בעולם. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ומרווחי האג"ח, עלתה משמעותית – עדות לחששות הגוברים מצד המשקיעים.

מדיניות המכסים עליה הכריז הממשל האמריקאי הוסיפה לאי הוודאות: הציפיות לצמיחה עולמית עודכנו כלפי מטה, וציפיות האינפלציה בארה"ב עלו. גם הבנקים המרכזיים בעולם מגיבים בזהירות – ה-ECB חתך את הריבית פעם נוספת, בעוד הפדרל ריזרב שמר על יציבות.

"תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי עודכנו בחדות כלפי מטה"

לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, דיוני הוועדה התמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובליים ובהשפעות אי הוודאות על הכלכלה.

פרופ' ירון ציין כי הימים האחרונים לוו בטלטלה משמעותית בכלכלה העולמית. זאת, על רקע תכנית המכסים החדשה שהוכרזה על ידי הממשל האמריקאי וההשלכות הכלכליות הצפויות הנלוות לה. לדבריו, "מדדי המניות בעולם רשמו ירידות חדות, בהובלת שוק המניות בארה"ב, ותשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בצורה ניכרת. תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי עודכנו בחדות כלפי מטה. במקביל, בארצות הברית נרשמה ירידה בתוואי הריבית החזוי בשווקים, וכן עלייה בציפיות האינפלציה – עלייה שיתכן ותחלחל גם למדינות נוספות. להתפתחויות אלו צפויה השפעה לא מבוטלת על הכלכלה הישראלית, וגם הן נלקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה המוניטרית, ובתחזית חטיבת המחקר".

לדברי נגיד בנק ישראל, "המשק הישראלי ממשיך להפגין עמידות, ומתאושש באופן מתון על רקע התקופה המורכבת בה אנו נמצאים, המאופיינת באי ודאות גבוהה מאוד. על אף סימני התמתנות שנרשמו לאחרונה, האינפלציה ממשיכה לשהות מעל היעד. במקביל, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן ניכר, בהשפעת אי-הודאות הגיאופוליטית. לכך נוספו התהליכים הכלכליים הגלובליים ובראשם מדיניות המכסים החדשה בארצות הברית".